fbpx

האבולוציה של ”היהודי החדש“

0

בשעת צהריים של אחד מימי חודש אלול התכנסו בספרייה של קבוצת יזרעאל קומץ צעירים בשנות ה־20 לחייהם. הספרייה קטנה ועמוסה. המזגן הישן נלחם אך בקושי בעומס חום כבד של סוף קיץ בעמק. ואם לא די בכך, בחדר הסמוך מתקיים באותה העת חוג תופים קולני לילדי הקיבוץ. אבל אף נייד לא צלצל. אף יד לא סימסה מתחת לשולחן. אף אחד לא הסתכל על השעון בחוסר נחת.

אותם צעירים סקרנים הם חלק מפרויקט ”ירח עיון“, בית מדרש שמתקיים בכל שנה לבוגרי צבא, עוסק בנושאי יהדות, זהות יהודית  פלורליסטית, ציונות, חלוציות, חברה וכלכלה, ונמשך כחמישה שבועות רצופים עד יום כיפור.

מוקדם יותר הם למדו שיעור על משנתה החברתית של היהדות. וכעת יושב איתם הסופר, איש החינוך והרוח, יריב בן־אהרון, לקריאה בקטעים מיומניה של חנה סנש בשיעור על חלוציות. השנה ימלאו לבן־אהרון 80. אביו, השר לשעבר יצחק בן־אהרון, ממנהיגי תנועת הפועלים בארץ, משויך לדור שעליו לומדים הצעירים כעת. בנו, אבישי בן־אהרון, מרכז בין היתר את פרויקט ”ירח עיון“, שמתקיים בחסות קרן ברל כצנלסון, בית יגאל אלון והמדרשה באורנים.

הרעיון מאחורי הקמת הפרויקט הוא למעשה הצעה לזהות יהודית־ציונית עבור הצעירים שחיים כאן, בישראל, ומבקשים להישאר לגור בה – ולא לוותר על היותם חילונים. אבישי מסביר שהאשם להיעדר זהות כזו טמון במידה לא מבוטלת במערכת החינוך. ”בוגר מערכת החינוך הכללית יוצא כמעט ללא כלים שיאפשרו לו להגדיר את הזהות שלו, הישראלית והיהודית“, הוא מסביר. ”הוא לא מכיר את המקורות, לא יודע מה השורשים שלו, ולא מבין מדוע הוא חי דווקא בישראל. מרבית הזמן, הזהות שלו מובלת ונתונה להשפעות התקשורת, הלך הרוח החברתי הכללי ואופנות מתחלפות“.

לשיטתו, ”ירח עיון“ נותן לתלמידיו אפשרות חדשה: ”הבוגרים שלנו לומדים על דור החלוצים שהקים את המדינה, מבינים את המניעים שלהם ואת המקורות שדחפו אותם, וחשוב מכך: הם לומדים שהציונות היא מדרגה, קומה נוספת במורשת היהודית. ברגע שאנחנו מתנתקים מהשורשים ומוותרים על ההיכרות עם עולם התוכן היהודי, ברגע שאנחנו מתעלמים מראשית הציונות החלוצית כחלק מהרצף התרבותי של העם שלנו – אין משמעות לחיים שלנו כאן בארץ, גם אם נדבר על ערכי שיתוף ושוויון, או ערכים נשגבים אחרים“.

אבישי נמצא בסוף שנות ה־20 לחייו, אבל על אף גילו הצעיר הוא מקבל ומאמץ בהסכמה את כובד המורשת המשפחתית המוטל על כתפיו. כמתבקש, הוא בקי במקורות ויודע לצטט מכתביהם של רבי יהודה הנשיא ורבי יוחנן, בנשימה אחת עם הגותו של מרטין בובר ושירי נתן אלתרמן. הוא חי בקהילה שיתופית בחיפה עם בת זוגו, ומרכז את תנועת החלוץ, תנועה חינוכית ברוח הציונות ההומניסטית וערכי מגילת העצמאות. ”אני בן־בית בעולם הזה, גדלתי לתוכו, אבל אני לא חף מביקורת. סבא שלי ויתר על העולם היהודי שבו גדל בשביל להגשים את חזון המהפכה הציונית ולהקים את הארץ הזו. מפעל חייו של אבא שלי היה ועודנו לחדש את הגשרים בין היהדות לציונות ולפתח את האפשרות עבור הציבור החילוני בארץ להיות יהודי והומניסט. התפקיד שלי בשרשרת הזו הוא להצמיח כאן דור שלא יצטרך ללמוד מחדש מאין הגיע ומה השורשים שלו, דור שיבחר היות יהודי, דור שילמד את הנגזרות החברתיות, התרבותיות והערכיות של המורשת שלנו, דור שיכיר שבארון הספרים היהודי, לצד המקרא מונחים כתבי ברל כצנלסון, שירי מאיר אריאל והמסכתות של יריב בן־אהרון“.

לכתבה זו יש המשך. הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook