fbpx

דמוקרטיה בערפל // הטור של אלעד שמחיוף

0

כבר שלוש שנים וחצי שמעל בריטניה מרחף ענן גדול וקודר. עננים אינם דבר חדש בממלכה, בטח לא קודרים, אלא שהענן הזה שונה. אי אפשר להתחמק ממנו. הוא תמיד שם, בחורף ובקיץ, מאפיל על הכל. על הכלכלה, על הבריאות, על החינוך, על החיים עצמם ועל הפוליטיקה, בעיקר על הפוליטיקה.

המשבר בפוליטיקה הבריטית אינו חדש, גם בעמודים מכובדים אלו כתבנו כבר על מותו של הדואופול בפרלמנט – הברקזיט מעצים אותו פי כמה. הוא נוכח בכל דיון. אם זו רפורמה גדולה, הרי שהיא צריכה לחכות עד אחרי הברקזיט; אם זה משבר חדש, הרי שהברקזיט הוא האחראי. אם אתה תומך בהפרטת מערכת הבריאות, אתה כבר לא כל כך קפיטליסט כמו שאתה פרו־ברקזיט. אם אתה מדבר על זכויות עובדים, אתה אולי סוציאליסט אבל בעיקר תומך האיחוד האירופי.

במחקר שפורסם לאחרונה עלה כי אחד מכל 16 בריטים, 6.25%, הצהיר שאין לו שייכות למחנה מסוים בנושא הברקזיט. מנגד, 20% הצהירו שאין להם שייכות מפלגתית. הבריטים, ברובם, יודעים מה הם רוצים אבל לא יודעים מי יכול לתת להם את זה. בריטניה הפכה למדינה בעלת התנודתיות הגבוהה ביותר של מצביעים, 49% מהם העידו שהחליפו מפלגה לפחות פעם אחת בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. אם פרלמנט תלוי, ממשלת מיעוט והצורך בקואליציה היו דבר חריג בפוליטיקה הבריטית, היום זו כמעט נורמה. בין 1929 ל־2009 היה מקרה אחד בלבד של פרלמנט תלוי, ממשלת 1974 שהחזיקה מעמד שמונה חודשים בלבד. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות זה כבר קרה פעמיים. לא מן הנמנע שיקרה גם כעת.

אז המשבר קיים, אבל הוא מועצם. זה קורה כי בענן הברקזיט גוונים שונים של אפור. יש שתומכים בברקזיט קשה וחד, יש שרוצים ברקזיט פחות קשה; יש המעדיפים ברקזיט רך. ויש המאמינים שאפשר לבטל את ההליך. יש תומכי ברקזיט שרוצים גבול בצפון אירלנד, יש מתנגדים לו, שרוצים שסקוטלנד תיפרד מהממלכה. רשימה חלקית בלבד. שתי מפלגות גדולות לא יכולות להקיף נושאים מורכבים ורבים כל כך. במצב כזה הנישה יכולה להפוך למיינסטרים, או ליתר דיוק המיינסטרים הופך לנישה.

הבריטים לא מוצאים במנהיגיהם אדם בעל שיעור קומה הולם לצורכי השעה. ג'רמי קורבין הוא ראש האופוזיציה בעל שיעור הפופולריות הנמוך ביותר אי פעם. בוריס ג'ונסון מתקשה להתנער מתדמית השקרן והתחמן שמלווה אותו מאז ימיו כעיתונאי. ראש הממשלה אמר שיעדיף למות בתעלה מאשר לבקש לדחות את הברקזיט. וביקש. יו"ר האופוזיציה עדיין לא החליט אם הוא בעד או נגד ורוצה, באופן מביך למדי, גם עסקה חדשה וגם משאל עם על ביטול ההליך. ובפוליטיקה, בוודאי בזמנים כאלה, אין ואקום. מפלגות קטנות נכנסות לתמונה, מפלגת הברקזיט מימין, והמפלגה הליברל־דמוקרטית או המפלגה הסקוטית משמאל. הן מוסיפות לבלבול הכללי של המצביעים ולתחושה הכללית של ייאוש ומיאוס.

הדמוקרטיה הבריטית אמורה להיות דמוקרטיה ייצוגית, העם בוחר את נבחריו אישית, אלא שבשלב הזה הוא כבר לא מאמין שנבחריו מייצגים אותו. כמה ממתנגדי הברקזיט הגדולים מעדיפים שבריטניה תצא ופשוט תגמור עם הסיפור הזה. בסקיי ניוז השיקו מיזם חדשות שלם ללא ה־B Word, השמועות מספרות שמדווחים שם בעיקר על מזג האוויר.

הענן הגדול זז באיטיות אבל לא מראה סימני התפוגגות. רבים בבריטניה כבר אינם יכולים לחכות שייבקעו בו חריצים, וגם אם לא יעברו דרכם קרני השמש, לפחות אפשר יהיה סוף־סוף לחזור לדבר על העננים הרגילים.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook