השקעה חברתית
לקחנו על עצמנו משימה ב"ליברל"– להאיר פינות אפלות, להציף סוגיות כואבות ולא להסתפק במסירת מידע או בכרוניקות, אלא להעמיק וגם להציע דרכי פעולה. ופתרונות.
לא תמיד זה נעים, ובוודאי שלא מספק אסקפיזם. סליחה, אך זו המציאות, ולטמון את הראש עמוק בחול לא יסייע לתקן אותה. בגיליון הזה, למשל, בחרנו להתעמק בנעשה מאחורי החומות של מערכת בריאות הנפש, בבתי החולים הפסיכיאטריים, להשמיע את קולם של החלשים ביותר, שלרוב אינו נשמע.
שנים של שחיקה והיעדר השקעה הפכו את המערכת לחולה, כמעט לא תפקודית. יש בה אנשים נפלאים, אך רבים מהם נשחקו עד דק עד כי הם אינם מסוגלים לתת מענה לכמות החולים; התורים הבלתי אפשריים והיעדר המענה גורמים להידרדרות במצבם של אלפי חולים; וכמו במערכות ציבוריות אחרות – יש בה לעתים אנשים עם כוח רב מדי אל מול אנשים חלשים הנדרסים תחת רגליהם.
מלבד זאת, נמשיך לעסוק בטכנולוגיה – בכוחה הרב לתקן, אך גם בסכנות הרבות שהיא מביאה עמה לפרטיות שלנו ובעובדה שהיא מאפשרת שימוש לרעה עד הפיכת חייהם של אנשים המשתמשים בה לגיהינום.
בסוגיית הצדק החברתי וצמצום הפערים השקנו מדור חדש – "שקופות" – שילווה בכל גיליון קבוצה אחרת שאנחנו מעדיפים לא לראות, לצד המדורים הקיימים והצגת הפערים בתחומים שונים.
נוסף על כך, נעסוק כאן באחת המשימות החשובות ביותר בעינינו בעת הזאת, שגם יכולה לשנות את המציאות: התגייסות של הסקטור העסקי לסוגיו למען החברה, באמצעות כלכלת וחשיבת אימפקט – ייצור מודלים שתורמים לסביבה ולחברה לצד שורת הרווח. נעסוק בכך בהרחבה בכנס הראשון של "ליברל", שייערך ב־25.5 במוזיאון אנו בתל אביב.
קריאה מהנה, או לפחות מועילה.
פסימי ואופטימי | מקור לדאגה ולתקווה
אי אפשר להתעלם מהאירוע יוצא הדופן המתרחש בימים אלה, העשוי לעצב את הזירה הגיאופוליטית לעשורים קדימה. עבור רובנו זהו הקרב הראשון במלחמה בין הדמוקרטיה לגדול אויביה. אפשר לנצח בקרב הזה, ובכך להכריע את המלחמה כבר כעת. בשביל זה צריך לשנות את הגישה ולהבין שאנחנו במלחמה. למרבה הצער, גורמים רבים במערב, וגם בישראל, טרם הפנימו זאת. בנסיבות כאלה, כמו תמיד, מתגלה מי נלחם ומי בורח, מי אדיש ומי מתגייס לסייע. כאן צומחים מנהיגים כמו וולודימיר זלנסקי או עסקנים – כמו תחליטו אתם מי.
