אם תאספו עשרה אנשים אקראיים ברחוב ותשאלו אותם מהי הסדרה הכי יהודית בטלוויזיה מאז ומעולם, 11 מתוכם יענו: סיינפלד. ואין בכך מן ההפתעה. הסדרה שבמרכזה דמות יהודית, ששני הכותבים המרכזיים בה יהודים, ששניים מתוך ארבעת השחקנים הראשיים הם יהודים, שכל כולה עטופה בהומור יהודי שטובל ומתובל בחיים היהודיים בעיר היהודית ביותר בעולם, היא גם הסדרה הקומית המצליחה ביותר בתולדות המסך הקטן, זו שהגדירה מחדש את הסיטקום, זו שאחריה שום דבר אינו יכול שלא להתייחס אליה. העובדה שאין טעם לחזור ולספר שוב על הכתרים שעיטרו את ראשה רק מוכיחה את כוחה והשפעתה.
אולי הדבר החשוב ביותר הוא שהסדרה הזו שווקה לעולם וכבשה אותו בעזרת שמה; לא "ארבעה בעיר הגדולה", לא "ניו יורק, ניו יורק", לא "חברים??". שמה אינו מרמז על יהדותה, אינו קורץ בחצי עין על כך. שמה אפילו אינו שם יהודי. שמה הוא פשוט שם של יהודי. רוצה לומר: אמריקה, המדינה החזקה בעולם? טלוויזיה, התעשייה המשפיעה בעולם? ניו יורק, בירת הטלוויזיה של המדינה החזקה בעולם? אז במילה אחת: סיינפלד! היהודי שכובש את העולם. הפרוטוקולים של זקני ציון לא היו הולכים רחוק עד כדי כך.
וכמו שמתבקש לבחור ב"סיינפלד" הסדרה, כך הבחירה הטבעית היא בסיינפלד עצמו כדמות היהודית ביותר בתולדות הטלוויזיה. אבל דווקא כאן, מה שמתבקש הופך למתבקש מדי, מה שמובן מאליו הופך למנת יתר. ג'רי סיינפלד בנה את דמותו כדמות ווינרית. הוא ריכז בה את כל התכונות היהודיות הטובות והחיוביות. למשל: לכל אורך הסדרה הוא יוצא עם כוסיות־על. ולא מדובר בבראד פיט; כוח משיכתו איננו במראה, אלא – כמה יהודי מצדו – בשכלו, בחריפותו, בכריזמה השופעת. הוא מסודר, הוא קפדן, הוא בעל תושייה. התכונה ה"שלילית" שלו היא שהוא איסטניס, שזה כמו לציין בראיון עבודה שהתכונה השלילית שלך היא "הקפדה על פרטים קטנים". וחשוב מכל – הוא שופע בתכונה היהודית החיובית והמוערכת ביותר אי פעם: הומור. מה זה שופע? הוא מתפרנס ממנה, פעמיים: גם בסדרה וגם במציאות.
כל מה שמכוער ביהודי
עכשיו, הביטו ברשימת התכונות הזו של סיינפלד. מה בדיוק יהודי בה? כמה ווינר יכול יהודי להיות? איפה זה ואיפה 2,000 שנות גלות ורדיפות? היכן זה והיכן "האדונית והרוכל" או "הסוחר מוונציה"? מה לזה ולאיוב? שימו את זה ליד וודי אלן ומצאו את ההבדלים. וזה לא שסיינפלד לא מטפל בהומור בכל הצדדים הפחות נוצצים של היהדות. בשביל זה הוא כתב את כל דמויות המשפחה שלו – מננה ודודה מניה עד הלן ומורטי סיינפלד. אבל אם יש דמות שנושאת בגאון את כל המכוער, הדוחה, המגוחך והסטריאוטיפי שביהדות – הרי זהו אנקל ליאו, דודו של ג'רי.
זה מתחיל כבר במראה החיצוני: האף הנשרי, השפם הזדוני, הקרחת והכיפוף, הבגדים שירש מסבתא שלו כשנחתה בברוקלין לפני המלחמה, ומעל הכול – המעילים השחורים הארוכים, שילוב קטלני של שטריימל דוסי והאאוטפיט של גרגמל.
אבל זה כמובן לא נגמר בחיצוניות בלבד. כל תכונת אופי מכוערת שניתן להעלות על הדעת ומקושרת ליהדות, תופיע אצל אנקל ליאו בהגזמה מגוחכת ומגחיכה. כבר בפעם הראשונה שאנו פוגשים בו, בארוחה אצל דודה מניה עם הפוני, הוא לופת את זרועו של ג'רי באדיקות. אפשר ממש לדמיין אותו יושב כך בבית הכנסת בשטעטל בגליציה, מטרחן למוות את שכנו לתפילה, כי הרי טרחנות/חפירה/קדיחה למוח הם עוד סממן יהודי בולט אצל ליאו. לנצח יתהה למה ג'רי לא מתקשר, וכשג'רי אומר לו שראה אותו גונב ספר בחנות הספרים, הוא יענה: "אז למה לא באת להגיד שלום?", ותמיד יספר – באימוץ תכונה נשית קלפטעית ידועה – נסים ונפלאות על בנו ג'פרי שעובד במחלקת הפארקים. הוא יעשה עכשיו בריברסייד מה שהוא עשה בסנטרל פארק! אתה מבין את זה, ג'רי??
רק יהודי יכול להמציא את ליאו
כל דבר רע שקורה לאנקל ליאו מקורו באנטישמיות – תכונה שאימצו בחום פוליטיקאים ישראלים. מההמבורגר שנצלה יותר מדי בדיינר ועד לידיה, האישה שהוא יוצא איתה וצוחקת מהבדיחה של ג'רי עליו אצל ג'יי לנו. וכמובן – ליאו, כמו כל יהודי טוב, הוא קמצן בן קמצנים, נובר בפחים וחמדן בלתי נלאה, כפי שמוכיחה העלילה שהוא הכי מזוהה איתה: השעון שהוא מוצא בפח האשפה אחרי שג'רי, שקיבל אותו מהוריו, זרק אותו ועכשיו נאלץ לרכוש אותו בחזרה מליאו תמורת 350 דולר. "זה לא הכסף, ג'רי, אני פשוט אוהב את השעון הזה!".
וכדי להוסיף חטא על פשע, ליאו הוא לא רק קלפטומן אלא גם מחזיק בעברו "פשע תשוקה" נסתר ואפל. במקרה, או שלא במקרה, פורסם לאחרונה מחקר על פיו ג'ק המרטש היה יהודי שהיגר ממזרח אירופה ללונדון במאה ה־19. היהודים האלה, תמיד יש משהו אצלם שיגרום לאלימות ולרוע בלתי נשלט להתפרץ, או כמו שאומר ליאו לג'רי אחרי שזה גורם לו להיעצר על גניבת הספרים: "כל מי שבוגד בי יודע – לעולם איני סולח".
אנקל ליאו – שאגב, מופיע רק ב־15 פרקים ומגולם באופן מופתי על ידי לן לסר, שמת בגיל 88 לפני שלוש שנים – הוא דמות יהודית כל כך סטריאוטיפית, שלו הייתה נכתבת בידי מישהו אחר, אותו אדם היה מואשם מיד באנטישמיות. אבל כמו שרק שחורים יכולים לקרוא לעצמם "ניגר", וכמו שרק ליהודים מותר לספר בדיחות שואה, כך רק ג'רי סיינפלד יכול היה להמציא את אנקל ליאו. אם ג'רי הוא היהודי "הטוב", החיובי, אנקל ליאו הוא היהודי השלילי, הקריקטורי, עד שמתגנב החשד שאנקל ליאו וג'רי הם, כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, שני פנים של אותה דמות שביחד יוצרים דמות יהודית עגולה ושלמה. וזה מה שהופך את ליאו לדמות היהודית ביותר ב"סיינפלד", הסדרה היהודית ביותר: רק יהודי יכול לטפל בסטריאוטיפ היהודי הקיצוני הזה ולפרק אותו, בעזרת התכונה היהודית ביותר – הומור.
"ג'רי! הלו!" – הרגעים הגדולים של אנקל ליאו
- לבד. בחושך
"זו אשתך? ג'רי, לא הזמנת אותי לחתונה?! אתה מתבייש בדוד שלך? אני מביך אותך? לא הייתי דוד טוב בשבילך? כשהלכת לבית הספר, מי אמר לך שאתה כותב יפה? איזה כתב יד יפה היה לו. הייתי מעודד אותו לכתוב… אני זוכר את ה'v' שלך, זה היה כמו משולש מושלם. הו, הנה האוטובוס שלי!" - קלפטומניה
ג'רי: "ליאו, ראיתי אותך בחנות היום". ליאו: "למה לא אמרת שלום?". ג'רי: "כי היית עסוק בלגנוב ספר". ליאו: "עדיין היית צריך להגיד שלום". ג'רי: "ליאו, ראיתי אותך גונב". ליאו: "אז מה, כולנו עושים את זה". ג'רי: "מי? פושעים?". ליאו: "אזרחים ותיקים. לא ביג דיל". ג'רי: "היו יכולים לעצור אותך". ליאו: "לעצור? מה איתך! אני איש זקן, מבולבל! חשבתי ששילמתי. איך קוראים לי? אולי תיקח אותי הביתה?" - גאוות אב
"ג'רי, אתה צריך חומרים חדשים. שמעתי שאת הקטע עם הכלב עשית כבר שלוש פעמים… תקשיב, אתה חייב שבן דודך ג'פרי יכתוב לך את החומרים! אתה צריך לקרוא את המכתבים שלו. הוא יותר מצחיק מכל החבורה שלך!" - אנטישמים
ליאו: "תראה את זה… אמרתי להם מדיום רייר. זה מדיום! אני מתערב איתך שהטבח אנטישמי!". ג'רי: "הוא לא רואה אותך! אין לו מושג מי אתה!". ליאו: "הם לא בטעות בישלו המבורגר יותר מדי" - הוליווד
ליאו: "אני ישן בתחתונים וטי־שירט. ואם חם מדי – אני מוריד את החולצה! בכל מקרה, דני שואל אותי, 'אתה צריך פיג'מה?'". ג'רי: "מצטער, אנקל ליאו, אנחנו באמת חייבים ללכת, יש לנו פגישה חשובה עם נשיא NBC". ליאו: "אה, אם אתה חייב ללכת, אז לך. אף אחד לא מכוון אקדח לראשך. לא, באמת, אני מבין. יש לך פגישה, אז לך לפגישה שלך… אתה יודע, גם לי יש הרבה אנשים בהוליווד" - קמצנות
קרמר: "ג'רי, סבתא שלך התקשרה לתרום 1,500 דולר". ליאו: "היא לא יכולה לעשות את זה! יש לה הכנסה מוגבלת! תעצרו את התכנית!" - אסתטיקה
"האם הגבות שלי יצמחו בחזרה?"
–
- ממזרה חסרת כבוד: על כוכבה ב'קופה ראשית' // דמות אחת בחודש מאת גדי להב
- על האמהות: גיבורות 'סיפורה של שפחה' עונה 3 // דמות אחת בחודש מאת גדי להב
- מחייך השפה העברית // גדי להב על ראובן מ'ארץ נהדרת'
