מדי בוקר, בשש וחצי, עולה רב־אלוף גדי איזנקוט במעלית לקומה ה־14 בבניין בקריה. המקום שלו, כרמטכ"ל ה־21, על קיר תמונות הרמטכ"לים מיעקב דורי ועד בני גנץ לפניו, כבר מוכן. הוא כבר סופר את החודשים, את הימים לשחרור בתום ארבע שנים בתפקיד. מתכנן לחלוטין לנפנף לשלום לשער ויקטור בקריה ב־1 בינואר 2019.
לאיזנקוט היו השנה הרבה מאוד לילות שבהם לא היה ברור אם כשתזרח השמש על המזרח התיכון – מדינת ישראל תתעורר למלחמה. איזנקוט הרג ונלחם השנה המון. אבל באופן פרדוקסלי הרג ונלחם כדי לא להגיע למלחמה. נכון לכתיבת שורות אלה, המשימות שהציב לעצמו ולנו מולאו: בחזית הצפון, המב"מ – אותה מערכה שבין המלחמות – עם האיראנים התפוצץ. תרתי משמע. מהפלת המל"ט האיראני החמוש ב־10 בפברואר, דרך "ליל בית הקלפים" ב־10 במאי שבמסגרתו תקף חיל האוויר לא פחות מ־70 מטרות איראניות וסוריות בסוריה. וכל זה נעשה בלי להגיע למלחמה. פרסומים זרים דיברו השנה על עשרות רבות של איראנים, סורים ופעילי חזבאללה שנהרגו בידי צה"ל. דברים מטורפים קרו כאן בלילות. והמלחמה הגדולה בצפון לא פרצה.
ברצועת עזה ניהל איזנקוט 20 שבועות של מערכה משונה ואלימה. נכון לכתיבת שורות אלו, המחוג נוטה למצב "הסדרה" ולא למצב "מלחמה". 172 הרוגים פלסטינים ברצועה ויותר מ־4,000 פצועים מאז יום האדמה ב־30 במרץ. והמלחמה החדשה בעזה לא פרצה. ולזה נוסיף הרס יותר מעשר מנהרות של חמאס.
כל זה לא מנע מלחמה אחרת. מלחמת הטוקבקים והציוצים נגדו. הרמטכ"ל שהפעיל הכי הרבה אש מאז מלחמת ששת הימים או יום כיפור, הוצג בידי פוליטיקאים, צייצנים ומפיצי שנאה ושיסוי כרכרוכי, "סמולן", סוכן של הקרן החדשה, פמיניסט רדיקלי, אוהב ערבים. זו למעשה אותה מערכה מכוערת שהחלה בירייה המהדהדת בחברון בפרשת אזריה.
ועכשיו סקופ: גדי איזנקוט הוא גם בן אדם. זה מעסיק אותו. לטענתו הוא לא נעלב אישית. בשיחות סגורות הוא גם יודע להתבדח על משקלו. אלא שמה שיותר מטריד אותו הוא שדימוי הצבא נפגע, והממלכתיות של צה"ל נסדקת. רק באחרונה ראינו אותו מגבה את האלוף יאיר גולן בהמשך לקמפיין השיסוי נגדו, ומזדהה עם כאב הדרוזים בשל חוק הלאום ומבהיר שבצה"ל יש שוויון מלא.
בשנה האחרונה של איזנקוט, צה"ל הוא צבא שהאיראנים, החמאס והסורים יודעים טוב יותר מאזרחי ישראל על פעולותיו. הרמטכ"ל הרוסי, גנרל ולרי גרסימוב, מסתכל על צה"ל בהערצה. ראש המטות המשולבים של הצבא האמריקאי, גנרל ג'וזף דנפורד, רואה בו שותף אינטימי. הוא גם מנווט היטב בין ליברמן לנתניהו וגם בין חברי הקבינט מהימין. אוטוריטה ביטחונית.
השנה הפך איזנקוט לסב כאשר נולדה לו נכדה ראשונה. מלבד ערב חופשי בהופעה של שלמה ארצי הוא לא לוקח חופשות. עובד קבוע בימי שישי. וגם בשבתות. מה יעשה אחרי? יכתוב ספר, אולי ינהל בית ספר. בשום פנים ואופן לא פוליטיקה. וחבל.
.
.
צילום: יובל שמואלי, דובר צה"ל
