לא אחת תוהים לעצמם הורים ומחנכים עד כמה לאקלים הבית ספרי יש השפעה על ערכיהם של התלמידים בכיתה ועל הישגים שאינם לימודיים. בכל הנוגע לערכים לפחות, מחקר שנערך במשך כשנתיים בידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר־אילן שופך אור על הפוטנציאל שיש לחברי הכיתה בעיצוב ערכיהם של הילדים.
מניתוח התוצאות עולה כי חברי הכיתה לא רק ניבאו את התנהגות הילדים בכיתה, אלא גם שינוי בערכיהם. עם הזמן, ערכי הילדים נהיו דומים יותר לערכי חברי הכיתה. בדקנו גם בנפרד את הקשרים עם ערכי חברי הכיתה ועם ערכי חברות הכיתה ‒ וגם כאן הממצאים מאירי עיניים.
גורם משמעותי בחיים
קשה להפריז בחשיבות של הבנת הגורמים התורמים לעיצובם של ערכים, ודאי בגילים הצעירים. לערכים של הילדים יש השפעה ניכרת על האופן שבו הם תופסים את עצמם ואת סביבתם וגם על הבחירות וההתנהגויות שלהם.
במחקר שערכנו התמקדנו בתפקידם של חברי הכיתה כגורם שתורם לעיצוב ערכי הילדים, מתוך הבנה שחסר לנו מידע על התפקיד של מסגרות שונות בחיי הילדים בעיצוב ערכיהם. ידוע שהערכים משפיעים מאוד על חיינו, אבל לא ברור מספיק איך הם מתגבשים.
רוב המחקרים שנעשו עד כה מתמקדים בהשפעת ההורים על ערכי ילדיהם או בהשפעות של בית הספר, הסביבה והמשפחה על ההישגים הלימודיים של התלמידים והתלמידות.
במחקר הנוכחי בחרנו לבדוק את מקומה של מסגרת חשובה אחרת בחיי הילדים – בית הספר – בעיצוב הערכים, בייחוד בשל פרקי הזמן הממושכים שבהם ילדים נמצאים בין כותלי בית הספר. בפרט, בעוד קיים מעט מחקר שבחן את מקומם של מנהלות ומנהלים בעיצוב ערכי הילדים, עניין אותנו להתמקד במחקר הנוכחי בתפקידם של התלמידים בכיתה ("חברי הכיתה").
התמקדנו בחברי הכיתה, ובחשיבותם הרבה בחיי הילדים וגיבוש ערכיהם בילדות ובגיל ההתבגרות, כאשר חברי הכיתה הופכים לגורם חשוב בחייהם של ילדים, והם לומדים על עצמם באמצעות שיחות ומשחק עם חבריהם. הסיבה לכך היא היעדר היחסים המחויבים עם חברי הכיתה, דבר המעניק להם דרך לגבש את עצמם, להבין מה חשוב להם ובמה הם מאמינים ביתר חופשיות.
במחקרים רבים נמצא שהשפעתם של חברי הכיתה מתחזקת עם הגיל, ובעוד קיימות עדויות רבות לכך שילדים, ובייחוד מתבגרים, משפיעים על התנהגותם של חבריהם, אין די מחקר שיטתי שיבהיר את המנגנונים שמסבירים השפעה זאת.
כתשתית למחקר התבססנו על תיאוריית הערכים של שוורץ, שעל פיה ההתייחסות לערכים היא כאל עקרונות מנחים בחיים, ואפשר להבחין בין ארבע קטגוריות של ערכים, המונחים על שני צירים:
על ציר אחד ערכים של מיקוד בעצמי (בדומה לחשיבות שהאדם מייחס להישגים אישיים) אל מול מיקוד באחר (החשיבות שאדם מייחס מייחס לעזרה לזולת); ובציר השני, ערכים של שימור (החשיבות שמייחסים לביטחון וליציבות, למשל) אל מול פתיחות לשינוי (כמו הנכונות להתנסות בדברים חדשים).
אף שכלל הערכים חשובים, אנשים שונים אלה מאלה בחשיבות שהם מייחסים לכל אחד מסוגי הערכים. בשלב הראשון העברנו שאלונים שונים ב־250 בתי ספר – לילדים מכיתות א' עד ד' בבתי ספר יסודיים; ולילדים בכיתה ז' בחטיבות ביניים, במטרה למדוד את ערכיהם.
את ערכי הילדים המבוגרים יותר מדדנו באמצעות שאלות העוסקות במידת החשיבות שהם מייחסים לערכים שונים; את ערכי הילדים הצעירים יותר, בכיתות א' ו־ב', מדדנו באמצעות שאלון תמונות.
החברים לעומת החברות
לאחר איסוף הנתונים בנוגע לערכים של הילדים בנקודת הזמן הראשונה, השלב השני במחקר יצא לדרך – בחינת האופן שבו חברי הכיתה תורמים להתגבשותם של ערכי הילדים ולניבוי התנהגותם.
לצורך כך, נשלחו כעבור כשנתיים שאלונים נוספים לאותם הילדים, שכעת היו בכיתות ג'־ו' ובכיתה ט'. בסך הכל נאספו בשתי נקודות הזמן נתונים מכ־30,000 ילדים.
בשלב זה, גם מחנכות ומחנכי הכיתות מילאו שאלונים שבהם דיווחו על התנהגותם של מדגם מהילדים בכל כיתה. כך, למשל, הם יכלו לציין את מידת ההתנהגות הממושמעת של כל ילד במדגם ועד כמה הוא מצטיין בלימודים.
מניתוח הנתונים נמצא שלפי השערות המחקר, ערכיהם של חברי הכיתה ניבאו את השינוי בערכי הילדים לאורך זמן. במילים אחרות, בין שתי נקודות הזמן שבהן נאספו הנתונים נהיו ערכי הילדים דומים יותר לערכיהם של חברי הכיתה.
הקשרים החזקים ביותר נמצאו בערכי שימור – מידת החשיבות שהילדים מייחסים לערכים המשמרים את הסטטוס קוו כמו ערכי ביטחון, קונפורמיות ומסורת. נוסף על כך, דרך הקשרים שלהם עם ערכי הילדים, הערכים של חברי הכיתה גם ניבאו את דיווחי המחנכות בנוגע להתנהגויות הילדים. במילים אחרות, לערכים של חברי הכיתה היה תפקיד בניבוי התנהגויות הילדים בכיתה.
זאת ועוד, התברר כי הקשרים בין ערכי חברי הכיתה לערכי הילדים מתחזקים ככל שגילם מבוגר יותר. כלומר, הקשרים בין ערכי חברי הכיתה לערכי הילדים חזקים יותר בקרב מתבגרים לעומת ילדים.
זו עדות משמעותית למקום של קבוצת השווים בבתי הספר, בייחוד לקראת גיל ההתבגרות; ובאופן רחב יותר לאפשרות של הסביבה החינוכית להשפיע על ערכי התלמידים. מהממצאים בנוגע לקשר שבין ערכי הילדים ודיווחי המחנכות על התנהגותם מסתמנת החשיבות של חברי הכיתה לניבוי התנהגויות הילדים.
ממצא מעניין במיוחד שעלה במחקר קשור לפן המגדרי. שם, בעוד ערכי חברי הכיתה הבנים ניבאו בעיקר את ערכיהם של הבנים, ערכי חברות הכיתה ניבאו גם את ערכי הבנות וגם ערכי הבנים. כך, למשל, ערכי דאגה לאחר של חברי הכיתה ניבאו רק את ערכי הדאגה לאחר של הבנים, בעוד ערכי דאגה לאחר של חברות הכיתה ניבאו הן את ערכי הבנות והן את ערכי הבנים. במילים אחרות, ערכי הדאגה לאחר, גם של בנים וגם של בנות, התחזקו בכיתות שבהן חברות הכיתה ייחסו חשיבות גדולה לערכי דאגה לאחר. אגב, גם בחתך האתני – יהודים וערבים – הממצאים היו דומים בקרב הבנים והבנות.
מכאן שלבנות פוטנציאל לתרום באופן משמעותי יותר לעיצוב ערכי כלל הילדים בכיתה, ולא רק לבנות מינן, כפי שלעתים נדמה.
הממצאים הללו אינם מובנים מאליהם בשל ההפרדה המגדרית שקיימת בדרך כלל במשחקי ילדים, שבהם בנים נוטים לשחק עם בנים ובנות עם בנות. נראה כי הכוח החברתי של הבנות משמעותי יותר, ייתכן כי בשל העובדה שההתפתחות הקוגניטיבית שלהן מוקדמת מזו של הבנים.
פרופ׳ מיה בניש וייסמן ופרופ׳ שאול אורג מהאוניברסיטה העברית, פרופ׳ יאיר ברזון, היום מ־McMaster University, Canada
