בפעם האחרונה שבה גרר אותנו בנימין נתניהו לבחירות, היה זה מהלך מחושב היטב שתוכנן עד הפרט האחרון. עור הדוב חולק עוד לפני שנתניהו צד אותו, וקואליציה עם החרדים הורכבה עוד לפני שנתלה שלט הבחירות הראשון. נתניהו קיבל החלטה לפרק את צמד האחים בנט־לפיד ואת הציר לבני־לפיד במפלגות החרדיות, שגילו הרבה פחות עניין ועצמאות בסוגיות תקשורתיות – שהובילו אותו מלכתחילה לפרק את הממשלה.
שורות אלה נכתבות טרם פתרון למשבר הקואליציוני. והפעם לא רק שנתניהו לא תיאם דבר עם השותפות הקואליציוניות, נראה שהן גם לא יסלחו לו על הקרבת שנתיים ותשעה חודשים תמימים של שלטון. כי הממשלה הנוכחית היא התגשמות המאוויים של כל שותפותיה – ליברמן הוא שר הביטחון, התפקיד שרצה יותר מכל ומציב אותו בעמדת זינוק להתמודדות עתידית לראשות ממשלה; זהו תור הזהב של החרדים שזוכים לתקציבים וליד חופשית במחיקת "גזירות לפיד"; והבית היהודי מנהלת בפועל את המדינה.
למעשה, דווקא בגלל שנתניהו היה מוכן להקריב הכל בשביל שיוכל לעשות בתקשורת כרצונו, זכו השותפות הקואליציוניות למרחב פעולה עצום בתחומים אחרים וחשובים בהרבה. בדיוק כשם שבשביל להקים יישוב חדש לעמונה, עניין טקטי לכל הדעות, נתניהו שוקל לאפשר הקפאה כוללת ביהודה ושומרון.
הליכה לבחירות תעצור כמה הליכים משמעותיים ביותר מבחינת השותפות. הבית היהודי שחוקקה את חוק ההסדרה, למרות שראתה בו בהתחלה רק שוט ממריץ, זקוקה לחודשים הבאים כדי להגן עליו בבג"ץ ולדאוג ליישמו בשטח. הליכה לבחירות עלולה לסכן את ההישג הכי גדול של הימין בשנים האחרונות. כמו כן מתכננת שקד עוד שינויים במערכת המשפטית ושורה ארוכה של חוקים כבר בצנרת, כשאיש לא מבטיח להם שיקודמו תחת הממשלה הבאה – החל מחוק המואזין ועד לזה שיוציא את 'שוברים שתיקה' מבתי הספר.
המפלגות החרדיות החרוצות והיעילות כבר סיימו לממש את ההסכמים הקואליציוניים ולבטל את כל חוקי לפיד, ומאז תחילת הקדנציה כבר הצליחו שלוש פעמים לשבור את שיא תקציב הישיבות של כל הזמנים, שעומד כעת על 1.224 מיליארד שקל. הן סיימו להסדיר את הבטחת ההכנסה לאברכים שנפסלה בעבר פעמיים על ידי בג"ץ ודאגו לפטור מארנונה גם למוסדות חינוך שאינם מכירים במדינת ישראל כמו נטורי קרתא ותולדות אהרן. ההישגים ברובם כבר בספר החוקים ובתקציב, ועדיין פיזור הממשלה ימנע מהם הישג נוסף שהם עמלים עליו בחודשים האחרונים (ואפילו לא חשבו לבקש בהסכמים הקואליציוניים) – מתן אפשרות לבתי דין רבניים לפסוק גם בסכסוכים אזרחיים. חוק שכבר עבר בקריאה טרומית אחרי עשרות שנים שבהן אף שר משפטים לא הסכים לכך. המשמעות היא שבתי הדין הרבניים יוכלו לפסוק גם בסכסוכים כלכליים כגון תיקי קניין – ובמילים אחרות, אלפי או עשרות אלפי תיקים ינדדו ממערכת בתי המשפט הממלכתית לזו הרבנית.
גם ליברמן לא יסלח לנתניהו שגרם לו לעבור ניתוח לקיצור קיבה ופליק־פלאק של 180 מעלות בשביל שנה אחת בלבד במשרד הביטחון.
לפיכך, עבור השותפות הקואליציוניות הליכה לבחירות היא חסרת כל היגיון פוליטי, ולמעשה גם עבור נתניהו היא סיכון אדיר. איש לא רשם על שמו בטאבו 30 מנדטים, אבל יותר מכך – מפת המנדטים העתידית מראה ששם המשחק הוא שוב הרכבת קואליציה, ואם נתניהו ישבור את הכללים הוא עלול להוביל לפחות חלק מהשותפות האלה היישר לזרועותיו של אחר – אפילו לאלה של לפיד.
–
- מה הסיכוי של ממשלת בנט-לפיד להצליח? [פודקאסט: עושים פוליטיקה]
- פוליטיקה, לא מה שחשבתם // מאת דפנה ליאל
