אין דרך טובה להרוס לכם את ארוחת הבוקר, הצהריים או הערב. אז אפשר להתחיל בשורה התחתונה: בואו נדבר מעט על המלחמה הבאה.
המלחמה הזו היא עניין שמדברים בו. הניצחון המסתמן של אסד בסוריה, הפצצת חיל האוויר האחרונה של מתקן איראני שם (לפי מקורות זרים), תחילת החזרה של חזבאללה משדה הקרב הסורי – כל אלה הסממנים של הגברת המתיחות בצפון. ההצהרות הישראליות על "קווים אדומים" והתעוזה הגוברת של האיראנים כולם מביאים אותנו אל מצב עניינים שהוא ככל הנראה הנפיץ ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה.
**************
חמש הערות.
האיראנים. מהו בדיוק הקו האדום שהוצג בחודש שעבר שלא תהיה התבססות איראנית בסוריה? זו אמירה רלוונטית לשנת 2012. האיראנים מבוססים מאוד בסוריה כבר שנים. מוסקבה אומרת שיש להם "זכות חוקית להישאר". האיראנים השקיעו מאמצים ודמים כדי לנצח את המלחמה עבור אסד. יש להם חמ"ל משותף עם המשטר. הם שם. נוכחותם היום נמוכה יחסית ללפני שנה וחצי.
תקפנו בסיס צבאי איראני, לפי המקורות הזרים. הבסיס היה ריק והולך ונבנה, אבל יש נוכחות איראנית משמעותית ממילא. כמו כן, שיטת הפעולה האיראנית ממילא איננה נוכחות ישירה, אלא הקמת מיליציות מקומיות ואחרות כשליח פרוקסי. עניין ה"קרבה לגבול"? גם בצה"ל ובמערכת הביטחון לא לוקחים ברצינות את ענייני ספירת הקילומטרים. התקיפה בחודש שעבר איננה קו אדום, היא איתות לאיראנים לא להפריז. האיראנים מצידם משחקים משחק ארוך טווח, עמוס בהונאה כהרגלם.
–
חזבאללה. צה"ל נערך לשני דברים גדולים שחזבאללה יעשה במלחמה הבאה – ראשית הוא ישגר כמות אדירה של טילים, בחלקם אפקטיביים ומדויקים מאוד. גורמים בכירים במערכת הביטחון מבהירים בשנים האחרונות שישראל מתקשה לדמיין את המשמעויות של מאות ואלפי פגיעות מדויקות יחסית במרכזים עירוניים. תמונת הניצחון של חזבאללה תהיה העשן המיתמר מתל אביב ונזקי הטילים שם.
במקביל, פורסם שצה"ל מתאמן נרחבות להתמודדות עם מחטף חזבלאי של כיבוש יישוב בצפון לזמן מוגבל. שני האלמנטים הללו נועדו לספק לפרוקסי של איראן הישגים תקדימיים בתולדות הסכסוך. מאז מלחמת העצמאות לא הייתה פגיעה חריפה בעורף כפי שתהיה במלחמה הבאה. כיבוש היישוב נועד להוכיח שתחומי ישראל הריבונית אינם בטוחים. חזבאללה יוצא מהמלחמה בסוריה מאומן ומנוסה מתמיד בנסיבות קשות ביותר.
–
ישראל וצה"ל. בכל הזדמנות מעבירים גורמים ישראלים מסרים לאירופאים, לאמריקאים ולכל השאר: התקפה מצד לבנון במלחמה הבאה תוביל למלחמה כוללת עם המדינה שהיא לבנון. חזבאללה הוא המדינה הלבנונית, אומרת ישראל. המטרה במסר הזה היא ליצור הרתעה בינלאומית ולמנוע מיסקלקולציה של חזבאללה ושחקנים אחרים. היכולות של צה"ל חזקות משמעותית אל מול מלחמת לבנון השנייה. צה"ל מחזיק כעת באפשרויות יוצאות דופן ממש, כאלה שייצרו אפקט "וואו", אם לצטט בכיר לשעבר במערכת. התגובה הישראלית תהיה נחרצת, משמעותית, מכרעת. מצד שני, העורף הישראלי יהיה באופן טבעי לגמרי המום ונזעם מכמות הנזק והנפגעים של חזבאללה.
–
המרכיב הפוליטי. אחת הטעויות היסודיות של הדרג הצבאי בישראל (וגם בחזבאללה) הוא הערכה מוגבלת לצרכים הפוליטיים ולתגובות הציבוריות במהלך עימות. העימות ב'צוק איתן' וחוסר היכולת לסיים אותו הושפעו עמוקות משיקולים פוליטיים ודעת קהל ממש – ולא תוצאות צבאיות גרידא. זה גם מה שקרה במלחמת לבנון השנייה, כאשר הדרג המדיני התחייב למטרות פנטסטיות (לא נפסיק עד שחזבאללה יזחול על הברכיים ויחזיר את החטופים).
–
תרחיש. כל מלחמה בצפון עם חזבאללה תוביל לנזק משמעותי לעורף הישראלי, כל כך משמעותי עד שהציבור הישראלי ידרוש תגובה חסרת תקדים. עשן שחור ייתמר מעל גוש דן. זו תהיה המלחמה הקשה ביותר לעורף מאז מלחמת העצמאות. הזעם יהיה אדיר. ישראל לא תישבר מהמכות הקשות; היא תקשיח את אגרופה. בשלב זה יתחילו לפעול מנופים פוליטיים נרחבים. תמונת ניצחון? לא. הציבור ידרוש מהפוליטיקאים מכת תגובה חסרת תקדים, מרהיבה, מכריעה.
זה השלב שבו יישמעו הצהרות על צה"ל שצריך להגיע עד ביירות, במיטב המסורת של ישראל בעת מלחמה. במקביל, שינוי המצב הפוליטי הבינלאומי ייתן אותותיו במלחמה, ורוסיה, שהיא כיום הבוס והמפשר האזורי, תפעל לסיום מהיר של הלחימה בהחלטה של מועצת הביטחון. הסכנה עבור מוסקבה היא ערעור היציבות האזורית שבה היא משמשת נקודת העוגן היסודית, ומובן שיצירת מבנה יציאה מהסכסוך מסייע לה לחזק את מעמדה ממילא.
הבעיה עבור ישראל תהיה שסיום מהיר של הלחימה, גם עם ההישגים שיושגו באמצעים יוצאי הדופן של חיל האוויר, ישמר את המצב היסודי של הישג תקדימי לחזבאללה. למעשה, וזו הנקודה הכי חשובה, אין דבר שישראל תוכל לעשות כדי להאפיל על ההלם העולמי אל מול ישראל – החזקה, המערבית, יעד התיירות – סופגת נזק נרחב מטילים עם נפגעים רבים, ואולי גם כיבוש יישוב לזמן קצר. גם אם אחרי שלושה ימים יצליח צה"ל לחסל כל משגר טילים בלבנון, מכתשי הטילים עודם יישארו בגוש דן – ואין רבים שחושבים שזה אפשרי, תוך שלושה ימים או שבוע ויותר.
זהו תרחיש, והוא איננו מבוסס על דמיון מפותח אלא על שיחות רבות. הוא מוביל לשתי מסקנות. הראשונה היא שישראל חייבת להיות במצב שבו יש לה אופציה למכה מקדימה מכרעת. למכה מקדימה יש יתרונות ועלויות; אם זו מצליחה, העלויות בעיקרן מדיניות. אך העלות המדינית והצבאית הגדולה ביותר תהיה אם צה"ל ייגרר ללחימה בלתי נגמרת, מחפש אלמנט אבוד של הרתעה ובעיקר – מוצא של הצהרת "ניצחון" כלשהי עבור פוליטיקאים. המכה המקדימה מאפשרת את שני המרכיבים מיד.
המסקנה השנייה קצת יותר מובנת מאליה: לחזבאללה יש יותר מה להרוויח (ואגב, להפסיד) מהמלחמה הבאה. מיד עם היציאה למלחמה ושיגור אלפי טילים, הוא יהיה במצב של תקדים היסטורי בפגיעה בעורף. זו לא תהיה מלחמת לבנון השנייה, אלא אירוע חמור ונרחב בהרבה. הכרחי שישראל תשרטט לעצמה אסטרטגיה שלמה של התנהלות מול לבנון וסוריה בשנים הקרובות. עימות יכול להרוס את לבנון וחזבאללה, אך המחיר יהיה כבד.
–
צילום: אוריאל סיני, גטי אימג'ס ישראל
–
