fbpx

אירופה לא מתאסלמת // בינלאומי // הטור של ניצן הורוביץ

0

"גם אנחנו נפלנו עמוק לבור הפוליטי של ההגירה", אומר לי ברומא בן־שיחי האיטלקי. "אנשים כאן בטוחים שהמדינה נכבשת על ידי מהגרים מוסלמים, ומצביעים למי שצועק יותר חזק בעניין". האיטלקים לגמרי לא לבד. התחושה של כיבוש, "השתלטות", של מהגרים מצפון אפריקה והמזרח התיכון מבעבעת ברחבי היבשת. העובדות, הנתונים, מציירים תמונה שונה לגמרי, אבל התפיסה הציבורית בנוגע למהגרים חריפה למדי. זו סיבת העומק לקושי של כל הממשלות בהתמודדות עם העניין.

מכון פיו הוושינגטוני פרסם מחקר מרתק: כמה מוסלמים יש באמת בכל מדינה באירופה לעומת כמה הציבור חושב שישנם. התוצאות מאלפות. באיטליה, למשל, 4% מוסלמים בלבד. בציבור האיטלקי חושבים שישנם 20%. פער כזה, גורף, בין המציאות לדמיון בולט בכל היבשת. בשיא מחזיקים, שלא במפתיע, ההונגרים. בהונגריה אלפים בודדים של מוסלמים, מספר זניח לחלוטין. אבל ההונגרים בטוחים שיש במדינה 7% מוסלמים – פי כמה מאות מהמספר האמיתי. גם במדינות עם מיעוט מוסלמי גדול, כמו צרפת, התחושות לעומת המציאות שגויות לחלוטין. בצרפת 8% מוסלמים, בציבור הצרפתי חושבים שיש יותר מ־30%.

התחושה הזו מוזנת ומתודלקת על ידי מפלגות הימין הקיצוני, שרק מגבירות את החרדה בציבור ואת התפיסות המוטעות ביחס לנתוני האמת. כך למשל בפולין, שאחוז המיעוטים בה קטן מאוד, אבל חלקים גדולים בציבור משוכנעים שהמדינה טובעת תחת כמות מהגרים עצומה. אגב, תחושה דומה קיימת בפולין גם בנוגע ליהודים. במציאות, לאחר השואה והעליות לישראל, מספר היהודים בפולין קטן ביותר, אפסי – אבל פולנים רבים יספרו לך על המוני יהודים "נסתרים", שמספרם מגיע למיליונים. זה אותו סיפור בדיוק, ומי שחושב שיש הבדל בין הגזענות האירופית הוותיקה לבין "תפיסה ריאלית" של המציאות הנוכחית – משלה את עצמו.

ההסבר המקובל לתחושות הללו, גם בתקשורת הישראלית, מתמקד בחלקם של המהגרים במעשי אלימות. אלא שגם כאן יש פער עצום בין התחושות והמיתוסים לבין המציאות. ה'דיילי מייל' פרסם טבלה שעוררה מהומה: מספר הזרים, לפי מדינת המוצא, שהיו מעורבים במעשי פשע בלונדון אשתקד. ובכן, מתברר כי הקבוצה הגדולה ביותר של העבריינים הזרים בעיר היא של פולנים. ואחריהם, לפי הסדר, רומנים, ליטאים ואירים. רק במקום השביעי נמצאת מדינה מוסלמית: סומליה. יש כאן רציונל ברור: מהגרים ממדינות שמחוץ לאיחוד חשופים לגירוש מיידי אם ייתפסו בפעילות עבריינית. הנה עוד מיתוס מופרך: מהגרים, בניגוד לדעה הרווחת, מעורבים פחות בפשיעה מאשר האוכלוסייה המקומית. אלה בדרך כלל אנשים שעובדים קשה, חוסכים פרוטה לפרוטה, ומשתדלים מאוד שלא להסתבך.

גרעין הבעיה בשנים האחרונות הוא הטרור. את המעורבות האסלאמית בטרור לא ניתן להכחיש. גורמי הביטחון והמודיעין באירופה מסכלים כיום פיגועים רבים וגם פועלים נגד דאעש במזרח התיכון, אך ככל שדאעש נחלש ואחיזתו באירופה מתרופפת, כך מתרבים הפיגועים שמבצעים טרוריסטים בודדים, לעיתים ביוזמה עצמית ובמקרים רבים ללא כל צורך ב"תשתית" כלשהי. כל מכונית היא נשק פוטנציאלי לפיגוע דריסה.

הדרך השגויה ביותר להילחם בכך היא בשיטת לה־פן: להכליל ולהגדיר את כל המוסלמים כטרוריסטים, למרר את חייהם, וכך לדחוף עוד אלפים לזרועות דאעש. זה הרי בדיוק מה שרוצים ארגוני הטרור. אירופה, בהנהגת מרקל ומקרון, מבינה שהדרך הנכונה במאבק הזה עוברת דרך הקהילות המוסלמיות ומבוססת על שיתופי פעולה. לכך יש כבר תוצאות: חלק מההצלחה בסיכול פיגועים נובע מסיוע מתוך קהילות המהגרים. האם זה משכנע את הציבור? לא ממש. כל העסק שברירי, דעת הקהל מתוחה עד הקצה, וממש מעבר לפינה אורבות מפלגות הימין, ממתינות לטרגדיה הבאה כדי לצבור הון פוליטי.

 

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה. השאירו פרטים ונחזור אליכם:

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook