fbpx

השחמטאי: סוד המהלכים של זאב אלקין // פרופיל מאת שרה ליבוביץ־דר

איך גילה זאב אלקין את הפוליטיקאי המבריק שבתוכו

0

"הקשרים שלי עם נתניהו מורכבים", אלקין אומר לנו בגילוי לב מפתיע. "אני המון שנים לידו, לפעמים הוא מעצבן אותי, אבל אני מעריך את האינטליגנציה שלו ואת הראייה הרחבה"

זאב אלקין מפליא לחקות את בנימין נתניהו. רק תנו לו הזדמנות והוא מוריד כמה אוקטבות בקולו ומחקה את סגנון דיבורו של ראש הממשלה. החיקוי מדויק ומשעשע. מי כמו אלקין, שכיו"ר הקואליציה בקדנציה הקודמת צבר אינספור שעות נתניהו, יודע לעשות זאת. אולם ההשתובבות הקלה נדירה אצל אלקין, אחד הפוליטיקאים הרציניים והמשפיעים ביותר בממשלה הנוכחית, מי ששכנע את בנימין נתניהו לצרף לממשלה את אביגדור ליברמן. וזאת למרות שבשנה האחרונה היחסים בין אלקין לנתניהו הצטננו. גם הקשרים של אלקין עם ליברמן אינם מן המשופרים, אם כי הם אפקטיביים, תחת המסגור הברור של "כבדהו וחשדהו". ובכל זאת, עם נתוני פתיחה גרועים ושתי ידיים קשורות מאחור, אלקין הצליח להוביל את המהלך הפוליטי הדרמטי.

פרטים כלליים זאב אלקין

ממודר מהמו"מ עם המחנה הציוני שניהל יריב לוין, עקב שר הקליטה (היוצא) וירושלים אלקין מרחוק אחרי התהפוכות הפוליטיות. "הסיבוב הראשון של השיחות בין הרצוג לליכוד חמק לי מתחת לסנסורים", הוא מספר ל'ליברל'. "הזדעזעתי, לא ידעתי על זה, נרדמתי בשמירה. נרגעתי קצת כשהמגעים פסקו בעקבות פרסום דבר החקירה נגד הרצוג, אבל הבנתי שהמו"מ יכול להתחדש ובמקביל הייתי מוטרד בגלל הסיפור עם איווט. היה לי ברור שהקרע בינו לבין הליכוד מאוד בעייתי לבחירות הבאות. הפער בין הגושים לא גדול, אם ליברמן עם המנדטים שלו חוצה את הקווים, הליכוד יהיה בבעיה".

אלקין דיבר עם נתניהו שהשתכנע מהטיעונים. לפני חג הפסח קיבל אור ירוק מראש הממשלה לפתוח במו"מ חשאי עם ליברמן. "התפיסה שלי הייתה שזה פרויקט ארוך, רמת הכעס ביניהם גבוהה, אי אפשר לפורר כזה 'אנטי' ביום אחד. היה לי ברור שאם אתקשר לליברמן ואומר לו שנתניהו רוצה שהוא יהיה שר הביטחון, ליברמן יגיד לי שנתניהו ימשיך לרצות. כבר תכננתי איך אני שולח אנשים שונים שידברו על לבו. חשבתי שהפתרון של פנסיות העולים יהיה צעד ראשון לקרבה, אבל ראיתי בזה פרויקט לחודשים ארוכים. הבנתי גם שאני לא היחיד במשחק, שאנשים נוספים יעבדו על זה".

בעודו מתחיל לטוות את החוטים הפוליטיים, מלאכה בה אלקין מצטיין במיוחד, התפרסמה הידיעה שהתיק נגד הרצוג צפוי להיסגר. "הבנתי שהמו"מ בין הליכוד להרצוג יעלה שוב על הפרק. הפעם הסנסורים שלי היו מפותחים. ידעתי מה קורה אונליין. זה לא היה קשה במיוחד. המהלך כולו היה מגושם, הכול היה בחוץ. הרצוג דיבר עם אנשים. למרות שלא הייתי חלק מצוות המו"מ, ידעתי כל הזמן מה קורה. אני מחובר לחברי כנסת מהאופוזיציה, יש לי שם בכנסת. בפוליטיקה יש הרבה רוע, אני לא עשיתי לאף בן אדם סתם רע, אני יודע לקנות בכנסת אשראי, אין מישהו שרימיתי. ככה שהרבה פעמים אני יודע מה קורה לא מדיווח של ראש הממשלה, אלא דווקא מהצד השני".

למה היה כל כך חשוב לך להיות מדווח על זה?

"זה הרי משפיע עליי. אני בממשלה לא כדי לנסוע באאודי, אני רוצה להשפיע על מה שקורה במדינה. בחסימה של המחנה הציוני השפעתי בתוך כמה ימים על המדינה יותר מאשר בכהונה של שר במשך שלוש שנים".

צילום: איי־אף־פי, אימג׳בנק

צילום: איי־אף־פי, אימג׳בנק

כך החזרתי את איווט

אלקין הבין שלבדו לא יצליח לנטרל את הצטרפות המחנה הציוני. הוא ביקש משרים וחברי כנסת מהקואליציה שיצטרפו אליו, "רובם פחדו, הם אמרו שהיציאה נגד המהלך היא לעומתית מדי. אמרו לי שאין ברירה, זה מה שקורה וחייבים לקבל את זה". אלקין לא נואש. הוא פנה לפעילי ימין כמו יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, ושבח שטרן ממטה בנימין. יחד החליטו שהצעד הראשון במאבק יהיה התנגדות פומבית של אלקין למהלך. אלקין עשה זאת בראיון ל'ידיעות אחרונות'. "במקביל הפעלתי מערכת של העברת מסרים. לליברמן ולי יש לא מעט חברים משותפים. אני עצמי דיברתי עם ליברמן לפני שהוא הופיע במסיבת העיתונאים והביע נכונות להצטרף לקואליציה. יום לפני כן כבר הבנתי שהוא הולך להושיט יד, למרות החשדות גם אצלו וגם בלשכת ראש הממשלה. ליברמן פחד שעושים עליו תרגיל, נתניהו פחד שליברמן לא באמת רוצה להיכנס לממשלה".

את הפחדים פוגגו עשרות פעילי ימין, שהתקשרו ושלחו מסרים גם לליברמן וגם ללשכת ראש הממשלה. גם התקשורת הרוסית הופעלה, עיתונאים ומרואיינים הסבירו שליברמן יהיה אחראי לקואליציה שמאלנית. את הקצוות האחרונים סגרו יריב לוין ומשה ליאון. אלקין השתתף בפגישות ספורות בלבד, אבל קטף את הפירות. ביום שישי בבוקר, דקות אחרי שהתפרסמה הידיעה על התפטרות יעלון, אלקין הוצף בשיחות מכל כלי תקשורת אפשרי. הוא ביקר את שר הביטחון היוצא ("מוזר שיעלון בפוליטיקה בגלל תיק כזה או אחר") וקינח במסר אלטרואיסטי ("הייתי מאוד פעיל בצירוף ליברמן לקואליציה, אבל התבשרתי מהתקשורת שלוקחים לי את תיק הקליטה. לפי זה גם אני הייתי צריך לעזוב, אבל אני מבין ששום תפקיד לא רשום בטאבו על שמנו. הקשר עם המחנה הציוני היה גורם נזק לליכוד ולמדינת ישראל").

מאז בוקר שישי ולמשך זמן ארוך, אלקין לא ידע איזה תפקיד יקבל במקום תיק הקליטה שנלקח ממנו. הוא שואף גבוה וכבר התחיל לחשב חישובים. העובדה שנתניהו בכל זאת החליט להשאיר בידיו את תיק החוץ (שהובטח באופנים שונים בעבר גם לישראל כ"ץ וגם לגלעד ארדן) מסבכת את המלאכה. למרות חלקו בהרחבת הקואליציה, אלקין יודע ששדרוג מעמדו המיניסטריאלי לא יהיה קל. "הקשרים שלי עם נתניהו מורכבים", הוא אומר לנו בגילוי לב מפתיע. "אני המון שנים לידו, לפעמים הוא מעצבן אותי, אבל אני מעריך את האינטליגנציה שלו ואת הראייה הרחבה". עד כדי כך היחסים מורכבים שאלקין, שבקדנציות קודמות היה המוציא והמביא היעיל ביותר של נתניהו, הורחק יחסית מהעמדה הזו. שותפו לדרך (ולפרסום בגיליון זה) יריב לוין נשאר בעמדה הזו – וביתר שאת. אלקין אומר שההחלטה הייתה משותפת לו ולנתניהו, "זה גורם להתרחקות מסוימת מראש הממשלה. ידעתי שזה יהיה חלק מהמחיר, כשאתה לא על יד ראש הממשלה, הוא מתייעץ איתך פחות".

משפחת אלקין, הרכב חלקי

משפחת אלקין, הרכב חלקי

יחסי הזיג־זג עם נתניהו

כמו תמיד אצל נתניהו, כשנראה היה שאלקין בדרכו למעלה ושהוא רוצה לתרגם את נאמנותו והצלחתו לכוח, חלה התקררות ביחסים ביניהם. אחרי הבחירות האחרונות קיווה אלקין להתמנות לשר לעניינים אסטרטגיים. כשגילה שנתניהו השאיר אותו עם תיק הקליטה, נעמד על הרגליים האחוריות ודרש גם את התיק לענייני ירושלים. נתניהו כבר הבטיח לראש העירייה ניר ברקת שאו שהוא עצמו – ברקת – ימונה לתפקיד, או שאיש לא ימונה. החשש של נתניהו מהלחץ של אלקין, תושב כפר אלדד בגוש עציון ודמות פופולרית מאוד בקרב המתנחלים, היה כבד יותר מחששו מברקת. תיק ירושלים ניתן לאלקין. ברקת עלה על בריקדות והחל לתקוף את מנהיג הליכוד שמינה, ואת אלקין שמונה. נתניהו, שעד אז זכה בעיקר בחנופה ונאמנות מצד ברקת, ראה באלקין את האחראי לכך. בהמשך ניסה לשנות כיוון. כך למשל בסיור שאורגן לראש הממשלה יחד עם רעייתו ברכבת הקלה בבירה, ושאליו השר לענייני ירושלים לא הוזמן. ברקת התקשה לשכוח את תמיכתו של אלקין במשה ליאון בבחירות לראשות עיריית ירושלים ("ירושלים צריכה ראש עיר שלא רק יודע לדבר יפה, אלא יודע להיות מעשי. יש נציג משלנו שהוא שותף לערכים שלנו. (…) בניסיון וביכולות שלו הוא לא נופל בדבר מהמועמד האחר, ואולי אפילו גובר עליו").

בינתיים הספיקו אלקין וברקת להגיע לסוג של פיוס. בסביבת ברקת אומרים שראש העירייה עדיין חושב שהמשרד לענייני ירושלים מיותר, אבל היחסים בין השניים תקינים. הם עובדים בשיתוף פעולה. "זה לא מצב שאנחנו בחרנו", אומר מקורב לברקת, "אבל אם כבר יש חתונה, אנחנו מנסים למנף אותה".

הקשר עם נתניהו פחות מלבלב. כבר שנים הם נעים על קו תפר עדין. לאחרונה כינה רוני דניאל את אלקין "רספוטין", שועלים פוליטיים ידעו לאפיינו כמשרתו הנאמן של ראש הממשלה. אחד כזה, שמכיר היטב גם את אלקין וגם את נתניהו אומר: "כמה שהמשרת יותר אינטליגנטי כך הוא מאתגר יותר את ראש הממשלה, אבל ברגע שהוא יעז לצאת לחופשי הוא יודח". מערכת היחסים של אלקין ונתניהו הרבה יותר מורכבת מכזו של אדון ומשרתו. אלקין הגיע לליכוד מקדימה בעזרת נתניהו, שסייע לו לתפוס בבחירות 2009 את המקום ה־21 שהיה מיועד לנציג עולים. בהמשך, מלבד עבודה בשירות הוד מלכותו באחורי הקלעים של הפוליטיקה, היה גם חייל נאמן מול המיקרופונים עבור המשפחה. הוא הביע תמיכה בשרה נתניהו ("ממשיכה לעבוד אבל אף אחד לא מפרגן לה"), הציע לא להתרגש מסיפור "המיטה המעופפת" של בני הזוג ("זו לא מיטת פאר") וניסה לנקות אותם ציבורית בפרשת הוצאות המעונות ("ראש הממשלה ורעייתו לא מתעסקים בזה. יש חשבים וועדות").

דיאלוג מקומי, תרגום בינלאומי. ליברמן ופוטין // צילום: קובי גדעון, לע״מ

דיאלוג מקומי, תרגום בינלאומי. ליברמן ופוטין // צילום: קובי גדעון, לע״מ

לצד הכרת התודה אלקין שולח חצים. בעבר כבר הודיע שהוא לא שולל התמודדות עתידית על ראשות הממשלה, הצהרה שמהווה סדין אדום בעיני משפחת נתניהו. בבחירות האחרונות הוא חבר לחיים כץ, לא בדיוק אדם החביב על נתניהו. אלקין הצליח להישאר במקום גבוה יחסית ברשימה (8) בפריימריז האלה. עוד לפני כן החל לגלות סימני עצמאות. בשלהי כהונתו כיו"ר הקואליציה הגיע לפיצוץ עם נתניהו סביב ניסיונות חקיקת "חוק ההסדרה" – שנועד למנוע את העברת שכונת האולפנה – ואף יצא נגדו פומבית ("בפוליטיקה צריכים אנשים שהולכים לפי העקרונות ולא רק לתפוס תפקיד"). לבסוף התנצל בפני נתניהו. הוא איגף את נתניהו מימין לא פעם, ומשך אותו לשם לעתים נגד רצונו של האחרון. בקדנציה האחרונה, בה נתניהו שבר חזק ימינה, זה כבר פחות בעייתי, אך גיצי המדורה שבערה לעתים ביניהם עדיין לא כבו לחלוטין. נתניהו מצדו אינו מעוניין לפתוח חזית מול אלקין. יש להם עדיין שיח אפקטיבי, ומפעם לפעם הוא גם עושה מחוות. בליל הבחירות האחרונות הוזמן אלקין לבית ראש הממשלה כדי לצפות עם כמה מקורבים בתוצאות המדגם. כמה חודשים אחר כך, בכנס עלייה בירושלים, הגיש נתניהו לאלקין את תעודת העולה שלו, במחווה שריגשה את השר כמו גם את המשתתפים הרבים.

על ההיכרות בין נתניהו לאלקין אחראי אורן הלמן, יועצו בעבר ומקורבו של נתניהו. אלקין היה חבר כנסת בקדימה, אבל הרגיש זר אל מול רוח הרוב שם. האג'נדה של אהוד אולמרט, ציפי לבני, חיים רמון, דליה איציק ואחרים, לא תאמה את שלו. הוא הצביע בעד חוקים ימניים שונים למורת רוחם של ראשי המפלגה, ופעל בהקשר הזה בשיתוף פעולה עם אנשי הליכוד גדעון סער ורובי ריבלין. "בליכוד זיהו אותי כצלע החלשה בקדימה", הוא נזכר. "באיזשהו שלב אפילו כינו אותי החבר ה־13 של הליכוד". נתניהו, שעמד אז בראש סיעה מצומקת של 12 חברים, גילה התעניינות בח"כ מקדימה וביקש לפגוש אותו. הלמן טיפל בעניין. הם נפגשו בירושלים, בביתו של האב בנציון נתניהו, שם ערך ביבי פגישות סודיות. נתניהו הבין שיש לאלקין שלושה יתרונות במחיר אחד: מתנחל, ימני ורוסי. אלקין מלכתחילה היה נטע זר בקדימה, שהוקמה לאחר תכנית ההתנתקות של שרון – אליה התנגד. אבל הוא הצטרף אליה בכל זאת, כדי להיבחר לראשונה לכנסת ב־2006.

בהמשך הזמין נתניהו את אלקין לכנס של הליכוד בעיר דוד בירושלים. אלקין חיפש גם הוא את הפרובוקציה. בנאומו הזכיר נאום קודם של אהוד אולמרט, שסתר את עמדותיו החדשות. נתניהו התלהב מהיצירתיות. "חוץ מלנצל אותי ככלי ניגוח נגד אולמרט, הוא התעניין במה שאמרתי", נזכר אלקין. "הכנסתי אצבע בעין של אולמרט וירקתי בפרצוף לקדימה. נתניהו התלהב ועף עליי, וככה התחיל לטפח איתי את הקשר".

"על איזה קשר אנחנו מדברים?", מנסה מקורב לראש הממשלה לגמד זאת כעת. "אלקין לא מקורב לראש הממשלה. אני מכיר הרבה כאלה שרק עברו על יד בית ראש הממשלה וכבר אומרים שהם מקורבים. אלקין הוא בסך הכול אחד השרים שעוזרים לביבי בכל מיני דברים. יש לו ראש טוב, פוליטי, הוא בסדר, בחור חכם, אבל נתניהו לא סומך עליו יותר מאשר על אחרים". לא דברים מפתיעים במיוחד. בסביבת נתניהו המקורבים אוהבים ללכלך אחד על השני, ובוודאי על מי שנחשבים "אקסים". בתחילת דרכו כנבחר ליכוד זכה אלקין לאמון עצום מנתניהו – ובהתאם, לקרבה אליו.

הקול הרוסי והקשר עם הנשיא

הקשרים של אלקין עם אביגדור ליברמן מורכבים לא פחות. אלקין היה חבר במפלגת ישראל בעלייה ומקורב לאנשיה נתן שרנסקי ויולי אדלשטיין. שרנסקי וליברמן היו יריבים פוליטיים. שרנסקי נטש את החיים הפוליטיים, מפלגתו התפוגגה מאז, אבל אלקין מתקשה לשכוח את היריבות העתיקה. "הכול אישי", הוא אומר. כשעזב את קדימה, לדבריו, גיששו אצלו מישראל ביתנו. הוא סירב להצטרף. "איווט לא מתאים לי, אני בן אדם עצמאי, אני מעדיף להיות תלוי ב־100 אלף איש מאשר באדם אחד. בליכוד אני לא נמצא תחת אף אחד, אני בכנסת מפני שנבחרתי לכנסת, אני יכול אפילו לחלוק על ראש הממשלה".

למרות זאת תמך אלקין במשה ליאון, האיש של ליברמן, במרוץ לראשות עיריית ירושלים. ליברמן מצדו פרגן על העברת התיק לענייני ירושלים לאלקין (ואולי עשה זאת יותר משנאת ברקת). אלקין מצדו נזף בליברמן כשתקף את ראש הממשלה ("גם באופוזיציה צריך לכבד את ראש הממשלה ולהתבטא בצורה ממלכתית"), אבל בתקופות קודמות, כשליברמן היה בקואליציה, תיווך אלקין בינו לבין נתניהו לא אחת. לאחרונה אמר אלקין (ב'אל מוניטור') שלליברמן היה קשה להשלים עם דמות שמשחקת במגרש שלו, הרוסי הימני. בתחרות בין שניהם על אהדת הציבור הרוסי, ליברמן לוקח בהליכה. נתניהו, אומר מקורב לראש הממשלה, אינו רואה באלקין קבלן קולות בקרב הציבור הרוסי. התועלת מכך שהביא את יולי אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת, למשל, עולה מבחינתו על העזרה שהוא צריך מאלקין בהקשר הזה.

הקִרבה לפוטין היא שדה קרב נוסף. בעבר אמר אלקין שבינו לבין ליברמן התעורר ויכוח בנוגע לשאלה מי יעסוק בקשרים עם רוסיה (אלקין: "הוא לא רגיל שמתעסקים איתו"). בשנים האחרונות, בין השאר כסגן שר החוץ, התלווה אלקין לנתניהו לביקורים ברוסיה ושימש כמתורגמן בפגישות של נתניהו עם פוטין. אלקין הוא גם חבר בוועדה בין־ממשלתית ישראלית־רוסית, שמרכזת את הנושאים הכלכליים בין שתי המדינות. אדם המעורה בקשרים בין ישראל לרוסיה אומר שאין מה להשוות בין המעמד של ליברמן לזה של אלקין בהקשר הזה. ליברמן הוא דמות מוכרת ומכובדת בקרמלין, אלקין עוד לא שם: "כשאלקין מגיע עם נתניהו למוסקבה, פוטין רואה מולו רק את ראש הממשלה, הוא לא רואה את זאב. אבל בהיעדר שר חוץ, אלקין כן הצליח להיכנס אל הנישה הרוסית כמעט בלי ויכוחים עם נתניהו".

השורה התחתונה שנותן לנו אלקין בעניין ליברמן היא כי היחסים ביניהם טובים. "אנחנו לא חברים קרובים, אנחנו שכנים, יש בינינו יחסי אמון, אף פעם לא רימיתי אותו".

אלקין, פוליטיקאי רב־ממדי, פיקח וערמומי, שמצליח לתמרן בין אויבים לחברים, עדיין לא מספיק בולט ותוקפני כדי לצבור לעצמו אויבי נפש, אבל ערני דיו כדי לדעת איך לנטרל מוקשים. מערכת הקשרים שלו בפוליטיקה מגוונת. הוא התחיל כחבר במפד"ל, עבר לישראל בעלייה, משם לליכוד, לקדימה ובחזרה לליכוד. הוא מיודד, כאמור, עם חיים כץ ועם גדעון סער, שניים מאויביו המרים של נתניהו. הוא עובד בשיתוף פעולה עם דב חנין, עפר שלח ושלי יחימוביץ'. הקשר שלו עם שמעון פרס מפתיע במיוחד. בניגוד לסיעת קדימה, שפרס היה מועמדה לנשיאות לפני תשע שנים, אלקין הודיע שיצביע עבור ריבלין. פרס נפגש איתו וניסה לשכנעו. אלקין הסביר שהוא אינו מוכן להצביע עבור מי שרקח את הסכם אוסלו. "איימו עליי", הוא נזכר, "שלחו לי שליחים, הם לא הבינו למה אני מתעקש להצביע בניגוד לעמדת הסיעה. חבר שלי אמר להם 'עזבו אותו, איומים לא יעבדו עליו, ככל שתאיימו יותר כך הוא יתבצר בעמדה שלו, בכסאח לא תקבלו ממנו שום דבר'. היום אני מבין שמה שעשיתי חרג מכללי המשחק והיה ממש חוצפה, אבל לא יכולתי בשום פנים להצביע לפרס".

אפשר היה לחשוב שפרס ינטור לאלקין טינה. להפך. הם נהגו להיפגש כשהיה נשיא ועדיין נפגשים לעתים קרובות. פרס אוהב להאזין לניתוחים הפוליטיים של אלקין, הם מנהלים ויכוחים עזים כמעט על כל נושא, השטחים, תהליך השלום, היחסים עם רוסיה ואוקראינה והפוליטיקה הישראלית. לפני כחודש נפגשו בדירתו של פרס בתל אביב. אלקין הגיע עם שניים מעוזריו, שביקשו להיות נוכחים במפגש יוצא הדופן הזה. אחרי שעתיים כולם היו מותשים ומרוצים. לעיתונאים שביקשו לתעד את המפגשים האלה נאמר שמה שהיה במפגש נשאר במפגש. בסביבת פרס מתפעלים מאלקין ש"מבין את נפש הקולגות ממפלגות אחרות ולוקח בהליכה את רוב השועלים הפוליטיים".

שותפי שפה בתחנות הפוליטיות. שרנסקי ואדלשטיין // צילום: ליאור מזרחי, באו באו, ׳הארץ׳

שותפי שפה בתחנות הפוליטיות. שרנסקי ואדלשטיין // צילום: ליאור מזרחי, באו באו, ׳הארץ׳

אני, יהודי

זאב אלקין, 45, נולד בחרקוב שבאוקראינה בשם ולדימיר. אביו בוריס היה מתמטיקאי. אמו, ליליה, היא ביולוגית ועובדת באוניברסיטה העברית. הוריו התגרשו כשהיה בן שמונה. אלקין ואחיו עברו לגור עם האם. יש לו אח למחצה מהאב ואחות למחצה מהאם. ב־1990 עלו לארץ. רק האח מצד אביו נשאר שם. בברית המועצות המשפחה הייתה רחוקה מהדת. מעולם לא חגגו את החגים היהודיים, ליל הסדר היה רק שמועה רחוקה, בפסח אכלו מצה מתוך סקרנות, אבל נצמדו ללחם. משפחה סובייטית נאמנה. סבו מצד אביו נלחם במלחמת העולם השנייה בצבא האדום. סבו מצד אביו החורג היה גם הוא חייל בזמן המלחמה ונפצע קשה במהלכה, היגר לארה"ב, התגרש בגיל 80, עלה לארץ והפך לפעיל ליכוד נלהב. ביום הבחירות לפני שנה חילק סטיקרים של המפלגה בקלפי בירושלים, התמוטט ומת בגיל 90. אלקין, שהיה אחראי על המחוז, נאלץ לעזוב הכול ולטפל בסידורי ההלוויה.

בילדותו, באוקראינה

בילדותו, באוקראינה

אלקין: "ראו עליי שאני יהודי וגם בדרכון הייתי רשום כיהודי. 100 אלף יהודי חרקוב עשו שמיניות באוויר כדי לא להיות רשומים כיהודים. בתיכון למדתי בבית ספר למתמטיקה. מתוך 40 תלמידים בכיתה שלי, 35 היו זכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות. 20 היו יהודים אבל רק שמונה היו רשומים בדרכון כיהודים".

כבר בכיתה א', נזכר, קראו לו בכיתה ז'יד, "כדי שלא אתבלבל ואחשוב שאני מישהו אחר". בעקבות גירושי הוריו ומעברי הדירה התכופים, החליף בתי ספר לעתים קרובות. בכולם ניסה לרכך את העוינות שעוררה יהדותו. "הייתי תלמיד מצטיין ועזרתי לכולם בשיעורים, אהבו אותי אבל אי אפשר היה להתחמק מהעניין הזה של היהדות".

למקרה ששכח, אביו דאג להזכיר לו. "הוא היה סטודנט מוכשר למתמטיקה שכתב דוקטורט במתמטיקה תיאורטית. כשסיים את העבודה על הדוקטורט, המנחה שלו עלה לארץ ומישהו כתב לאוניברסיטה שאבי ציוני. לא אישרו לו את הדוקטורט ובגיל די מבוגר הוא נאלץ להתחיל את הקריירה שלו מההתחלה בתחום אחר, מתמטיקה שימושית. הוא נשאר לעבוד באוניברסיטה, פיתח אלגוריתמים ואפילו עסק ב'מלחמת הכוכבים' הרוסית. הגיע עד למעמד של סגן דיקן בפקולטה למתמטיקה, אבל היה מאוכזב שלא הצליח לעסוק במתמטיקה תיאורטית, התחום שאהב. כל השנים אמר לי שהוא הקדיש את כל חייו למשימה אחת: שאני אוכל לעסוק במה שאני רוצה. במשך שנים הלכתי בדרכו, הצלחתי בתחרויות מתמטיקה, התקבלתי לחוג למתמטיקה באוניברסיטת חרקוב, בשנה א' כבר ידעתי איפה אעבוד אחרי שאסיים את לימודיי. אבל אז הכול התקלקל מבחינת אבי, הפסקתי לגלות עניין במתמטיקה והתחלתי להתעניין בארץ ישראל".

אביו התקשה להשלים עם הסטייה. הוא שב והפציר בילד להקדיש את כל זמנו למתמטיקה, אם כי גם הוא עצמו החל לגלות עניין מוגבר ביהדותו ואף הקים בחרקוב מרכז לימוד יהודי. לפני שנים ספורות מת בגיל 63 מדום לב. בעבר נאלץ אלקין להגן על כבודו של אביו, אחרי שעולים מברית המועצות לשעבר טענו שהאב שיתף פעולה עם הקג"ב. "מה פתאום", אומר אלקין, "הוא היה מתמטיקאי, לא היה לו שום קשר לממסד הקומוניסטי".

עם אביו בוריס, בביקור באוקראינה בשנות ה־

עם אביו בוריס, בביקור באוקראינה בשנות ה־90

הנער חוטף אולקוס

המהפך אצל אלקין חל בתיכון. הוא היה שחקן מצטיין בנבחרת בית הספר בשחמט. המתח שנלווה למשחק גרם לצעיר השאפתן ללקות באולקוס. הוריו אסרו עליו להמשיך לשחק והוא חיפש תחומי עניין חדשים. "התחלתי לקרוא ספרים שקשורים לעם היהודי, ליון פויכטוונגר, יוספוס פלביוס, פתאום ראיתי היסטוריה יהודית שאפשר להתגאות בה". חברה הגבירה אצלו את הגאווה, כשחזרה מביקור בלנינגרד עם ספר ללימוד עברית. אלקין נשאב לשפה, "קצת פחות בגלל העברית, יותר בגלל הבחורה". הקשר עם העלמה אמנם הסתיים די מהר, אבל אלקין הצעיר המשיך ללמוד עברית ואף נסע ללנינגרד למפגש עם מסורבי עלייה שהותיר בו רושם עז. הצניעות לצד ההתלהבות הציונית היו דברים שלא הכיר בבית. הוא גם הצליח להשיג קלטות של שלמה ארצי ושל עפרה חזה. "עליהם גדלתי. מאז אני הכי אוהב אותם".

חבר נעורים משותף לו ולטטיאנה (טניה) אדלשטיין ז"ל, אשתו הראשונה של יולי, אף הביא לו במתנה אוסף של ספרים אנטי־ציוניים, "הספרים היחידים שאפשר היה להזכיר בהם את המילה 'ציונות', אבל מתוך האנטי הבנתי מהי הציונות". התלהבות הנעורים מהחתרנות הציונית הפכה למקצוע של ממש, כשאלקין עבר קורס למורי עברית בריגה. בקורס עברת את שמו לזאב, "בהחלטה ספונטנית. הם שאלו אותי איך קוראים לי, אינטואיטיבית אמרתי 'זאב'. אני זוכר את זה כאילו זה היה היום. השעה אחת בלילה, כיתה נידחת בבית ספר מחתרתי ללימוד עברית, ואני נותן לעצמי שם עברי". אז גם התחיל תהליך של חזרה בתשובה. בגיל 17 הניח תפילין, למגינת לבה של אמו שהפצירה בו להפסיק עם השטויות האלה ולזכור שהוא מדען, שעתידו במדע ולא בסממני פולחן יהודיים. אלקין התעקש. ועדיין, למרות שהפסיק ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת חרקוב, הוא השלים את התואר אחר כך באוניברסיטה העברית.

החיים בקהילה היהודית במוסקבה, לשם הגיע מחרקוב, היו מסעירים. מפגשים עם מסורבי עלייה, הקמת רשת של בתי ספר ללימוד עברית, כל מה שצעיר יהודי מלא הורמונים ואידיאולוגיה יכול לחלום עליו. בסמינר לעברית שהעביר אבשלום קור הוא הכיר את אשתו הראשונה רינה, יהודייה ממוצא ארמני שהייתה אף היא מורה לעברית. הם הורים לשניים, הבכורה נולדה כשאלקין בן 20 בלבד. רינה גרה בירושלים ועובדת בסוכנות היהודית.

כשהיה בן 19 עלו לארץ בחופזה, אחרי שאלקין הסתבך בסכסוך על השליטה בבית הכנסת הגדול בחרקוב. אלקין רצה ללמד שם עברית, איש העסקים אדוארד חודוס רצה גם נתח במבנה, בורר קבע שצריך לחלק את בית הכנסת. הצדדים לא אהבו את הפסיקה, היו שם איומים וקצת מכות ותלונות במשטרה. גם הקג"ב התערב ואמר שהארגון לא מתלהב מהמהומה. חודש ימים אחר כך, אלקין ואשתו ההרה הגיעו לארץ.

הם נחתו באלון שבות, מאז הוא גר באותו אזור. גוש עציון. אחרי 17 שנים יחד התגרשו. לפני שבע שנים נישא אלקין למריה טורס, שחקנית תיאטרון ובוגרת בצלאל, שהייתה כתבת בערוץ 9. היא הגיעה לכנסת לראיין את אלקין ונשארה שם כדוברת שלו וכבת זוגו. לקראת נישואיהם עזבה את התפקיד. הם הורים לשלושה ילדים משותפים ולארבעה ילדים קודמים, שניים לכל אחד. גרים בכפר אלדד. מריה עבדה כאחראית על התקשורת דוברת הרוסית במשרד לפיתוח הנגב והגליל. השר היה סילבן שלום. אלקין היה אז יו"ר הקואליציה. היום היא עובדת בתפקיד דומה בלשכת העיתונות הממשלתית.

פוליטיקה כתחביב מזדמן

אחרי התואר במתמטיקה עבר הסטודנט אלקין ללמוד היסטוריה של ארץ ישראל בהנחייתו של פרופ' מנחם בן ששון. זמן קצר אחרי שהגיע לארץ התפקד באופן טבעי למפד"ל. אחרי הכול, במולדתו הקודמת כבר הספיק להיות המזכיר המקומי של תנועת בני עקיבא. עם הקמת ישראל בעלייה (1996) עבר אלקין אליה. "היה לי כעס על אנשי המפד"ל שלא נתנו דריסת רגל לאנשי העלייה הרוסית, והערצתי את שרנסקי שבשבילי היה דמות למופת של אסיר ציון. כמו גם יולי אדלשטיין, שהיה שכן שלי וחבר במפלגה הזו".

למרות שהיה תומך מן המניין בלבד, בליל הבחירות של 96' הוזמן על ידי חברים קרובים למטה המפלגה בתל אביב. "כשהמדגמים התפרסמו, שרנסקי נתן לי את הטלפון שלו והלך להתראיין. פתאום הטלפון צלצל, על הקו היה אהוד ברק שאמר לי שראש הממשלה הנבחר שמעון פרס שלח אותו כדי לנהל מו"מ עם ישראל בעלייה. ניגשתי לשרנסקי ושאלתי אותו אם הוא רוצה לדבר עם ברק. שרנסקי שאל אותי אם יש כבר תוצאות סופיות, אמרתי לו שעדיין אין. הוא אמר שהוא לא יתחיל לנהל מו"מ כך. חזרתי לברק והודעתי לו ששרנסקי מוסר שעוד מוקדם מדי לדבר. ברק צרח עליי בביטויים מאוד לא פרלמנטריים: 'מה אתם חושבים לעצמכם! אתם לא מבינים איך עובדים פה!', ממש איבד שליטה. בדיעבד התברר ששרנסקי צדק. בבוקר, בתוצאות הסופיות, נתניהו היה ראש הממשלה".

שבע שנים לאחר מכן התמזגה ישראל בעלייה עם הליכוד. אלקין, שעבד בסוכנות היהודית כיועץ למנכ"ל וכסגן מנהל מחלקת החינוך, לא היה חבר ליכוד אבל לקראת ההתנתקות ביקש להתנדב במפלגה. מטרתו: להסביר לדוברי הרוסית את החסרונות שבתכניתו של שרון. בליכוד לא היה מטה לדוברי רוסית, אלקין רצה להגיע לשמות בוחרים דוברי רוסית והגה רעיון יצירתי. "הבנתי שהמאגר הכי גדול של דוברי רוסית אידיאולוגים נמצא בישראל ביתנו אצל ליברמן. יצרנו קשר עם ליברמן, הוא הסכים לשתף איתנו פעולה והורה לאנשיו ללכת איתנו. אצלו זה כמו צבא, נציגים שלו בכל עיר עזרו לנו להגיע לבוחרים דוברי רוסית. בסופו של דבר ניצחנו במשאל בקרב מתפקדי הליכוד, הרגשתי התרוממות רוח, העם ניצח, אבל אז שרון התעלם מהמשאל, פירק את המתנגדים לחתיכות וקידם את התכנית. הייתי מאוכזב. אמרתי לעצמי שפוליטיקאים שלומיאלים פספסו את ההזדמנות".

בינתיים עזב אלקין את הסוכנות בטריקת דלת, אחרי ששם החליטו להפסיק את לימודי העברית באולפנים ברוסיה. "סלי מרידור, שהיה יו"ר הסוכנות, אמר לי שלא עוזבים מקום עבודה שמשלם לך משכורת כל כך טובה, אבל לא הסכמתי להתפשר". באותו זמן נענה לבקשתו של חבר, אביעד פרידמן, שהיה המשנה למנכ"ל 'מעריב' וחבר קרוב של עמרי שרון, להצטרף לוועדת האיתור שחיפשה מנכ"ל ל'נתיב', ארגון שמעודד את זיקת יהודי ברית המועצות לשעבר ליהדות ולישראל. פרידמן, אגב, הוא נציגו של איל ההון ולדימיר גוסינסקי בארץ. גוסינסקי תרם לאלקין לפני הבחירות. פרידמן עצמו הוא איש מרכז, מתנגד לדעותיו של אלקין, אבל אומר שהוא "האיש הכי חכם שאני מכיר".

דווקא קדימה

אלקין זכה אז לקשרים שמזינים אותו עד היום. אחד מחברי ועדת האיתור ההיא היה ישראל מימון, מזכיר ממשלת שרון, שסייע באותם ימים להקמת קדימה על ידי הבוס וחיפש מועמדים מתאימים. "ישראל ראה בי רוסי מחמד והתייעץ איתי לגבי מועמדים רוסים מתאימים. גם אביעד שנחלץ לעזרת שרון חיפש מועמדים שיתאימו לקדימה. אחרי שפסלתי כמה שמות, אביעד אמר שנמאס לו שאני מותח ביקורת על המועמדים שלהם, למה שלא אצטרף בעצמי. חשבתי שהוא השתגע, בדיוק קיבלתי מלגת מחקר לאוניברסיטה אמריקאית, ראיתי את המשך דרכי באקדמיה. אביעד הציע שאחשוב במהלך השבת ואחזור אליו עם תשובה במוצ"ש. במשפחתי התנגדו, אבל אני אמרתי לעצמי שניתנת לי הזדמנות להשפיע על מה שקורה במדינה, ששרון רוצה לקבוע גבול ואני אוכל להשפיע על נושא כזה מהותי".

לתדהמת חברים ב'פורום החווה', אלקין – שזמן קצר לפני כן התנגד להתנתקות ונחשב לימני קיצוני – התגלה בשיחות עמו כאיש מרכז מתון. לפחות אחד מהם מתבטא במילים קשות כשהוא נשאל על השינוי שעבר על אלקין: "חיפשנו מנהיגות צעירה מהעלייה הרוסית. אלקין נראה בחור מוכשר. מאוחר יותר הבנו שאחד הכישורים המרכזיים שלו הוא לבצע תמרונים פוליטיים. הוא פוליטיקאי מקצועי, אדם שכל מנהיג פוליטי היה רוצה אותו אצלו בצוות, ערמומי, שימושי. כשנשאל על דעותיו הפוליטיות אמר שתמורת שלום אמת הוא מוכן לתת הכול מלבד הכותל". עמרי שרון שנפגש עם אלקין זוכר אדם מוכשר ואינטליגנטי: "בחור רציני עם עמדות ודעות. לנו לא הפריע שהוא התנגד להתנתקות, מפני שבאותו זמן ההתנתקות כבר הייתה דבר מוגמר ובקדימה היה מגוון של דעות. הוא נפגש גם עם אבא שלי, שלא חיפש יס־מנים אלא אנשים עם מחשבה".

אלקין עצמו אומר שהוא לא שינה את דעתו רק כדי להגיע לכנסת. "הייתה אז תחושה שאין מנוס, שעומדים לשנות את הגבול, השאלה הייתה רק איפה הוא יעבור". המעבר, נזכר אלקין, לא היה פשוט. "התייעצתי עם יולי אדלשטיין. הוא אמר לי שזה מעשה מאוד מורכב ושאני הולך לשלם על זה מחיר חברתי. ובאמת שילמתי. חטפתי אש משכנים וממכרים".

לא ברור מי חטף יותר, אלקין או קדימה. אהוד אולמרט, שהרכיב את הרשימה אחרי ששרון חלה, הקפיץ את אלקין למקום ה־17 בציפייה שחבר הכנסת החדש ישפר את מעמדה של המפלגה בציבור הרוסי. אפילו אלקין הופתע מהשיבוץ הגבוה, שלושה מקומות לפני פרופ' בן ששון. בראיון ל'הארץ' שיבח את אולמרט. "אני מאמין שהוא יצליח לקבוע את הגבולות", לעומת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שגם אם היה נבחר לראש ממשלה "אני לא מאמין שהוא מסוגל לעשות את זה. גם הוא מדבר היום על קביעת גבולות, מדי פעם; תלוי מתי מקשיבים לו ובאיזה הקשר".

צילום: גיל כהן־מגן, 'הארץ

צילום: גיל כהן־מגן, 'הארץ'

השועל הפוליטי נחשף לעולם

חבריו אז לקדימה זוכרים את אלקין כחבר כנסת של הספסלים האחוריים, אבל כזה שלא בוחל בתעלולים פוליטיים. "יש פער בין איך שהוא נראה, שקט ועדין, ובין היכולות הפוליטיות שלו", אומר בכיר לשעבר בלשכתו של אולמרט. "אחת הדוגמאות לכך היא העובדה שאלקין היה בין הראשונים שצפו את ירידת קדימה".

בקדימה היה אלקין מנאמני שאול מופז. בנובמבר 2008 עזב את המפלגה בהאשימו את ציפי לבני בהפיכתה ל"מפלגת שמאל הממוקמת בין מרצ לעבודה ופועלת ליישום רעיונות רדיקליים מסוגה של יוזמת ז'נבה". מאז הם נחשבים ליריבים עזים. לפני הבחירות האחרונות תהה בפייסבוק לגבי הסכם הרוטציה בין הרצוג ללבני: "האם הייתם נותנים לחנון שעם 15 מנדטים סגר הסכם רוטציה חצי חצי עם אחת שלא עוברת את אחוז החסימה לנהל בשמכם איזשהו משא ומתן? (…) ממש 'ממשלת היפה והחנון'! מישהו יקנה דבר כזה ברצינות?!".

לדבריו הוא קיבל הצעות מנתניהו, מהבית היהודי וגישושים מישראל ביתנו. אלקין העדיף את הליכוד ונבחר במקום ה־21 ברשימה הודות לכיפוף הכללים על ידי נתניהו. נתניהו אהב את הרכש החדש ומינה אותו לחבר בצוות המו"מ הקואליציוני, ולאחר מכן ליו"ר הקואליציה. אלקין נהנה לספר איך נדרש להגיע לביתו של יעקב נאמן כדי להצטרף לצוות המו"מ, יום אחד לפני שנישא למריה. כשאמר לנתניהו שלא יוכל להגיע לדיוני הצוות למחרת, מפני שהוא צריך ללכת לחתונה, נתניהו ניסה להסביר לו שהעניין חשוב מחתונה של חבר מרכז. רק אז גילה לו אלקין שמדובר בחתונתו שלו. "טעיתי בחישוב. אמרתי למריה שנוצר לנו חלון הזדמנויות נוח להתחתן, מפני שהמו"מ הקואליציוני יימשך חודש וחצי ובמהלכו יהיה לי הרבה זמן פנוי. לא תיארתי לעצמי שנתניהו ירצה שאצטרף לצוות".

זה היה השלב שבו הסתיימו האירועים המשעשעים. מכאן ואילך הסתער אלקין במלוא הרצינות על התפקידים שנתניהו העתיר עליו. הוא היה יו"ר הקואליציה ונחשב למוצלח בתפקידו. יודע איך להביא חברי כנסת סוררים להצבעות חשובות ואיך לייצר קיזוזים יעילים בהצבעות אחרות. די לראות בצילומי ארכיון את אלקין נוזף בבוגי יעלון, שביקש להיעדר מהצבעה חשובה, כדי להבין עד כמה לקח את תפקידו ברצינות. כשנתניהו מינה אותו ליו"ר הקואליציה, אומר בכיר לשעבר בלשכת אולמרט, "הרבה אנשים הרימו גבה. אני אמרתי שהוא ידע לעשות את זה, הוא תעלולן פוליטי בקנה מידה גדול, יודע לרתום פוליטיקאים, לעשות דילים בחדרי חדרים, תן לי ואתן לך. הוא חכם ומבריק, עם יכולת קליטה של חומר. לא יודע לדבר בכיכרות, אבל טוב בשיחות אחד על אחד".

גם אלקין זוכר את הרמות הגבה שליוו את המינוי. "כשביבי המליץ עליי להתמודדות על התפקיד מול דני דנון, הרבה הרימו גבה", נזכר אלקין. "הייתי ליכודניק חדש, רוסי שלא מבין כלום בפוליטיקה, איך אני יכול להצליח. אבל הממשלה החזיקה מעמד ארבע שנים ולא הפסדנו באף הצבעה. אפילו שברתי את השיא של גדעון סער, שכיו"ר הקואליציה אף הצעה לא נפלה אצלו במשך שנה וחצי. ידעתי באס־אם־אס אחד להרחיק חברי כנסת מהאופוזיציה בהצבעה. יש מעט מאוד אנשים שסומכים עליהם בכנסת, אני אחד מהם".

עם לוין בסיעת הליכוד // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

עם לוין בסיעת הליכוד // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

פרופיל נמוך, שאיפות גבוהות

מכאן השמים היו הגבול. נאמן להשקפתו הפוליטית, אלקין עלה עם אשתו להר הבית, מסר מידע למתנחלים שנאבקו בפינוי מאחזים, היה שותף כמעט לכל הצעת חוק ימנית שהועלתה כאן: חוק העמותות הקובע סייגים לרישום עמותה השוללת את אופייה היהודי של המדינה, חוק חובת גילוי למי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, חוק החרם, שלילת השתתפות במכרזי המדינה מגופים השותפים לקמפיין החרם על ישראל, חוק קק"ל שקבע כי אדמות הקרן יוחכרו ליהודים בלבד; וניסיונות חקיקה לעקיפת בית המשפט העליון והשפעה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בדו"ח תנועת הימין 'מטות ערים' מ־2014 הוכרז אלקין כנבחר הציבור היעיל ביותר בפעילות למען השגת שאיפות מצביעי הימין. "הקיצוניות הימנית היא הבסיס להישרדותו הפוליטית", אומר בכיר בליכוד.

אלקין היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, למרות ששירותו הצבאי הסתכם בארבעה חודשים כפי שנהוג בגיוס של עולה טרי שעבר את גיל הגיוס. הוא היה סגן שר החוץ, ואחד המעשים הראשונים שלו בתפקיד היה נסיעה לדרום אמריקה עם אשתו מריה ובנם התינוק. ההוצאות המשפחתיות חלו על בני הזוג ובכל זאת במשרד החוץ לא התלהבו מהנסיעה. משרד הקליטה הוא התפקיד המיניסטריאלי הראשון שלו. אחרי שנה בתפקיד, ישנם פרשנים למגזר הרוסי שיאמרו לכם שאין מה להצטער על העזיבה. לדידם, שר הקליטה עבור העולים הוא כמו שר האוצר עבור הציבור הכללי. הסיכוי לזכות באהדה בתפקיד הזה הוא מזערי.

וכל זה מבחינת אלקין הוא רק ההתחלה. לפגישתנו השנייה בתל אביב הוא הגיע עם אשתו מריה ועם בתם התינוקת, רחל, בת ארבעה חודשים. לא רבים מבין הסטודנטים בקמפוס המנומנם של האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב זיהו את שר הקליטה, זה שבאותו שבוע הנדס הלכה למעשה את המפנה הפוליטי המפתיע של השנה בצירוף ליברמן לממשלה. אלקין שואף גבוה, מתראיין יותר מבעבר ומוכר לציבור הרחב, לא רק לחברי מרכז הליכוד. אבל הוא עדיין מרגיש טוב גם בין הצללים. בפינה צדדית, בעודו מערסל את בתו התינוקת, נראה שהוא חש בנוח במיוחד. הזרקורים אינם חובה, בשלב זה.

אבל לא צריך לטעות בענווה. אלקין שואף לפסגה. בשנים האחרונות הוא מתזז בין אירועים משפחתיים של חברי ליכוד ("יש לנו תרבות של שמחות"). לעתים קרובות משלב עבודה עם הנאה: "אתמול הייתי כל היום בצפון, בחיפה, באירועים של המשרד, ובין לבין עשיתי פגישות עם אנשי ליכוד, אני עדיין לא מספיק מחובר לשטח. זה דורש הרבה תחזוקה, יש שרים שעוסקים בפעילות פוליטית מחצית מזמנם". אל מול מי שמצמדים אותו אליו באופן טבעי, יריב לוין, הוא כבר גילה יותר סימני אגו – כמו בהקמת הממשלה לפני שנה. אבל יש לו סבלנות, הוא צעיר. והוא גם משוכנע שבהחלט אפשרי שהוא – ולא ליברמן, נניח – יהיה נציג המגזר הרוסי שיגיע בעתיד לבית ברחוב בלפור.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook