כשאדם סביר מציץ סביבו ותוהה איך הגענו עד הלום בנוף המציאות (ימין או שמאל, כל אדם לשיטתו), אין מנוס מלקבוע שאחד הכלים היעילים או הרעילים הוא ספר הספרים, או נכון יותר, האורח שבו הוא נלמד כזה ראה וקדש והופך להיות המפתח לתודעה ההיסטורית שקובעת את המציאות העכשווית. אחרי הכול, מקומם של מרבית גיבורי התנ"ך הוא באגדות הילדים ולא על הגבעות ביהודה ושומרון. לימין התנ"כי הייתה נטייה מובנת להפוך את גיבורי צה"ל ממשה דיין עד אריק שרון ליהודה המכבי ולבר כוכבא. אבל מאז שהגנרלים החילונים – כל אחד בזמנו החופשי משירות צבאי – חזרו בהם מאדמות השטחים לקרקע המציאות, נשאר רק מאיר הר־ציון על תקן יהודה המכבי. תעשיית גיבורי האומה של הימין התנ"כי עוברת ללוחמים חובשי הכיפה של ימינו. בייחוד הנופלים על מזבח קידוש השם כמו דרור וינברג, מח"ט חברון שהסתער בראש אנשיו על מחבלים; עמנואל מורנו, שסוד עלילותיו בסיירת מטכ"ל מפרנס אגדות עם; ורועי קליין ז"ל, שהגן בגופו ובחייו על חברו תוך קריאת "שמע ישראל". גם הסא"ל המכה, שלום אייזנר, שחבט בקת בפניו של מפגין, הפך למגן האומה. ח"כ זבולון אורלב מהבית היהודי הכריז כי "היה במשימה לאומית להגנה מפני פרובוקטורים", וח"כ מיכאל בן־ארי הוסיף: "כל הכבוד".
לכתבה זו יש המשך. הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס.
–
- ראש בראש: ראש המוסד יוסי כהן והרמטכ"ל אביב כוכבי: האם נראה אותם מתמודדים על ראשות הממשלה?
- בתחבולות תעשה לך | על החיפוש של ראשי המוסד לדורותיהם אחר תהילה אישית | מאת אמיר אורן
- ביון למופת: מספילברג ועד 'טהרן': כך כבש המוסד הישראלי את מסכי הקולנוע והטלוויזיה // מאת רון פוגל
