fbpx

אוירבך, הרב שאין ממשיך לו // הטור של אברהם דוב גרינבוים

0

הנואם המזוקן עמד מעל גבי הבמה בהיכל בנייני האומה ופרש את משנתו: "דבר אחד קבענו בתחילת הדרך – לא יהיו אצלנו סיעות ולא יהיו אצלנו קבוצות אינטרסנטיות כאלו ואחרות. אנחנו בעזרת ה' נשמור על טוהר הרעיון". הנואם הוא אברהם רביץ ז"ל, ממקימי 'דגל התורה'. המעמד: כנס ייסוד התנועה באוקטובר 88'. היה זה לאחר 40 שנה שבהן הלכו יחדיו החסידים והליטאים תחת הנהגה ומפלגה אחת. רביץ נושא את נאומו כשלצידו מקים התנועה הרב אליעזר מנחם שך. מי שעוד יושב על הבמה ושומע את ההבטחה הוא הרב שמואל אוירבך, אחד מרבני התנועה וראש ישיבת 'מעלות התורה'.

למה בעצם מתכוון רביץ? תנועת האם 'אגודת ישראל' הורכבה מכמה סיעות (ראו בהרחבה במאמרי 'כולנו יהודים' – בגיליון 'ליברל' מס' 40). כוחה של אגו"י נבע מהריכוזיות של הגוף העליון של התנועה, 'מועצת גדולי התורה'. הם בעצם היו האחראים הישירים על כל חצרות החסידות והקהילות.

עד שבא הרב שך וביקש למנות את עצמו כמי שמרכז את כל הציבור הליטאי תחת ידיו. עד שזה לא קרה, כל אברך ליטאי היה מחובר לרבותיו הוא. רביץ למשל, בוגר ישיבת חברון, היה תלמידו של הרב מאיר חדש; גפני היה תלמידו של הרב דוב צבי קרלנשטיין, ראש ישיבת גרודנא.

באותו לילה בבנייני האומה קרה המהפך. הרב שך הפך בעצם ל'בעל שם טוב' הליטאי. גם תלמידי ישיבות מיר, חברון וסלובודקה קיבלו עליהם עולו של הרב שך. שלא לדבר על ספינת הדגל של הישיבות, פוניבז', שהייתה בשליטתו הכמעט מוחלטת. את הצעד הזה עשה באותם ימים גם 'מרן' הרב עובדיה יוסף, שהבין שחייבים הנהגה לציבור הספרדי, והוא היה בעצם ה'בעל שם טוב' השלישי. כך או כך, הסיאוב מהחיבור לציבור החסידי הובע באותו ערב והבשורה הייתה משמחת: אצלנו לא יהיה פילוג.

זה פעל לאורך 22 שנים. עם פטירתו של הרב שך עברה ה'הנהגה' לרב יוסף שלום אלישיב, שמצידו הפקיד את ההנהגה הפוליטית בידי רעהו הרב אהרן לייב שטינמן.

מי שעמד מן הצד וחיכה ל'הנהגה', וגם היה ראוי לה, היה הרב שמואל אוירבך. הוא שהיה בנו של 'פוסק הדור' הרב שלמה זלמן אוירבך (שלא היה כמעט מעורב פוליטית); הוא שהיה שותף פעיל בהקמת התנועה לצד הרב שך; והוא ששמר אמונים לרב אלישיב באותן שנות הנהגה משותפת, היה בטוח שאחרי פטירת האחרון ימונה למנהיג.

ברם, ההשגחה רצתה אחרת, וגם רוב הציבור, שראה ברב שטינמן הוותיק והמבוגר יותר ב־18 שנה, את המנהיג. אבל הרב אוירבך לא טמן ידו בצלחת והחליט שהוא יוצא לדרך עצמאית, וכך הוקם 'הפלג הירושלמי', כשהוא מחריף את הטון בענייני דת ומדינה: לא מכירים בצה"ל ולא מתייצבים גם לא לצו ראשון והעברת הדיחוי של בני הישיבות. בסופו של יום, מי שהיה תלמיד קרוב לשיטה ולתנועה שחרתה על דגלה ש"לא יהיו אצלנו סיעות", היה הראשון שפתח סיעה נפרדת לקהילתו. בתוך תקופה כבר נוצר פילוג ראשון בין נאמניו באשדוד, כשהם נפרדים לשניים.

לא עברו 24 שעות מפטירתו, ותלמידיו הקימו 'מועצת גדולי התורה' שתמשיך את דרכו. לא ברור אם יש חיבור אמיתי בין תריסר הרבנים שהצטרפו ל'מועצת' החדשה. מה שברור, לא יהיה עוד 'בעל שם טוב' ליטאי. הוא לא הותיר אחריו ממשיך.

.

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

.

צילום: אמיל סלמן, 'הארץ'

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook