fbpx

תולדות השחיתות הפוליטית בישראל

0

בראשית ימיה של המדינה לא הייתה התנועה לאיכות השלטון. זו קמה רק בעשור החמישי לקיומה של המדינה, כתגובת נגד לממסד הפוליטי הרקוב, נישאת על גלי הקריאה "מושחתים – נמאסתם". בשנים הראשונות פעל ארגון 'שורת המתנדבים', שהוקם ב־1951 בידי סטודנטים באוניברסיטה העברית ויצא נגד עוולות חברתיות ונגד גילויי השחיתות בממסד הממשלתי הצעיר. בתפקיד אליעד שרגא היה עו"ד אליקים העצני.

ל'שורת המתנדבים' (או 'השורה') היה בהמשך תפקיד חשוב בפרשה הראשונה שבה עלו חשדות לשחיתות בממסד, פרשה שבמרכזה עמד ח"כ הרב שלמה רוזנברג (המזרחי/מפד"ל), סגן שר הסעד. אנשי 'שורת המתנדבים' חשדו כי הוא מבריח שעוני יד בתוך קופסאות של בשר כשר מבריטניה, ועוסק גם בהמרת דולרים שהגיעו אליו כתרומות למרכז 'המזרחי העולמי'. הם פנו לראש הממשלה משה שרת, וזה מצדו העביר את הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה חיים כהן. בית משפט השלום זיכה את רוזנברג בבדיקה מוקדמת לאחר שהעד המרכזי, ח"כ הרב מרדכי נורוק מסיעתו, מסר בבית המשפט עדות שונה בתכלית מזו שמסר בחקירת המשטרה.

ב־1955 הוציאה 'השורה' לאור שתי חוברות, האחת נקראה 'על השחיתות – את מי אין שופטים?', והאחרת 'סכנה אורבת מבפנים', שעסקו בנורמות הפגומות של כמה נושאי משרות ציבוריות, ובראשם סגן מפכ"ל המשטרה עמוס בן גוריון, בנו של ראש הממשלה הראשון. מי שמחפש את שורשיו של מושג ההון־ שלטון עשוי למצוא אותם בחוברות ההן, שהאשימו את בן גוריון ג'וניור במתן יחס מועדף למקורבו, איש העסקים שייקה ירקוני.  נגד ירקוני התנהלה חקירה פלילית בנוגע למעשי מרמה בחברת אירס"ו, שעסקה בהחזרת כספי קורבנות השואה. על פי הטענה, לבן גוריון הייתה מעורבות בסגירת תיק החקירה נגד ירקוני. משפט הדיבה שהגיש בן גוריון נגד 'שורת המתנדבים' היה אחד המסעירים שהתנהלו בשנות ה־50, והוא סייע להבהיר לציבור את הפסול בקשרים בין נושאי משרות ציבוריות לבין בעלי הון.

איור// יונתן פופר

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook