fbpx

שרה ויאיר נתניהו – המשפחה הלוחמת

0

כבר קשה לתת סימנים בהסלמה או לזכור את הקו הקלנדרי שבו החל הקמפיין האמיתי של בנימין נתניהו נגד רשויות החוק. ככה זה עם מוזיקה שרובה דיסטורשן, לך תנסה לאבחן כל מיתר בתוכה.

אבל היציאה האמיתית לקרב אירעה לפני שנה. כשהבינו שנפל הפור לא בתיקי 1000 ו־2000 (פרשת בזק עוד הייתה ברשות לניירות ערך בלבד), אלא ב"תיק המעונות". היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין את שרה נתניהו. כלומר הרוביקון נחצה לא בתיקים שלו – אלא בזה שלה.

המשפחה הלוחמת עלתה אז על המגרש עם ארטילריה עוצמתית. כל סט הלוחמה השתנה. המלחמה החלה.

התגובה מטעם משפחת נתניהו לאותה החלטה, אז בספטמבר 2017, נוסחה כך: "הטענות כנגד רעיית ראש הממשלה הן אבסורדיות ויוכחו כמופרכות. שרה נתניהו היא אישה אמיצה וישרה. (…) לצד עבודתה כפסיכולוגית חינוכית מומחית המטפלת בילדים מדי שבוע, היא מקדישה זמן רב לסיוע לילדים חולי סרטן, לניצולי שואה ולחיילים בודדים". עם הזמן, יהיו כנראה מי שיחדרו את המעטפת העיקשת ויסבירו לה שחלק מהנכתב בהודעות האלה משרת את הפולקלור הלועג להם ותו לא.

אבל זה לא באמת משנה. התגובות של נתניהו – לא רק ההודעות לעיתונות, אלא הפעולות הפוליטיות־ציבוריות – נטוות בבית בבלפור (ובקיסריה). כך גם התגובות שיוצאות מטעם הליכוד. "הליכוד" הוא למעשה משפחת נתניהו. שרה ויאיר הם כלים שניים ושלישיים בתזמורת הפוליטית. הם המנוע של ראש הממשלה. שימו לב למשל לבכירי הליכוד. מי ששרה מחקה – ייאלץ להתאמץ שבעתיים כדי לשרוד פוליטית.

נניח, לצורך העניין, שמעורבותה של רעיית ראש הממשלה בענייני מדינה והחלטות בעלה פחותה מהמתואר במקומות מסוימים. ונניח שיש שמפריזים בהשפעת הבן יאיר על אביו. נשים את אלה בצד. השפעתם העיקרית היא התוויית הדרך הציבורית, עיצוב השיח, סימון גבולות הגזרה בכל קרב פוליטי.

אתוס המשפחה הלוחמת, ה"אנחנו" מול כל השאר, נספג בנתניהו מינקותו, עם תחושות הקיפוח של אביו ההיסטוריון. בנימין ירש את בנציון ז"ל כפטריארך המקופח. העיוות הוא, שהוא־הוא הכוח, השלטון. האליטה האולטימטיבית. המלוכה. וחצרו הקרובה, המיידית, הם האישה והבן הבכור. הם מזיני המלכות ומגיניה. הם המלכות עצמה.

יאיר נתניהו גדל והתעצב על המיתוס שנולד רק באמצע־סוף הקדנציה הראשונה של אביו כראש ממשלה, במהלך נישואיו השלישיים. מיתוס שחי ומוזן כדיבוק אצל רעייתו: בנימין נתניהו הנמשח למלכות. המנהיג הגדול ביותר של העם היהודי בעידן הציוני.

מול רעייתו ובנו, פיתח נתניהו דינמיקה שעדיין קשה לפענח. כמה הוא בדעתם, וכמה הוא נגרר? כמה הוא פסיבי מול שיגיונות כאלה ואחרים? האם הוא בכלל משתמש באשתו כבר שני עשורים ויותר – באופן מודע – ככולא ברקים ציבוריים? האם האידיאולוגיה הקיצונית יותר של הבן משלימה או סותרת את הפרגמטיזם היחסי של האב?

פוליטיקאים לא שורדים לצד נתניהו. גם לא עוזרים ויועצים. קשה להאשים את אופיו האינסטרומנטלי והאגואיסטי בלבד. מה שנשאר זו המשפחה. השפעתה מעצבת את סביבתו. במינויים, בהצהרות, במעשים.

וישנה גם התוצאה. הרגע שהמשפחה יצאה לקרב חייה, אחרי ההחלטה על כתב אישום נגד שרה נתניהו, היה הרגע שבו נתניהו הפסיק לדשדש בסקרים והוסיף לעצמו כעשרה מנדטים בממוצע – כשהוא מייצר קרב אדירים שבו כל המערכת, הפוליטית, המשפטית, התקשורתית, מסומנת כ"איתו" או "נגדו".

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook