fbpx

שי גולדן: נאום האפס

0

לפני שבועות ספורים ראה אור ספרי השישי. שמו לא חשוב וגם שם מחברו נכתב על הקרח. אז נוותר על אזכורם. אחרי הכול: לא יאה ולא נאה. ככה זה: אסור לו לאדם לומר בימים אלה מילה קרובה להיות טובה על עצמו מבלי שייחשד באהבה עצמית מופלגת, בכיפוף של המסגרות בהן הוא מתנהל ובהטלת צואה בפרצופו של ה"גילוי נאות" המפורסם – אותו איבר מת, שמידלדל לו לצד גופו של אדם ומשמש שריון מפני החצים מבחוץ שנועדו לחסל את האיברים החיים בגופו. אדרבא, אין חידוש או יופי גדול בהיות פלוני בכיין גדול או פיינשמקר קטן. מוטב לו שיסתום, ואם אפשר שימות בטרם עת – בכלל מה טוב. הגיעו הדברים לידי כך שעליך לנסח גילוי נאות לצד שמך, בכל רגע של מתן עדות על היותך ועל מעשיך; עולה מזאת: הגעת למעמד או לעמדה ששתיקה מתנצלת היא המוטיב הסביר היחיד בהתמודדות עם הקלון שכרוך בה. אל תעשה ואל תצליח. ואם כבר תעשה ותצליח: דחוף נא גילוי נאות ואחר כך תכנן את מותך.

שנאת עשירים, שנאת מצליחים, שנאת כל מי שאינו שוקע במי האפסיים של ה"אכלו־לי־שתו־לי – עד מתי רשעים (שאינם אני) יעלוזו?" היא הטרנד החזק ביותר ברשתות החברתיות של ימינו (יאיר לפיד מבקש לתקן: וואטסאפ) וברחוב ובסעודות משפחתיות ואפילו בשעת תנומה, שעה שהאדם אוסף את יומו על יצועו ומאחל שואות גדולות ורעות עצומות לאנשים ש"גילוי נאות" הכרחי עבורם. תיחנקו נא בייסורים גדולים עם הצלחתכם. ואנא מכם, מותו כבר בטרם עת. כלומר, בזה הרגע ממש. אלה אינן רשימות שטרם נתפרסמו מיומנו של דודו טופז.

ביסודי אני כנראה אפס לא קטן וחרא די גדול. גם אם אני סבור אחרת בענייני, אין תועלת של ממש בהתעכבות על ניסיון להתווכח עם תפיסה גורפת זו של לא מעטים לגופי (המכריס בצורה מדאיגה למדי בשנים האחרונות). כנראה קניתי את זה לעצמי בצדק וביושר. כנראה אני באמת האפס הלא קטן והחרא הדי גדול שיש אנשים לא מעטים/רבים (מעטים? רבים? כמה זה מעט? כמה הם רבים?) שמדביקים לשמי. אי אפשר שיהיה אדם גבוה ויתרעם על כך שהזולת מתלונן על כך שהוא מסתיר לו בקולנוע. כל כך הרבה אנשים נמוכים שצווארך הארוך מסתיר להם את המסך לא יכולים להיות טועים. שנאמר: אדרבא.חתיכת חרא. אפס שכמותך/ני. גילוי נאות: אני אוהב את עצמי פחות משהזולת סבור. ואין בכוונתי להוכיח זאת, לא במילים ולא במעשים.  It is what it is.

רוצים לקרוא את טורו המלא של שי גולדן? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019
חקלאים בנחל עוז

יישובי העוטף כבולם זעזועים // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 08/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019