מי שמנסה להיכנס לנבכי ההסכם החדש בין ארה"ב, המעצמות ואיראן, מתקשה לפספס את המהפך שמוביל הנשיא הטרי ג'ו ביידן בנושא הגרעין האיראני, בתוך ההסכם המשותף (JCPOA).
ממשלו של דונלד טראמפ בנה ביד אומן ארכיטקטונית, סנקציות כלכליות מתוחכמות ומועילות מול הממשל האיראני. אלה החלישו משמעותית את הרפובליקה האסלאמית, זאת נוסף על היציאה החשובה מהסכם הגרעין שנחתם בתקופת ברק אובמה. אלא שדה־פקטו, לתפיסתי, ממשל ביידן הוא זה שמוביל ביד רמה את הפיכתה של איראן הגרעינית ללגיטימית.
על פי ההסדר שנידון כעת בחדרי המו"מ, איראן חזרה ב"אישור שבשתיקה" לחסות הטרור; להעשיר אורניום על אדמתה, לערוך ניסויים בטילים בעלי יכולת גרעינית ולהמשיך בפועל לבצע הפרות כנגד העם האיראני עצמו. אחד הדברים המזעזעים והמסוכנים ביותר נוגעים להסכמה האמריקאית שלא לחייב את טהרן לספק הסברים על שלל מוקדים נפיצים: על ארכיון הנשק הגרעיני הסודי שלה, אתרי גרעין וחומרים שנמצאים כעת בידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA).
כזכור, איראן שיקרה ביודעין לסוכנות כדי לקבל הקלות בסנקציות, מה שמוכיח את חשיבותן ועוצמתן של הסנקציות האמריקאיות.
מה שמדהים בכל המו"מ הזה, הוא שכל מה שארה"ב מציגה כניסיון ויתור לממשלה האיראנית נדחה בבוז ומוחזר עם התרסה בדמות העשרת אורניום עד ל־60%. הממשל האיראני מאמין שמי שימצמץ ראשון בעימות הזה יהיה דווקא ביידן והממשל הדמוקרטי החדש, ושהם אלה שיובילו להסרת הסנקציות על איראן, מחיקת המורדים החות'ים החמושים באיראן מרשימת הטרור, והורדת ההגבלות על דיפלומטים איראנים. כל אלה בשביל מה? כמובן, רק כתנאי לפגישה ראשונה ולא מחייבת עם ארה"ב.
לתפיסתם של מנהיגי המפלגה הרפובליקנית, מהלך שכזה מהווה הפרת אמון מהותית של מזכיר המדינה של ביידן, אנתוני בלינקן, אשר שכנע את הסנאט שמהלכים כאלו לא יתרחשו לעולם באם יצביעו בעבור מינויו לתפקיד, הממונה על מדיניות החוץ של וושינגטון.
גם הגילויים האחרונים שפורסמו בערוצי התקשורת, על הדלפתו של מזכיר המדינה לשעבר ג'ון קרי לאיראן, רק מחזקים את החשש הכבד של המפלגה הרפובליקנית באשר ליכולת עמידתה של ארה"ב של ביידן מול הלחץ האיראני.
הנחתי היא כי המהלך של המפלגה הרפובליקנית יהיה לנסות לעכב כל הצעה ו/או פתרון שממשל ביידן ינסה לחתום עליו. זאת ועוד, הם אף ידרשו שכל רעיון להסכם יגיע לדיון והצבעה בקונגרס, זאת בהתאם לחוק ביקורת הסכם הגרעין האיראני מ־2015. יתרה מכך, אני אף צופה הודעה ברורה ומפורשת של המפלגה הרפובליקנית אשר תצהיר ותתחייב כי גם אם יעברו ההצעות המסוכנות הללו, שיינתנו לממשלת איראן על ידי הממשל הדמוקרטי – הן יתהפכו מיד עם חזרתו לשליטה של הממשל הרפובליקני הבא, מה שבהחלט יכול לקרות מהר מאוד, בבחירות 2024.
התחושה היא כאילו "שעון החול" מתקדם מהר מדי, ועם פתיחה מסוכנת שכזו, אני לא בטוח שאנחנו רוצים לחזות את הסוף. כולי תקווה שמערכות האיזונים והבלמים יעבדו שעות נוספות בכדי לצמצם את הנזקים המצטברים, עוד בשנת 2021.
–
- הדרך של טראמפ לניצחון // מאת אריאל סנדר
- משוגעים, עזבו את הכפתור האדום // ניצן הורוביץ על האיום הגרעיני
- כל מה שרציתם לדעת על הגרעין האיראני (ולא סיפרו לכם) | מאת רן אדליסט