fbpx

רפי מן ורוביק רוזנטל: קונטקסט ושפה

0

רפי מן

פוליטיקה בשידור הציבורי? שוד ושבר! 

זה היה הטקס הלאומי הקבוע בערבי חול, בטרם באה לעולם הטלוויזיה הישראלית והוכתרה כמדורת השבט. בתשע בערב התיישבו אזרחי ישראל ליד הרדיו והאזינו למהדורת חדשות
הערב, ולאחריה ליומן החדשות היומי, היחיד. עד שערב אחד, בנובמבר 1962, הודיעו אנשי "קול ישראל" על רענון המתכונת. לא עוד הפרדה בין החדשות ליומן, אלא מהדורה משולבת. לצד הידיעות הקצרות שולבו פרשנויות, כתבות, ראיונות וקטעי הקלטה של אישים. "הורגש צורך להחיות את תשומת לב המאזינים על ידי חידושים", הסביר מנהל הרדיו חנוך גבתון.
המתכונת אומצה מתחנות רדיו באירופה. אפילו מוזיקה שולבה לראשונה בפתיח. עריכת התכנית והגשתה הופקדו בידי יורם רונן, חגי פינסקר וירמיהו יובל.
אבל החידוש צרם לאוזניהם של המאזינים, שהורגלו לנוסח השמרני והמיושן של הרדיו בשנות ה־50. "הרדיו פתח בפעולת עונשין נגד קהל מאזיניו", נכתב במאמר מערכת ב"מעריב". "שיטפון של מלל תפל עוטף את מעט החדשות בצמר גפן של פרשנות חפוזה וידענות שטחית, בהשתתפות קריינים ופרשנים ההופכים עשר מילים של חדשה בינונית לרומן משעמם בהמשכים". בדעה דומה החזיק מאזין ותיק מירושלים, שנצמד גם הוא מדי ערב למקלט הרדיו. הוא היה בעל הבית של הרדיו. ראש הממשלה דוד בן גוריון. "קול ישראל" היה באותם ימים מחלקה במשרד ראש הממשלה. רדיו בשליטה ישירה של הממשלה, לא בשלט רחוק בנוסח רשות השידור שתוקם ב־1965, בין היתר כדי לשחרר את הרדיו, ואחר כך את הטלוויזיה, מבחישה פוליטית מתמדת של שרים וחברי כנסת.
בפתק קטן, השמור בארכיון, הורה המאזין בן גוריון למנכ"לו הנאמן טדי קולק: "אתה מתבקש לתת הוראה לקול ישראל להפסיק את נוסח השידורים של שעה תשע בערב. עליהם למסור את
החדשות כמו שעשו כל השנים. אם יש להם פרשן מקובל – יעשה הפרשן את מלאכתו לאחר החדשות. ואבקש להודיע לי תחילה מי הוא הפרשן".
טדי העביר את המסר למנהל הרדיו, אבל העובדים לא מיהרו להיכנע. הם כינסו אספת חירום, וזעמם דלף לעיתונות. ב"מעריב" דווח כי הם חשים שראש הממשלה הנחית עליהם "סטירת לחי
מצלצלת". אפילו אם צעדיה הראשונים של המתכונת החדשה לא היו לגמרי מוצלחים, צוטטו העובדים, ממתי מתערב ראש הממשלה אישית כדי להוריד תכנית כושלת?

רוביק רוזנטל

משלב החדשות והמונוטוניות של המציאות

חגי פינסקר, יורם רונן וירמיהו יובל הקדימו את זמנם. את המהפכה עשו בסופו של דבר יצחק רועה, ירון לונדון וחבריהם, אחרי לכתו למדבר של בן גוריון, מייסד הדמוקרטיה
הטוטליטרית הקרויה מדינת ישראל של שנות ה־60–50. מה שניסו לעשות פינסקר וחבריו שבה אנו מתבקשים לדבר בנסיבות מסוימות ומתבקשים להימנע ממנה בנסיבות אחרות. ִ הוא להשתחרר ממה שאפשר לקרוא לו "משׁ ְ ַלב החדשות". משלב הוא מערכת לשונית, עורך דין לא ידבר עם חבריו במזנון בשפה שבה הוא מדבר עם השופט – ולהפך.
משלב החדשות ברדיו הוא משלב מיוחד. דן כנר, האיש והאגדה, אולי מדבר בו גם עם בני משפחתו. אבל בחיים, המשלב הזה משמש רק לעניין אחד: המשפטים הבאים אחרי הפיפסים
של השעה העגולה. את משלב החדשות מאפיינת שפה נקייה, נעדרת גוונים, נזהרת בקלה כבחמורה, מענייני בג"ד כפ"ת ועד לדקדוקי המינים. זהו משלב "נזירה וחומר" שעליו יצא
קצפה של נתיבה בן יהודה. במשלב החדשות אומרים "אמריקנים" או "כמה" במלרע ולא במלעיל, וממלאים בקפדנות את תקנות האקדמיה. במשלב החדשות לא נשמע לעולם סרחים
למשלב החדשות מוזיקה משלו, קצב מדוד, הגבהת הקול במידה, והוא נועד לבטל כל חשד ַ עודפים בנוסח "בעצם", "למעשה" ואחרים, הנפוצים מאוד במשלב המשלים, משלב הכ ָּתבים.
לכאורה של פרשנות, דעה אישית, רגש מזדמן והטיה פוליטית.
משלב החדשות אוהב מאוד שני סוגים לשוניים. הראשון הוא הפועל הסביל. במשלב החדשות אף פעם לא עוצרים או תופסים; תמיד "נעצרו חשודים", "נתפסו אמצעי לחימה", "נבדקה השערה", "נרשמו (או לא נרשמו) הפרות סדר". מי רשם? הרשם הלאומי, שלעולם לא נדע את שמו. "השביתה נמנעה ברגע האחרון"? יד אלוהים!

רוצים לקרוא את הטור המלא של רפי מן ורוביק רוזנטל? הירשמו לקבלת גליון מתנה

 

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019

דברור ישיר // מאת אור הלר

אור הלר / 15/09/2019