fbpx

רוביק רוזנטל: האם השפה העברית מחברת או מנתקת בין הישראלי ליהודי

0

האם העובדה שאנחנו מדברים בעברית, שפת התנ"ך והתלמוד, שפת התפילות והיצירה היהודית לאורך אלפי שנים, עושה אותנו במובן כלשהו יותר "יהודים"? והרי ניתן לטעון שהשפה אינה אלא כלי, וכי יהדותנו היא עניין של אמונה, ידע, פעולה וזהות. מי שאינו מאמין, או אינו יודע, או אינו פועל כיהודי, או אינו חש יהודי אף כי הוא מדבר עברית, השפה לא תגדיר אותו כיהודי או תקשור אותו ליהדות, ולהפך. על השאלה, ועל הטענה שכנגד, אנסה להשיב כאן.

מ"יהודית", דרך יידיש ולדינו, ועד "ישראלית" שער לדיון הוא שמה של השפה שבה אנו מדברים. מדוע אין היא נקראת "יהודית" אלא "עברית"? האמת ההיסטורית מורכבת יותר. השם "עברית" הוענק לשפה רק בימי הביניים. רש"י כותב: "לשון עברית לשון ענקים היא", וגם כאן "עברית" היא שם תואר של "לשון". הצירוף המוקדם יותר הוא "לשון עברי", המופיע במדרשים. בתלמוד ובמדרשים "עברית" לעצמה היא שפה שבה מותר לכתוב גט, והכוונה לארמית.
איך אם כן נקראה השפה העברית קודם לכן? היא אכן נקראה "יהודית". יהודית היא השפה של בני ממלכת יהודה, השפה שבה נכתב התנ"ך ובה דיברו בימי התנ"ך, וזאת על פי שש הופעות במקרא. "וּיַעמֹד רבשׁקה וּיִקָרא בקוֹל־גדוֹל יהוִדית, וְיַדֵּבר וּיאמר שׁמעו ּ דַבר־המֶלך הָגדוֹל מֶלך ַאׁשור", כך במלכים ב', בישעיהו ובדברי הימים. רבשקה עושה מעשה דובר צה"ל במבצע "צוק איתן", ומדבר אל האויב, היהודי במקרה זה, בשפתו. ספר נחמיה עוסק בנישואי ּ תערובת בזו הלשון: "גם ביָמים הֵהם ראיתי את־הּיְהוִדים הֹשׁיבו נשׁים אשׁדִדיוֹת, עמִנּיוֹת, ֲמוֹאביֽוֹת: ובֵניהם חצי מַדֵּבר אשׁדוֹדית, וֵאינם  מכירים לַדֵּבר יהוִדית, וכלשׁוֹן עם וָֽעם", והרי לכם קשר קדום בין שפה וזהות.

לצד היהודית צמח בארץ ישראל דיאלקט נוסף, שונה באוצר המילים שלו, בתחביר ובדקדוק ומושפע מן הארמית, שלא זכה להיכנס כמעט לתנ"ך, והוא הדיאלקט הגלילי. לאחר שגלתה יהודה והיהודית חדלה לחיות, הפך הדיאלקט הזה לשפת תושבי הארץ. בו נכתבה המשנה, ובהמשך, בצוותא עם הארמית, נכתבו התלמוד והמדרשים. רובד לשון זה קרוי לשון חכמים. מצעד השמות לא תם. לסופרי ההשכלה ולציונים הנלהבים, מחדשי השפה, "עברית" הייתה השם המובן מאליו, שהרי "עברי" היה שם התואר המחבר בין היהודי לארצו, בין העם והטריטוריה הקדומה: עבודה עברית, מדינה עברית ושפה עברית. בשנות ה־60 של המאה הקודמת טבע הבלשן חיים רוזן את הצירוף "עברית ישראלית". בישראל, אמר, זוכה העברית הקדומה למגוון רחב של שינויים, תוספות ומאפיינים, והיא ראויה בתיאור מחודש. בשנים האחרונות השליך גלעד צוקרמן לזירת הדיון שם חדש לשפה: "ישראלית". צוקרמן הציע את תיאוריית הנתק: השפה שבה אנו מדברים אינה "עברית" המשתנה השתנות טבעית, אלא שפה חדשה, על בסיס שפות אירופה, ובעיקר יידיש.

מה קרה אם כן לשפה הקדומה, "יהודית"? היא נותרה ספונה בדפי המקרא, אבל השם החליף בעלים. בהיפרבולה היסטורית זכינו לעשרות שפות יהודיות: "יידיש", מילולית: יהודית; "ג'ודזמו", היא לדינו, מילולית: יהודית; וכן יהודית מרוקאית, יהודית בגדדית ורבות אחרות. השפות היהודיות כולן אינן עברית, אלא הן גרסאות של שפות שבתוכן חיו היהודים: גרמנית, פולנית, ספרדית, ערבית ועוד. בכל השפות האלה נמצאו שקיעי עברית, אבל אפילו ביידיש, העברית היא מרכיב שאינו עולה על עשרה אחוזים מאוצר המילים, והוא נהגה בדרך הסלבית־אשכנזית.

רוצים לקרוא את כתבתו המלאה של רוביק רוזנטל? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
איור: עובדיה בנישו לכתבה מאת יונתן שם אור

פחד מוות // סדרת בחירות מיוחדת מאת יונתן שם־אור, חלק ג' ואחרון

יונתן שם־אור / 08/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019

דברור ישיר // מאת אור הלר

אור הלר / 15/09/2019