fbpx

רואים לכם בעיניים | מאת אורית קופל

0

מצד אחד זו כנראה דרך יעילה במיוחד לתפוס רוצחים, אנשים ושאר פושעים. מצד אחר: הפרטיות של כולנו נרמסת ברגל גסה. איך מונעים מטכנולוגיות זיהוי הפנים להפוך את כולנו לחלק מ"האח הגדול"? | מדור שני

אני חיה בלונדון, העיר המרושתת ביותר במצלמות ציבוריות בעולם המערבי. טכנולוגיית זיהוי פנים מאפשרת לעקוב אחרי כל תנועה שלי בעיר: ברחוב הקטן שבו אני חיה, ברשת הרכבות התחתיות, באוטובוסים, בתחנות המרכזיות, במרכזי הקניות וביתר השטחים הציבוריים. כששרה אברארד יצאה מבית חברתה ונעלמה בדרכה הביתה, אותה רשת מעקב לונדונית סייעה למשטרה לשחזר את צעדיה ולהגיע בזמן קצר לחלאה שחטף, אנס ורצח אותה. מקרים כאלו מצדיקים שימוש בטכנולוגיה המתקדמת כדי לאתר פושעים מסוכנים ולשמור על ביטחון הציבור, אבל גם כאן צריך להציב גבולות.

בשנת 2016 פתחה משטרת המטרופולין של לונדון בפיילוט לשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים בשורה של אירועים ציבוריים, כאירועי ספורט ומוזיקה. בשנה העוקבת פתחה משטרת דרום־מערב ויילס בפיילוט דומה. בתום שלוש שנים נסרקו תווי הפנים של יותר מחצי מיליון עוברי אורח שלא נחשדו בדבר, עובדו להפקת החתימה הביומטרית שלהם והושוו ל־"watchlist" שהכיל מספר רב של פנים מזוהות, לאו דווקא של פושעים.

הפיילוט הפר ברגל גסה את הפרטיות וזכויות האזרח של מאות אלפי מבלים, שכנראה לא ידעו, וודאי שלא נתנו את הסכמתם לכך שהמידע הביומטרי של פניהם נאסף ועובד בצורה אוטומטית ושהשתתפותם תועדה. המבצע הענקי הזה הסתיים בסך הכל בכמה מעצרים בודדים כתוצאה מהתאמה חיובית, מה שלא הפריע למשטרה הבריטית לעתור באוגוסט 2021 להרחבת השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים רטרוספקטיבי, שבמסגרתו יהיה אפשר לנטר תנועות חשודים גם חודשים ושנים לאחור. אם ההצעה תתקבל, לא רק שכל צעד שלי בלונדון יתועד, אלא הוא גם יישמר לשימוש עתידי לא ידוע ובלתי מוגבל בזמן.

בקרוב אצלכם

ביולי 2021 הגישה משטרת ישראל תזכיר הצעת חוק שבו ביקשה סמכות להשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים בזמן אמת בשטחים ציבוריים, כמעט ללא הגבלה ופיקוח. מאגר הנתונים הביומטריים שייאסף יהיה נגיש בתנאים מסוימים לגופים ציבוריים אחרים כמו השב"כ, הצבא, ולמעשה כל גוף ממשלתי. הבקשה הוגשה כתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד שימושה של משטרת ישראל במערכת "עין הנץ", שכבר שנים עוקבת בסתר וללא פיקוח ציבורי אחר תנועת כלי רכב בכבישי הארץ, כולל צילום היושבים ברכב עצמם.

מתחת לפני השטח, השימוש הזוחל בטכנולוגיות מתקדמות למעקב אחר תושבים מתרחב ללא מפריע וללא דיון ציבורי ראוי. בנובמבר 2021 חשף "הוושינגטון פוסט" שצה"ל מפעיל רשת מעקב באמצעות זיהוי פנים על האוכלוסייה הפלסטינית ברחבי הגדה המערבית. לפי הדיווח, חיילים נשלחו לצלם אזרחים פלסטינים, כולל ילדים, באופן רנדומלי וללא הסכמתם, לצורך בניית מאגר ביומטרי עצום של פלסטינים, שרובם לא נחשדו בדבר. לכל פלסטיני שצורף בעל כורחו למאגר הוצמדו פרטים מזהים, מידע על ההיסטוריה המשפחתית וההשכלה שלו ודירוג ביטחון. הגישה למידע הזה, כיאה לאומת הסטארט־אפ, הונגש לכאורה לחיילים הפועלים באזור באמצעות אפליקציה פשוטה במכשיר הנייד, לזיהוי ביומטרי בזמן אמת.

בספרו "לפקח ולהעניש" תיאר הפילוסוף מישל פוקו את התפתחותן של פרקטיקות הענישה. המערכת הישנה של עינוי והוצאות להורג פומביות הוחלפה במערכת חדשה של כליאה המלווה בפיקוח מתמיד. מודל ה"פנופטיזם", שמשתקף בשיטות ענישה מודרניות, מאפשר למעשה שליטה אפקטיבית בחברות שלמות.

הוא מושתת על מודל הכלא שתיאר ג'רמי בנת'ם: הפנופטיקון, שמבוסס על ההבנה שאפשר להשיג שליטה נרחבת פשוט באמצעות התבוננות. הצבת משקיפים במקומות אסטרטגיים שידווחו לכוח ההיררכי שמעליהם יכולה לשרת מנגנון יעיל להשלטת משמעת. ברוסיה הסובייטית ידעו את זה, וידע גם ג'ורג' אורוול, שהסיק שההתבוננות לא חייבת להיות מוחלטת, מספיק שכל אדם יודע שהוא עלול להיות נתון להתבוננות בכל עת.

כמו בכל אינטראקציה של אזרח עם רשויות המדינה, השאלה היא כמה אפשר לבטוח במדינה שלא תנצל בהפרזה את הכוח שבידה. מרגע שלרשויות אכיפת חוק יש גישה למערכת בינה מלאכותית עוצמתית כל כך, הפיתוי לשלב אותה עם מצלמות גוף או להפעיל אותה באופן המוני בהפגנות ובאירועים פוליטיים הוא גדול והרסני. כאשר שוטר חושד באדם, הוא כפוף לרגולציה מפורשת שמגבילה את היכולת לאסוף מידע ביומטרי כמו טביעת אצבעות או דגימת דנ"א. לעומת זאת, טכנולוגיית זיהוי פנים מאפשרת איסוף ועיבוד מידע ביומטרי באופן המוני, ללא הסכמה ואף ללא ידיעת הקהל.

כשהטכנולוגיה מתקדמת

הרוצח של שרה אברארד היה שוטר. מה היה קורה אילו הייתה לו גישה לרשת המעקב באמצעות זיהוי פנים והוא היה משתמש בה כדי לנטר קורבנות פוטנציאליים ולעקוב אחריהם? מה יקרה אם המאגר הביומטרי שנאסף יודלף לגורמים פליליים או טרוריסטיים? איך תתעצב מחדש חברה דמוקרטית שתושביה חיים בתודעה שהם נתונים לפיקוח מתמיד של רשויות המדינה?

מתוך הכרה בסכנות החמורות לזכויות האדם והאזרח, האיחוד האירופי חותר בימים אלו להעביר רגולציה שתאסור על המשטרה להשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים, למעט במקרים חריגים. הפרקטיקה המשטרתית אף נאסרה בכמה מדינות בארה"ב. אלו צעדים ראשונים בניסיון להסיט את הספינה לכיוון הנכון, אך הטכנולוגיה מתקדמת מהר הרבה יותר מהביקורת השיפוטית ומהרגולציה.

הדרך היעילה ביותר להילחם בהצרת החופש האזרחי היא הפעלת לחץ ציבורי שמתחיל במודעות. יש לדרוש שהפיקוח לא יהיה על האזרחים, אלא על רשויות המדינה. הן אלו שצריכות להיות מחויבות בשקיפות ובפיקוח הדוק על השימוש בטכנולוגיות מעקב. הן שצריכות להיזהר במעשיהן, מתוך הכרה שהריבון – האזרח – מתבונן ומפקח תמיד על כל צעדיהן במרחב הציבורי, ולא להפך.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook