fbpx

קדנציה יותר מדי | טור מאת רני רביב

0

בריאיון לקידום הספר האוטוביוגרפי שהוציא בחודש שעבר, נשאל רון חולדאי על ידי בן שיחו אם בכוונתו להתמודד לעוד קדנציה. עוד לא החלטתי, השיב ראש עיריית תל אביב יפו המאייש את לשכתו בקומה ה־11 בכיכר רבין כמעט 23 שנים.

בבחירות המוניציפליות הבאות – הנה בחירות שאת התאריך שלהן עדיין אפשר לדעת במדויק במדינה הזאת – יהיה חולדאי בשנתו ה־80. ועדיין, האיש מתלבט. אולי בכל זאת תתאים לו קדנציה שישית בראשות העיר נטולת ההפסקה.

לא המראיין, ובאופן פחות מפתיע גם לא המרואיין, הניחו בשיחתם על השולחן את סוגיית הגבלת משך הקדנציה לנבחרי ציבור. כן, זאת שמרבים כל כך לדבר בה בשבועות האחרונים, בעיקר בנוגע לאחד, בנימין נתניהו. אך בעצם, מדוע שראש ממשלה יוגבל בכהונה בת שמונה שנים, בעוד שראש עיר יכול לסגור גם 30? ואולי 40?

ראוי להזכיר לחולדאי המתלבט כמה תקדימים לראשי עיר מיתולוגיים שהתפתו לקדנציה אחת יותר מדי, וסופם היה בהפסד צורב. טדי קולק מירושלים, שלא הסתפק ב־28 שנות כהונה רצופות; צבי צילקר מאשדוד, שהתעקש על קדנציה שמינית (!); מאיר ניצן מראשון לציון, שהובס אחרי 25 שנות כהונה שלא ידע לסיימה במועד; וגם יונה יהב בחיפה, ז'קי סבג בנהריה, שלמה בוחבוט במעלות־תרשיחא ועוד אחרים. כולם לא היטיבו לקרוא את המפה, התעקשו על עוד סיבוב אחד ודי – ונשלחו אחר כבוד לגמלאות.

אבל מה שחשוב יותר בהקשר הזה הוא הראייה הרחבה המתחייבת בסוגיית משך הקדנציה: אם להגביל – אז לכולם. אם חוששים משחיתות ומסיאוב – הרי שאלו נמצאים בשפע גם במישור המקומי. יעיד מצעד ראשי הערים שהועמדו לדין רק בעשור האחרון, חלקם גם הוכנסו מאחורי סורג ובריח. מי ששוקל הגבלת כהונה לראש הממשלה, לא יכול להחיל עקרונות אחרים על ראש העירייה.

הגבלת משך כהונה היא סוגיה שנוגעת בנימים הכי רגישים של ההליך הדמוקרטי. היא ממשטרת את הזכות לבחור ולהיבחר באופן שבוודאי מעורר אי־נוחות אצל רבים. אם תחליט הממשלה החדשה לנסות לעשות בה שימוש, כדאי להביא בחשבון שלא מן הנמנע שההגבלה לא תיעצר באקווריום בקריית הממשלה.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook