fbpx
Desktop Image Mobile Image

עשה לך מנהיג // הטור של דוד חודק

לא מאוחר לחפש מנהיגות אחרת

0

לאחרונה, בצוק העיתים, חיפשתי תשובות באשר לדמות המנהיג ותכונותיו. בספרו של פרופ' יחזקאל דרור 'מנהיג תהיה לנו!' נכלל תיאור של תכונות המנהיג של מדינת ישראל והמלצות לגבי דרך פעולתו. מעין מהדורה מודרנית ל'הנסיך' של מקיאוולי, שנכתב באיטליה ב־1513. מקיאוולי מדריך את הנסיך כיצד לרכוש את השלטון, כיצד לשמרו וכיצד להשיג את מטרותיו. הוא ממליץ לפעול בכל דרך שתשיג את המטרה, כולל אלימות נגד יריבים פוליטיים, שחיתות, הטלת פחד, הונאה ופעולות לא מוסריות. קודם למקיאוולי התמודד אפלטון עם השאלה מי ראוי להנהיג את המדינה. לדבריו זהו האדם היודע את אומנות ההנהגה ואת האידיאה של המדינה. אידיאה המבוססת על ידע מוסרי, פילוסופי ופוליטי רחב, וכדי להגיע למעלה עליונה זו צריך להיות פילוסוף, הרי הוא המלך הפילוסוף. הלה צריך לדעת את מהות הצדק ואת טובת הרבים ולשרתה. לכן עליו להתנזר מכל עיסוק שאינו משרת את המדינה ולהיות משולל כל אינטרס פרטי כולל רכוש ומשפחה.

ספרו של דרור הוא עב כרס, מקיף וארכני. הספר כולל המלצות והמלצות־משנה רבות למנהיג הציוני המכונן (ראש הממשלה). רק עד אמצעו ספרתי 555 המלצות והמלצות־משנה. מנהיג שיוכל לקרוא ולהפנים את כולן, ניתן לומר עליו בוודאות שהוא בעל כושר דבקות במשימה. נקודת קשר מעניינת בין הספרים הנ"ל היא המלצתו של דרור למנהיג לפעול ב"מקיאווליזם אלטרואיסטי". דהיינו, לא למען עצמו אלא למען המדינה.

ההיסטוריה הציונית מציגה בפנינו סוגים שונים של מנהיגים וסגנונות שונים של מנהיגות, וכך גם תולדות האומות המודרניות. בשנים האחרונות אנו רואים התחזקות של מנהיגים אוטוריטריים במדינות שהיו דמוקרטיות, המוציאים שם רע למנהיגות (ולדמוקרטיה). ייתכן שמדובר באנקדוטות היסטוריות, אך גם, אולי, מדובר במגמה הנובעת משינוי נסיבות היסטורי. אני כשלעצמי בדעה ששיטה הכוללת מבנה של שלוש רשויות עם איזונים ובלמים, מפלגות ובחירות ותרבות פוליטית, המבוססת על ערכים של ליברליזם דמוקרטי, כיבוד היריב, יכולת פשרה והכלת מחלוקות, חשובה יותר מהמנהיג.

כאזרחים, עלינו להגדיר לעצמנו מהן תכונותיו הרצויות של המנהיג ומהן דרכי פעולתו הרצויות. ניתן לחלק את הדרישות מהמנהיג לתכונות אופי בסיסיות, לתכונות נרכשות ולדרכי פעולה ראויות. באופיו נרצה לראות אחריות, יושר, תבונה, יכולת השפעה, אומץ, עמידה בלחצים, נחישות, פתיחות, צניעות, חזון ויישוב דעת. בתכונות הנרכשות, ערכים ליברליים ודמוקרטיים, השכלה, הכרת הזירה הבינלאומית, הבנה וניסיון פוליטיים, יכולת ניהול אנשים ותהליכים, ומודעות ואחריות היסטורית. למעשה, אנו צריכים לדרוש תכונות אלו מכל אדם בשדה הפוליטי, שמתיימר להשתתף בהנהגת המדינה, ומובן שאין מנהיג אשר כל התכונות הרצויות מצויות בו.

על דרך הלצון נאמר שאם בעתיד יצליחו לגלות את צפונות נפשו של המנהיג, ימצאו שאצל רבים מהם, לצד הכישרון והאמביציה, הנפש כוללת פגיעה נרקיסיסטית, חסך באהבה, חשדנות ופרנויה וקווים סמי־פסיכוטיים, המאפשרים להקהות כל תחושת אשמה, חרטה או אמפתיה לאחר. אין בכך כדי לבטל את חשיבות המנהיג ותרומתו, אך יש בכך כדי להעמידנו על המשמר.

האם הרצוי מצוי במקומותינו? התשובה שלילית. אנו מצויים במשבר מנהיגות משמעותי, המובל על ידי ראש ממשלה כישרוני ביותר, שעושה בתפקידו קרדום לחפור בו לתועלתו האישית תוך רמיסת ערכים חשובים. אם צריך להחליט מהו המינימום הנדרש ממנהיג, בתכונות האופי אציין את האחריות, היושר, התבונה והיכולת לגבש חזון ולהוביל למימושו. בתכונות הנרכשות ייכללו ערכים ליברליים דמוקרטיים, יכולת ניהול תהליכים ואנשים, ומודעות היסטורית. על הציבור להילחם על המקסימום ולהתפשר על לא פחות מהמינימום.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook