fbpx

עד כאן, עד לכהניזם // הטור של ניצן הורוביץ

0

כדי להבין את עומק הקרע שנפער בין יהודי ארה"ב לבין בנימין נתניהו, צריך לחזור לקיץ 2017. אלפי ניאו־נאצים חמושים נהרו לעיר שרלוטסוויל, וירג'יניה. הם צעדו עם לפידים ושאגו "היהודים לא יחליפו אותנו". בעימותים עם מפגיני־נגד נרצחה אישה צעירה שבאה למחות על הגזענות. ארה"ב זועזעה ובקהילה היהודית נרשמו גילויי חרדה קשים. את המשבר החריפו דבריו של דונלד טראמפ שגינה את "האלימות משני הצדדים". נתניהו החרה־החזיק אחריו, ורק לאחר שלושה ימים פרסם גינוי לאירוע המחריד. יהודי ארה"ב לא ידעו את נפשם. "ישראל מגיבה על אנטישמיות בכל מקום", אמר לי אז הרב ריק ג'ייקובס, מנהיג היהדות הרפורמית בארה"ב. "הייתי עם הקהילה בשרלוטסוויל – הם שמעו את הקריאות 'היהודים לא יחליפו אותנו', הם ראו את הדגלים הנאציים. ישראל הייתה צריכה להגיד 'אנחנו איתכם' – וחלפו ימים עד שממשלת ישראל אמרה משהו. הייתי מאוד מאוכזב".

 

האכזבה הזו מנתניהו הלכה והעמיקה ככל שהתחזקה האנטישמיות בארה"ב. יהודי אמריקה נוכחו לדעת כי נתניהו ונציגי ישראל מעדיפים לעסוק בארגוני שמאל רדיקלי בקמפוסים, יותר מאשר באיום הממשי מצד קבוצות נאציות חמושות ואלימות. קצת יותר משנה לאחר שרלוטסוויל ביצע איש ימין קיצוני טבח בבית הכנסת בפיטסבורג במחאה על כניסת מהגרים לארה"ב; אחד האירועים הקשים בתולדות הקהילה היהודית באמריקה. לזעזוע נוספה בחילה של ממש מתגובות של גורמים שונים בישראל, כגון הרבנים הראשיים, שנמנעו מלציין כי הפיגוע התרחש בבית כנסת, משום שזהו בית כנסת קונסרבטיבי.

 

שנים שיהודי אמריקה סופגים את ההשפלה והאפליה מצד ממשלת ישראל כלפי הזרמים הלא־אורתודוקסיים, המהווים רוב ענק בקהילה שם. סוגיות של גיור, נישואים, תקציבים וכמובן הביזיון המתמשך בכותל. שנים שהמוני יהודים באמריקה הולכים ומתרחקים מישראל, בגלל שהם מתקשים להזדהות עמה לאחר שזנחה את התהליך המדיני והפנתה עורף לרוח הליברלית. הם חרקו שן כשנתניהו נכנס לעימות חזיתי עם הנשיא אובמה, שרוב גורף של יהודי ארה"ב תמכו בו; וגם כאשר ממשלת ישראל פועלת לדה־לגיטימציה של ארגוני שמאל יהודיים. אלא שבמשך כל השנים הללו נשך הממסד היהודי באמריקה את השפתיים ועשה הכל כדי להימנע מביקורת פומבית על ישראל – "לא להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת".

 

עכשיו זה משתנה. הכעס העצום שנצבר בארגונים היהודיים כלפי ממשלת נתניהו התפרץ כאשר ראש הממשלה השקיע מאמץ גדול להכשיר גזענים וכהניסטים: אלה שמשפילים את יהודי ארה"ב ומזכירים להם את הגזענים והאנטישמים שמאיימים עליהם בבית. על ביזיון כזה אפילו איפא"ק, הלובי היהודי למען ישראל – הארגון הממסדי ביותר והקרוב כל כך לנתניהו – לא היה יכול לעבור בשתיקה. סערה פרצה גם בארגון חשוב אחר, הוועד היהודי־אמריקאי, הנחשב למשרד החוץ של הקהילה. הם, שעוסקים באנטישמיות ברחבי העולם, לא יכלו לעצום עיניים לנוכח הכשרת הכהניזם. אגב, זה מוכר היטב ליהודי אמריקה. מאיר כהנא צמח בארה"ב והיה דמות משפיעה בה. מה שנהיה ממנו ומתנועתו מעורר בהם חלחלה. ב־1994 הוכרזה תנועת כך בישראל כארגון טרור, והיא כלולה גם ברשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, האיחוד האירופי וקנדה.

 

לאן כל זה עלול להוביל? לבעיה פוליטית. ככל שישראל תמשיך בקו מתנכר כלפי יהודי ארה"ב, שרובם הגדול תומכים במפלגה הדמוקרטית, ההסתייגות מישראל תגבר במפלגה הזו – מה שעלול להכביד על יחסי ישראל־ארה"ב בהמשך. חשוב לומר: המשבר עדיין בר־תיקון. יהודי אמריקה כמהים לקשר טוב עם ישראל ומשתוקקים לחזור להתגאות בה. הכדור במשחק הזה – נמצא בירושלים.

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים – גיליון ראשון במתנה – לחצו כאן

 

צילומים ערן גילווארג, "הארץ", Chip Somodevilla, Getty Images IL

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019