fbpx

סמכותנות מבית | יהודה שוחט

סדרת מחקרים מלמדת עד כמה תפיסות סמכותניות של הורים משפיעות על הילדים. האחרון שבהם, של ד"ר מיכל רייפן-תגר מאוניברסיטת רייכמן, מראה שילדים יכולים אפילו לפתח רגשות שליליים כלפי ילד שונה במעט, בשל תפיסות הוריהם. "זה חשוב לדמוקרטיה ליברלית"

0

הנחה נפוצה, גורסת שתפיסות עולם הן לא עניין לילדים. כלומר, הם יכולים לחשוב כך או אחרת, אבל בפועל מתגבשות התפיסות האמיתיות סביב גיל העשרה המאוחרים. אבל סדרה של מחקרים מרתקים, ובראשם מחקר חדש של ד"ר מיכל רייפן-תגר מבית הספר לפסיכולוגיה ועמיתה במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, מגלה שהתפיסות הללו מתגבשות עוד הרבה קודם, ומושפעות מאוד מההורים. 

ראשיתו של המחקר, בעבודתה של ד"ר רייפן-תגר באוניברסיטת מינסוטה שם גילתה שילדים מבתים שמרניים וילדים מבתים ליברליים, חושבים ומתנהגים באופן שמעיד על תפיסות שונות, בסוגיות שיכולות ללמד אותנו לא מעט על התפתחות של תפיסות סמכותניות, ועל מה שבפועל הוא תפיסה של דמוקרטיה, חשיבה ביקורתית ועוד. 

ציות מול ספקנות

לפני כשמונה שנים, התחילו דר׳ רייפן-תגר ושותפיה (Federico, Lyons, Ludeke, & Koenig) במחקר על ילדים בגיל 3־4. המחקר בחן האם ישנה השפעה לתפיסות סמכותניות של הורים, על דפוסי למידה בקרב ילדיהם. "במחקר מצאנו שני ממצאים", מתארת רייפן-תגר. "האחד: ילדים להורים שדורגו גבוה יותר בסמכותנות, מקבלים פחות בביקורתיות מה שמבוגר אומר, ולהפך". 

איך בדקתם את זה?

"הצגנו לילדים סרטונים של מבוגרים שנתנו שמות לאובייקטים שהילדים לא הכירו. נניח, הם יציגו חפץ מסוים ויקראו לו בוני, ואז אשאל את הילד או הילדה ׳עד כמה את חושבת שבאמת קוראים לחפץ הזה בוני׳. ראינו שככל שההורים סמכותניים, כך הילדים מקבלים את המידע החדש כעובדה". 

הממצא השני, נגע ליחס לקונבנציונלי אל מול הלא קונבנציונלי. ככלל, ילדים תמיד יעדיפו את המקור שעומד במוסכמות חברתיות כמקור למידע, "אבל מצאנו פער משמעותי", היא אומרת. "אצל הורים שהיו גבוהים בסמכותנות, הילדים קיבלו כמעט במאה אחוז מה שלימדו אותם המבוגרים הקונבנציונליים, אבל פסלו כמעט לחלוטין את המידע שהם קיבלו ממקורות לא קונבנציונליים. לעומת זאת ילדים שההורים שלהם היו נמוכים בסמכותנות, היו יותר פתוחים למידע ממבוגר לא קונבנציונלי, ופחות הבחינו בין מקור קונבנציונלי ולא קונבנציונלי". 

המחקר הזה, משנת 2014, הראה בעצם בקרב ילדים, ביטויים ראשונים שתואמים את הפרופיל הפסיכולוגי הדומה אצל המבוגרים, בנוגע לקונבנציה וציות לסמכות. "זה שופך אור על הרעיון, ממי הם לומדים", היא ממשיכה. "כך, אם ההורים לא מגדירים את מקור המידע החיצוני כשייך לקבוצה שלנו, הילדים יפסלו אותו". 

הרעיון הזה קיבל משנה תוקף במחקר מאוחר יותר שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת הארוורד (Samuel Ronfard, Eva E. Chen & Paul L. Harris ). הם בדקו ילדים בארה"ב ובסין. הם ביקשו לבדוק כיצד ילדים מתייחסים למידע שהתקבל ממבוגרים ונראה להם מוטעה, בתלות במידת הסמכותנות של הוריהם. 

החוקרים לקחו בובות מטריושקה, סידרו אותן מהגדול לקטן ושאלו את הילדים איזו בובה כבדה יותר. כמובן, הילדים השיבו שהגדולה היא הכבדה ביותר. כעת, אמרו הנסיינים המבוגרים: "למעשה, דווקא הקטנה היא הכבדה ביותר" ואז יצאו לרגע מהחדר. מצילום הנעשה בחדר, התברר שככל שההורים היו נמוכים יותר בסמכותנות, כך הילדים היו ספקנים יותר. המידע נראה להם מוטעה, והם פשוט הרימו את הבובות, כנראה כדי לבדוק את משקלן. לעומתם, ילדים שההורים שלהם היו גבוהים בסמכותנות פשוט קיבלו ולא ניסו לאתגר את המידע. 

בשלב הזה נכנס נסיין חדש לחדר ושאל את הילדים, איזו בובה לדעתם כבדה יותר. בעקבות ההתנסות השונה, ילדים של הורים המדורגים גבוה בסמכותנות – נטו לומר שהבובה הקטנה היא הכבדה יותר. "כלומר, הם היו צייתניים יותר, ובלי שיפוטיות – הדבר בא על חשבון ביקורתיות והטלת ספק". 

בשורה התחתונה, המשמעותית מאוד בימים אלו של פייק ניוז – הילדים שההורים שלהם נטו לסמכותנות, נותרו עם המידע המוטעה. לעומתם, הילדים של ההורים שנטו לצד השני – בחנו את המידע שנמסר להם. הביקורתיות הזו, באה על חשבון ציות, שלעתים הוא נדרש. 

"בשורה התחתונה, זה מראה שתפיסות העולם האידיאולוגיות של ההורים, באות לידי ביטוי ממשי בהתנהלות של הילדים בעולם, ויש לזה השלכות חברתיות", אומרת ד"ר רייפן-תגר. 

טועים ומתעקשים

כאן מגיע טוויסט בעלילה. מתברר שגם כאשר ילדים יודעים שהמידע שקיבלו אינו נכון, הם עשויים לומר את התשובה הלא נכונה אם היא נתפסת בעיניהם כתשובה הקונבנציונלית. חוקרים באיטליה (Guidetti, Carraro & Castelli) לקחו את ניסוי הקונפורמיות המפורסם של סולומון אש, ובדקו אותו על ילדים בני ארבע עד שש. הם הציגו בפניהם קו, ושלושה קווים נוספים באורכים שונים שמתוכם אחד היה זהה לקו המטרה, ושאלו את הילדים מהו הקו הדומה ביותר לקו המטרה. 

כמו בניסוי של אש, בתחילה הילדים ענו נכון. בהמשך, כאשר אמרו לילד שרוב הילדים האחרים בחרו את קו ג׳ במקום קו א׳, לצורך העניין, התברר שהיו ילדים ששינו את תשובתם על מנת להתאים למה שהוגדר כתפיסת הרוב – אף שהם ידעו שמדובר בתשובה שגויה, ואילו אחרים התעקשו על התשובה שלהם. 

כאשר נבדק מה יכול לנבא את התנהגותם של הילדים בניסוי, התברר שהתשובה נעוצה במידת התפיסות הסמכותניות של אמהותיהם. כלומר, ככל שהילדים הגיעו מבתים סמכותניים יותר, כך הם נטו לומר את התשובה השגויה כדי להיות בתלם. מחקר חשוב, למי שתהה מה הבעייתיות בחינוך לציות. "צריך להיזהר לא לשפוך את התינוקת עם המים", מסתייגת ד"ר רייפן-תגר. "גם לצייתנות יש תפקיד חשוב". 

המחקר האחרון בסדרה, של ד"ר רייפן-תגר ושותפיה, נערך ממש לאחרונה במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, עם ילדים בני 4-8 ותוצאותיו הראשוניות מתפרסמות כאן לראשונה. הפעם, ביקשו החוקרים לבחון עד כמה מוקדם באות לידי ביטוי מעשי, תפיסות של סמכותנות והקשבה לנורמות, וחוסר סובלנות של ילדים למי שמפר את הנורמות החברתיות. 

"יצרנו נורמה חדשה, חסרת משמעות", מספרת ד"ר רייפן-תגר. "אמרנו לכל אחד מהמשתתפים, ׳את/ה בקבוצה הירוקה, וכולם בקבוצה שמים בנדנה ירוקה סביב הזרוע׳. אז גם נתנו לילדים בנדנה ירוקה לשים סביב הזרוע שלהם. לאחר מכן, הראנו להם איורים של ילדים שגם מהקבוצה הירוקה, וכולם שם באמת נראו כך, מלבד ילד או ילדה אחת, שהיו עם בנדנה ירוקה אבל בשינוי כמעט חסר חשיבות – הבנדנה הייתה קשורה סביב הצוואר ולא סביב הזרוע. שאלנו אותם שאלות כמו 'אם היית נפגש עם הילדים, עד כמה היית משתף במשחק את הילד הזה?׳"

כמו במחקרים המוקדמים יותר, רק באופן מוקצן אף יותר, התברר שילדים שההורים שלהם היו גבוהים בסמכותנות, לא רצו לשחק עם הילד שהיה בו אפילו סממן אחד שונה, שאין לו כל משמעות. "הוא פשוט ילד שונה", היא אומרת, "ויש ילדים שממש לא אהבו אותו. לעומתם, לילדים שההורים שלהם היו נמוכים בסמכותנות, לא הייתה שום בעיה. להפך, חלקם אפילו העדיפו אותו". 

על המשמעויות של המחקר הזה – שיכולות להסביר היטב גם את היחס לחריג בחברה –אין צורך להרחיב. נזכיר רק שבגיליון הקודם, הראנו במחקר כיצד מרבית הילדים והילדות שסבלו מחרם במערכת החינוך, היו בעלי ממצא חריג כלשהו (מראה, שפה, התנהגות, משפחה). 

"אנחנו רואים כאן בכמה מחקרים, שישנה משמעות חברתית ומעשית לתפיסת העולם של ההורים, בקרב הילדים בגילאים צעירים מאד", מסכמת ד"ר רייפן-תגר. "גם מבחינת היכולת שלהם לקבל מידע – ממי הם לומדים; גם מבחינת היכולת להיות ביקורתיים וספקנים; גם מבחינת היכולת לעמוד אל מול הנורמות החברתיות; ואפילו בעמדות לגבי מישהו שונה ולא נורמטיבי, שילדים כבר בגיל ארבע אהבו או לא אהבו אותו, בהתאם לעמדות החברתיות של ההורים. כל המבעים האלה חשובים לדמוקרטיה
ליברלית".  

ד"ר רייפן־תגר

**

ד"ר מיכל רייפן־תגר‭ ‬הינה‭ ‬חברת‭ ‬סגל‭ ‬בביה‭"‬ס‭ ‬איבצ‭'‬ר‭ ‬לפסיכולוגיה‭ ‬ועמיתת‭ ‬מחקר‭ ‬במכון‭ ‬לחירות‭ ‬ואחריות‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬רייכמן

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook