אסף אמדורסקי הוא אחד המוזיקאים האהובים עליי. '15 דקות', למשל, הוא שיר מושלם. אבל ההופעה שלו בריאיון ל'חדשות 13' הכעיסה אותי. מאוד לא אהבתי את הצורה שבה התבטא הזמר בסוף הפגנת העצמאים בכיכר רבין בתחילת יולי: "ביבי צריך ללכת לכלא או לבית משוגעים", הוא זעק בריאיון, בשידור חי, בטון דיבור כמעט אלים. ההשוואה שעשה בין פושעים למשוגעים היא פשוט מקוממת. כמי שסיקר את ההפגנה באותו ערב, פגשתי אנשי ימין רבים לצד אנשי שמאל, שדרשו מראש הממשלה דבר אחד בלבד – פיצוי כספי וניהול נכון של המשבר הכלכלי. כתבי האישום לא היו הנושא, דרישת התפטרות בכלל לא הייתה העניין בהפגנה, כסף שמגיע לאזרחים היה הסיפור.
אבל הזעם שהתפרץ מאמדורסקי הדליק מחנה גדול של אנשים. חלקם כאלה שלא מבינים כיצד ראש ממשלה עם כתב אישום עדיין מכהן, אבל מלבד הקלפי לא הביעו את מחאתם – וחלקם פשוט ישבו מובטלים בבית, כועסים על מר גורלם. מתוסכלים על כך שאין להם שום דרך להתמודד עם מגפה ארורה וממשלה כושלת באופן חסר תקדים.
יום אחרי אותו ריאיון פרובוקטיבי, אמדורסקי כבר כתב פוסט חכם ומנומק בפייסבוק ובו קרא לכולם לעלות להפגין מול בית ראש הממשלה: "הנאשם מבלפור החליט לבדו לעצור את כל ענף המוזיקה, האירועים, התיאטרון, הסטנדאפ, הברים, בתי הקולנוע, מועדונים, חדרי כושר, וכל מה שמריח מתרבות או פנאי, ולמוטט אותו על מאות אלפי עובדיו".
רק אחרי כמה ימים הבנתי שפספסתי, שלא הפנמתי את האמוציות הקשות המבעבעות מתחת ומעל לפני השטח. לח"מ יש עבודה, יש פרנסה, אני עסוק. אבל אנשים בבית זועמים. ובדיעבד הריאיון הקשה של אמדורסקי היה חשוב ומכונן. הוא הניע את המובטלים חסרי האונים לפעולה, הוציא אותם מהבתים, ניער אותם מהתרדמת וגרם לכמה מחבריי הטובים, שמעולם לא היו בהפגנה, להיכנס לרכב שלהם ברחוב בלפור בתל אביב ולנסוע לרחוב בלפור בירושלים.
המעצר של אמיר השכל, ושבועיים אחריו הקריאה הסוחפת של אמדורסקי, הם שני גורמים שהקפיצו את כמות המפגינים בבלפור מכמה מאות לכמה אלפים, שהמשיכו וגדלו למעל 10,000 – ולמחאה שסוף־סוף החלה להשפיע על הממשלה. השרים חילי טרופר, ישראל כ"ץ, יולי אדלשטיין, הממונה רוני גמזו, אפילו איתמר גרוטו – כולם נכון לעת כתיבת שורות אלה בעד פתיחת עולם התרבות. רק נתניהו מתנגד.
אסף אמדורסקי כתב משפט מופלא בשיר הנהדר 'חלום כהה': "תן לי סוף או שתמצא לי התחלה". אסף מצא התחלה, שהובילה למפנה דרמטי במאבק מול ראש הממשלה. נתניהו ממשיך להתעקש להשאיר את המופעים סגורים בזמן שהכל מסביב פתוח לחלוטין. אמדורסקי החליט לעשות מעשה ובכך, אין לי ספק, הוא זירז את חזרתם של הזמרים לבמה, התאורנים לעמדה והקהל למקומות הישיבה, לצרוך תרבות שחסרה לנו כמו אוויר לנשימה.