fbpx

משפיעים 2020 | אמיר השכל ומפגיני בלפור | תזוזה טרום־טקטונית

0

תא"ל במיל' אמיר השכל הוא הוותיק והמתון בין מנהיגי ההפגנות נגד ראש הממשלה, החשוד בפלילים, בנימין נתניהו. המבוגר האחראי של הפגנות כיכר פריז בירושלים. ההפגנות כולן. הוא גם סמלם של הראשונים, העקשנים, שמוחים יותר משלוש שנים. ואלה שמובילים מדי מוצ"ש את ההפגנות של הקיץ הזה. מחאת מחדלי הקורונה ותועבת השחיתות, שהתערבבו להם יחדיו. מגפה ומשפט, קריסה ופילוג. השכל עומד שנים בצמתים, במה שכינה "מחאת היחידים". הוא עודד אחרים להצטרף. כל אחד והצומת הנוח לו. בחורף האחרון השכל "התנחל" ליד בית ראש הממשלה בירושלים, עם חברת מרכז הליכוד אורי נחמן, ומספר מוחים נוספים שהתמקמו שם לאורך כל השבוע. בהמשך עצרה אותו המשטרה והחלו פינויים אלימים של השובתים מהמקום. הפקחים ששיגר ראש העיר ירושלים משה ליאון פירקו את "ההתנחלות" ללא צו בית משפט וכך, בסופו של דבר, חזרו השכל ושותפיו למקום. אחר כך הגיעו ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון ושורה של חברים, בכירים בדימוס מחיל האוויר ומיחידות נוספות. מעצרו של השכל נתן את האות להתגברות המחאה. עשרות אלפים בכל שבוע. רובם בירושלים, בסמוך למעון ראש הממשלה בבלפור. קבלות שבת בשישי, הפגנות וצעדות במוצאי שבת.

אלה שהמחאה מכוונת נגדם, השוכנים בבלפור, מנסים לקשור את ההפגנות לאהוד ברק, למימון עלום, לקונספירציות תלושות. רוב המפגינים הם עצמאים לחלוטין. רבים מהם תמכו בליכוד. בתוך המחאה יש שני גרעינים קשיחים, נחושים, שהפכו מוכרים לציבור: מחאת הדגלים השחורים – ד"ר שקמה שוורצמן ברסלר ואחיה אייל, שהרשת שהקימו מזרימה אלפים להפגנות ברחבי הארץ עם הכותרת "סוף לדיקטטורה"; ו־Crime Minister – איש השב"כ לשעבר עו"ד גונן בן יצחק, וסדי בן שטרית, עם ותיקי המפגינים נגד מנדלבליט ומריחת תיקי ראש הממשלה.

ב־14 ביולי, יום הבסטיליה, החלו להגיע הצעירים לכיכר פריז. פרצופים שטרם נראו בהפגנות שנערכו בשנים האחרונות. חלקם קבוצות מאורגנות, חלקם מוחים גם באמצעות מיצגים אמנותיים. הזקנים יוצאים מירושלים בעשר בלילה. הצעירים תופסים את מקומם, לקראת העימות עם המשטרה.

אני מכירה את השכל שנים רבות. מאז שירותי בחיל האוויר. כבר אז היה יחיד ומיוחד בין הטייסים, שחונכו להאמין בגישת היהלום אתם־יודעים־איפה הידועה. אבל השכל היה אחר. שקט. טוב עיניים. נשמה של זהב. אדם מחזק. איש עם שכל, ולא פחות מכך – עם ערכים. לכל אחד, כתבתי פעם, מגיע שיהיה לו אמיר השכל אחד בחייו. הוא היה למפקד להק כוח אדם של החיל. התפקיד הבכיר האפשרי למי שהגיע מטייסות התובלה. יזם את הפרויקט 'עדים במדים', השולח קבוצות של קצינים ונגדים בשירות קבע לסיור במחנות ההשמדה בפולין. "חשבתי שנסיעה לפולין תשפר את ערך השליחות", הוא אמר. "שאנשים יבינו למה צריך לשרת בצה"ל". מאז השתחרר היה לחוקר ומדריך ב'יד ושם'. מורשת השואה היא, לדבריו, בסיס פעילותו נגד נתניהו. רבים מאנשי המחאה הם בני הדור השני והשלישי לשואה, שחרדים מהתבהמות החברה הישראלית. מהגזענות החדשה. מהניהול המחפיר שהביא למיתון. מהשחיתות השלטונית. וממה שעלול להגיע בשל כך. בקיץ הזה, ואולי בהמשך, הם השפיעו על שלטון נתניהו לרעה יותר מכל שחקן פוליטי. זה עוד לא מיתרגם במנדטים, אבל כידוע – את תזוזותיהם של לוחות טקטוניים מרגישים היטב זמן־מה אחר כך. במקרה הזה, על קרקע המציאות הפוליטית.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook