fbpx

משפיעים 2016 | פוליטיקה | אביגדור ליברמן

0

כבר שנים שאביגדור ליברמן נוהג להשיב למי שמתענין בשלומו ש"הכל גן עדן". ממרומי הקומה ה־14 בקריה בתל אביב, המשפט הזה שגור מפיו יותר מאי פעם, ונכון מתמיד. מי שרק לפני כמה חודשים הואשם על ידי נתניהו בהיותו "פרשן צבאי שלא עומד בתנאי הסף" מופקד כעת על גורלם של עשרות אלפי חיילים ועשרות מיליארדי דולרים. משרד הביטחון הוא סוג של הגשמת חלום, וגם צעד חשוב בדרך להשגת המטרה הסופית: לשכת ראש הממשלה. בינתיים הוא מתרגל בנעימים לשדרוג הדרמטי במעמדו ול"טוויסט" בחידה המרחפת תמידית מעל דמותו.

ליברמן הוא נטע זר במערכת הביטחון, כפי שמבקריו מיהרו להזהיר כשקיבל את התיק הרגיש, אבל הוא נחוש להוכיח: שר ביטחון לא חייב להיות גנרל. והוא יודע שהכוח לא נמצא רק במחנות צה"ל – כשמונה מיהר להציב את יאיר שמיר, עוזי לנדאו ויצחק אהרונוביץ בראשות התעשיות הביטחוניות.

השאלה איזה מין איווט נכנס למשרד הביטחון נותרה פתוחה. מדי פעם, הוא מתפתה עדיין להתקוטטויות ותרגילי מנהיגות, כמו ביטול התנדבויות חיילים עם ילדי פליטים אפריקאים או הסערה המוזרה סביב שידור תכנית על מחמוד דרוויש בגלי צה"ל. הפרובוקציות הפוליטיות הללו, שמתאימות יותר לימי העבר, ספורות. מאז שעזב את האופוזיציה, ליברמן כמעט וניתק מגע עם התקשורת וניכר שהוא משתדל להימנע מהרפתקנות ולשמור על התנהגות אחראית.

הפער בין איווט הישן לליברמן החדש מספק שעשוע תקופתי, שמגחיך חלק מהתבטאויותיו, ובמיוחד אמרת שפר השגורה על פיו, ש"מילה זאת מילה". כשחתם על ההסכם הקואליציוני, כולם הזכירו שלא מכבר קרא לנתניהו "שקרן, רמאי ונוכל". איומיו על איסמעיל הנייה למצוא סידורי לוויה בתוך 48 שעות, הפכו לתגובות מדודות לירי מעזה. הקריאה למוטט את הרשות הפלסטינית הפכה לתכניות מקלות וגזרים ומתן הקלות כלכליות בגדה. אחרי ששנים התנגד נחרצות לכל ויתור כלפי טורקיה, נעדר באלגנטיות מישיבת הממשלה שבה אושר הסכם הפיוס, בלי לומר מילה. כשתקף בחריפות את הסכם הגרעין עם איראן והשווה אותו להסכם מינכן – נאלץ מיד להתנצל. והתעתוע נמשך: בעוד בכירי הליכוד מפגינים עם המתנחלים בעד עמונה – הוא היחיד שאמר בבירור שאין שום סיכוי למנוע את פינוי המאחז; כשבמקביל הוא ממשיך לגבות את אלאור אזריה, למורת רוחה של צמרת צה"ל.

כדי להמשיך להתקדם במעלה המדרגות, ליברמן יצטרך לנצור את לשונו, ועדיף גם שייכנס לכמה שפחות מלחמות עם הגנרלים. כשבמקביל, עוד פרק נכתב ביחסים המורכבים של הצמד ביבי־איווט. עם כניסתו לממשלה, ליברמן סיים שנה של התרסות והקנטות מימין על נתניהו, והעניק לו מתנה גדולה: מפתח לסיום קדנציה מלאה. בתמורה לנאמנות (בעירבון מוגבל) המחודשת הוא מקווה לקבל מפתח. מישראל ביתנו יהיה קשה להגיע לצמרת, מלחשים במערכת הפוליטית, ואומרים כי בכניסתו לממשלה בעצם חודשה תכנית ישנה – שנוסתה בגרסתה החלקית בבחירות 2013 עם רשימת הליכוד ביתנו – לחזור לשורות הליכוד ולרשת את מקומו של נתניהו. אם יגיע לשם, מבחינתו באמת הכל יהיה גן עדן.

.

צילום: אוליבייה פיטוסי

.

למבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – 49 ש"ח לשלושה חודשים ראשונים – לחצו כאן

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019