fbpx
Desktop Image Mobile Image

מי שלא יהיה, ישלם ביוקר // הטור של עמית תומר

0

בעוד ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו והצמד בני גנץ ויאיר לפיד – שמקווים שזו תהיה הכהונה האחרונה שלו – עסוקים כולם בלקושש כמה שיותר קולות כדי להפוך למפלגה הגדולה ביותר, הם מבינים שהקרב הלא־פחות פשוט יגיע ביום שאחרי הבחירות, והוא עומד להיות יקר.

בימים אלו חלק מהמפלגות כבר התחילו לטפטף את רשימת הדרישות שלהן לישיבה בממשלה. שר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון, שמפלגתו לפי הסקרים (נכון לכתיבת שורות אלה) עוברת את אחוז החסימה בקושי, כבר הספיק לפזר הבטחות בהיקף של מיליארדים: סבסוד גני ילדים, שיחסוך לכל משפחה כ־15 אלף שקל בשנה אך יעלה כ־7 מיליארד שקל שייצאו מהכיס של כל אחד מאיתנו; תוכנית 'להזדקן בכבוד' למען הקשישים שתדרוש עוד 2.5 מיליארד; קידום רפורמת אשפוז בית; והקמת מטה מיוחד לבעלי עסקים עצמאיים. סגן השר יעקב ליצמן מיהדות התורה הודיע שידרוש במסגרת ההסכמים להגדיל את תקציב סל הבריאות, כך שיעמוד על 700 מיליון שקל, ומניסיון העבר, זה כנראה יהיה עוד תנאי יחסית צנוע ברשימה שמפלגתו תציב.

חלוקת הדרישות הקואליציוניות, ובכללן הכספים הקואליציוניים הייעודיים, היא תופעה בעלת מעמד מוזר – היא מלווה אותנו מהעשורים הראשונים לקום המדינה, אך מעולם לא עוגנה בחוק. בתחילה היו אלו דילים חשאיים יחסית בין המפלגות, עד שבשנות ה־90 חִייב בג"ץ לפרסם אותם לציבור. וכך, כיום אנחנו יודעים את הסכומים האדירים שיוצאים מקופת המדינה משיקולים פוליטיים בלבד. בבחירות האחרונות, למשל, כדי להקים קואליציה נאלץ נתניהו להביא לשולחן נדוניה של כמעט 10 מיליארד שקל שחולקו לחרדים, למתנחלים ולשאר הבוחרים ששותפיו לממשלתו הרביעית ייצגו – וזאת למרות שהתוצאה בקלפיות לא השאירה מקום לספק מי יקים את הממשלה הבאה. הפעם, כאשר לפחות על פי הסקרים המרוץ צפוי להיות צמוד בין שני שחקנים, שכדי לנצח יהיו חייבים לגייס לצד שלהם מפלגות קטנות לא מעטות – זה מעמיד את מי שיזכה להרכיב את הממשלה במצב הרבה יותר לחיץ.

אצל נתניהו זה כבר חלק מהשיטה, בכחול לבן הבטיחו לעשות את זה אחרת: במסגרת קמפיין הבחירות שחררה המפלגה סרטון שבו יאיר לפיד קורא להחזיר את הכסף הקואליציוני לאזרחים במקום להקצות אותו לצורכי הפוליטיקאים והסקטורים שהם מייצגים בלבד. אבל הקלטות של מועמדם לראשות הממשלה גנץ – שבהן אמר שישלח לחרדים דף ריק בחלקו ויסכים לכל מה שימלאו שם תמורת ישיבה בקואליציה – חשפו שמי שינהל את המו"מ עם המפלגות כבר מבין שיצטרך לשחק את המשחק.

נראה שהתופעה הזאת מושרשת כל כך עמוק בתרבות הפוליטית שלנו עד שקשה להתנתק ממנה, אבל אולי דווקא עכשיו זה הזמן: הגירעון הולך ותופח, ועל פי הערכות גורמי המקצוע במשרד האוצר הסטייה מיעד הגירעון צפויה להגיע ל־17 מיליארד שקל בסוף 2020. ויתור על ההסכמים הקואליציוניים יכול לצמצם משמעותית את הבור התקציבי, שבינתיים רק הולך ומתרחב. חלק מהמהלכים, אלו שבאמת נחוצים לציבור הרחב, יוכלו השרים וחברי הכנסת לקדם בהליכי החקיקה הרגילים בשנים הקרובות. היתר אולי לא יקרו הפעם – אבל בתמורה יוכלו הפוליטיקאים להשיג לבוחריהם "דיל" אחר: חיסכון בהעלאות מיסים וקיצוצים כואבים בשירותים הממשלתיים.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook