בקע (או באנגלית הרנייה, ב"שפת העם" קילה – בעיקר כשמדובר בבקע מפשעתי) הינו מצב של נקודת חולשה ברקמות השרירים והגידים שמתחת לעור ו"גלישה" של איברי פנים, נוזלי הצפק או כלי דם ביניהם אל מתחת לעור. בקע יכול להופיע במיקומים שונים, כמו למשל בקע סרעפתי מופיע באזור שמתחת לסרעפת, בדרך כלל לצד קנה הבליעה (הוא הוושט) באזור החיבור בין החזה לבטן; בקע מפשעתי מתרחש בעיקר (אם כי לא רק) אצל בנים (כשליש מן הפגים הזכרים סובלים מבקע מפשעתי) בשל ירידת האשכים מפנים הבטן אל שק האשכים, ובדופן הבטן נותר אזור חלק ומועד לצרות.
במקרים רבים, אין צורך בטיפול כירורגי במקרה של בקע, אלא רק במעקב רפואי. אצל ילודים ותינוקות, בקע מפשעתי, בקע טבורי ובקעים אחרים נוטים להיסגר ולהחלים לחלוטין בשנים הראשונות לחיים.
ביחד עם זאת, יש מקרים של בקע שמצריך טיפול, ובמקרים נדירים – מדובר אפילו במצב מסכן חיים. איך תדעו שהגיע הזמן לשקול הליך כירורגי לסגירת הבקע, ומה היתרונות של הליך לפרוסקופי במקרה של בקע מפשעתי או בקע סרעפתי? על אלה ועוד – לפניכם.
ראשית חוכמה – תהיו בטוחים שאתם מלווים על ידי רופא מקצועי ומנוסה
בעוד בקע סרעפתי הוא בקע פחות שכיח, בקע מפשעתי הוא שכיח מאוד, גם אצל פגים, ילודים, תינוקות ופעוטות. באזורים חלשים ומועדים לכך, באזורי חיבור בין שרירים או גידים, נוצר מעין חריץ שדרכו עובר תוכן פנים הגוף, כמו נוזלים ואפילו חלקים של איברים פנימיים (למשל בבקע סרעפתי גולש, חלק קטן מן הקיבה עלול לגלוש אל הבקע כאשר לא תמיד אפשרי להשיב את החלק שגלש פנימה למקומו).
בבקעים קלים, ניתן ללחוץ קלות על אזור הבקע הנפוח ולהחזיק את הנוזלים והאיברים שנלכדו בבליטת הבקע אל מקומם הטבעי. אבל לא בטוח שכדאי לנסות זאת בבית: במקרים של בקע סרעפתי, בקע מפשעתי, בקע טבורי או בקעים במיקומים אחרים, אצל תינוקות, ילדים ומבוגרים – חשוב להשיג ולשמור על ליווי רפואי קבוע. הרופא שתבחרו יעזור לכם להבין אם מדובר בבקע שאינו דורש טיפול (בשלב ביצוע הבדיקה) וינחה אתכם כיצד לטפל במצב אם, במקרה של עלייה בלחץ התוך בטני (כתוצאה משיעול, עיטוש, ביקור ממושך בשירותים או עצירות, בכי, וכדומה), הבקע התנפח והגיעו אליו איברים או נוזלים פנימיים.
הגיעו לרופא המלווה אחת לתקופה על פי המלצתו, והיו ערים תמיד לשינויים במצב הבקע, שיצריכו ביקור דחוף במרפאה.
איך יודעים שהבקע דורש טיפול?
כאמור, בקע סרעפתי, בקע מפשעתי או סוגים אחרים של בקע, מגיבים לעלייה בלחץ התוך בטני. הלחץ התוך בטני עולה כשאנחנו מתעטשים, משתעלים, צוחקים, מרימים משאות כבדים, בוכים ארוכות, כאשר אנחנו סובלים מעצירות חד פעמית או מתמשכת, ועוד.
קורה שכתוצאה מעלייה בלחץ התוך בטני – משהו בבקע משתנה. הוא מחליף גוון או הופך רך או קשה. במקרים כאלה, אם האזור הופך רגיש או אפילו כואב, או אם השינוי שחל בבקע לא משתנה בחזרה בתוך עד 24 שעות – יש להגיע בדחיפות לביקור אצל רופא. חשוב לדעת, כי ישנם איברים (כמו למשל המעי, בבקע טבורי ובבקע מפשעתי) שחשוב לוודא שלא נלכדו בבקע. מצב של בקע כלוא עלול לגרור חסימת מעיים – מצב מסכן חיים.
ניתוח בקע – בגישה הפתוחה או בגישה הלפרוסקופית?
בכל סוג של ניתוח, יש יתרונות רבים לביצוע ההליך בגישה הלפרוסקופית. מדובר על פי רוב בגישה ללא ביצוע חתכים ארוכים באזור הניתוח, בהחלמה מהירה ובפחות סיכויים לסיבוכים. לא בכל מצב ניתן לתקן בקע בגישה לפרוסקופית. כשהבקע לא מטופל, כשמדובר בניתוח חירום, כשהבקע גדול או כשיש מספר בקעים, לעיתים יעדיף הצוות הרפואית הליך ניתוחי בגישה פתוחה לתיקון הבקע. כשאפשר לבצע תיקון בקע סרעפתי או מפשעתי בגישה הלפרוסקופית, כדאי לדעת שמדובר בהליך קצר יותר, בטוח יותר ועם פחות כאבים. בחרו ברופא מנוסה לביצוע ההליך, על מנת להגדיל אף יותר את הסיכויים להליך קצר ויעיל.
