fbpx

מהפכת הלייט נייט האמריקאי

0

מאוחר בלילה והבנים יוצאים לשחק. נדמה שהם עושים זאת מאז ומעולם, חנוטים בחליפות ובחיוך של מיליון דולר, זורחים באור הזרקורים. הם שרים. הם רוקדים. הם מחליפים הלצות מנומסות עם אורחים מזדמנים. הם יורים בדיחות כאחוזי דיבוק. הם רוצים מה שבנים רוצים: שתכניסו אותם לסלון שלכם. שתכניסו אותם למיטה שלכם. שתכניסו אותם ללב שלכם ולא תיתנו להם לצאת אף פעם.
כולם מחייכים תמיד במועדון הבנים הלבנים של הלייט נייט. הם מחייכים כבר 60 שנה, מאז שסטיב אלן הפך לאיש שאמריקה הולכת לישון איתו כל לילה. קראו לתכנית שלו 'Tonight' והיא כללה מונולוג פתיחה, קטעים קומיים, להקה באולפן, ראיונות עם סלבריטיז והופעת מוזיקאי אורח – נוסחה שהתגלתה כאלכימיה מכושפת השורדת את כל מבחני הזמן־חלל. במרכזה של הנוסחה ובמרכז המסך תלוי תמיד אותו חיוך. רק הפרצוף שסביבו משתנה.

בעשורים שחלפו מאז 1954 התהפך העולם בכל אספקט אפשרי. אימפריות קמו ונפלו, כנולוגיות עברו אבולוציה מואצת, תרבויות שלמות זהרו ודעכו. ובתוך כל הכאוס הזה נותר מועדון הבנים הלבנים של הלייט נייט יצוק בבטון, ללא כל שינוי מהותי, אי של יציבות וקלאסה ממוסדת באוקיינוס סוער של תזוזה פרועה ותמידית. הפורמט של סטיב אלן הוא עדיין ברירת המחדל בז'אנר, ריטואל כל־אמריקאי החוזר על עצמו מדי לילה באדיקות כמעט דתית.

ואז הגיעה 2014. שנה של טלוויזיה מצוינת, שיאים רבים, תופעות מרהיבות. אבל במבט עתידי לאחור יזכרו אותה כשנת המהפך של הלייט נייט, השנה בה התחוללו בז'אנר מוטציות חסרות תקדים ובמהלכה חזינו בלידתו מחדש, בועט וצווח ומצלם סרטון ויראלי ליוטיוב. החיוך גדול ורחב מתמיד.

צילומים// thinkstock, אימג׳בנק

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook