fbpx

לא מתיישר, לא מרצה // משה נוסבאום על השנה של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך

0

אחד הדברים האחרונים שח"כ דוד אמסלם חלם שיקרה, הוא שדווקא המערכה הממוקדת שהוא מנהל לאחרונה נגד מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך תגרום לשיפור בתדמיתו של אלשיך בפרט ושל המשטרה בכלל.

אחרי שנתיים בתפקיד, אפשר לומר שההישג הבולט של רב־ניצב אלשיך הוא בכך שהצליח לייצב את הספינה שנקראת משטרת ישראל, שעד אז היטלטלה במים סוערים. באותה נשימה יש לומר שבנסיבות ההן, בשיאן של חקירות ופרישות הניצבים, כנראה כל מועמד שהיה נבחר היה מצליח, שכן יותר גרוע כבר לא יכול היה להיות.

את הקדנציה של רוני אלשיך יש לבחון על פי היעדים והמטרות האחרות שהציב עם כניסתו לתפקיד.

  • תאונות דרכים: נרשמה עלייה במספר ההרוגים.
  • הרחבת שירותי הממשלה למגזר הערבי: נעשה צעד משמעותי בכיוון, אבל שיתוף הפעולה של ערביי ישראל מוגבל, כולל הכישלון בכל מבצעי איסוף הנשק הלא חוקי במגזר.
  • מניעת הדלפות מחקירות: הושגה הרתעה, קשה יותר לקבל מידע, אבל התקשורת הסתגלה למצב החדש ולא נגרמה פגיעה של ממש בנושא.
  • מניעה מצבית: גולת הכותרת במדיניות של אלשיך, שמטרתה להרחיב את אמון הציבור והעלאת נורמות הציות לחוק באמצעות השיטור הקלאסי וטיפול באיכות החיים של האזרח הנורמטיבי, כך שיימנע מראש מביצוע עבירות. כך למשל, בתחילת דרכו הביא המפכ"ל אלשיך כדוגמה את המציאות הנוהגת בקיבוצים וביישובים קטנים כתופעה שיש לשרשה, שם התושבים רואים עצמם משוחררים מחובת הציות, לחוקי התנועה למשל, בידיעה שלעולם לא יגיע לשם שוטר. קשה להצביע על שינוי במצב.
  • מינויים: מפכ"ל המשטרה נמדד, בין השאר, במינויים שהוא מבצע. סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה כיום, המורכב ברובו ממינויים של אלשיך, מאופיין מצבע אחד, הצבע האפור.

נוסף על היעדים שבחלקם לא הושגו, ניתן להצביע גם על אחת התכונות הבעייתיות של המפכ"ל אלשיך: ההתעקשות שלא להודות בטעויות ולתקנן בזמן. כך פרשת התפטרות יועץ התקשורת ליאור חורב. לאחר סאגה ממושכת של תלונות וטענות שיועץ המפכ"ל עוסק בנושאים פוליטיים, התעקש אלשיך לדחות את כל העצות שקיבל, עד שזה נאלץ לפרוש.

כמו כן ספג אלשיך ביקורת נוקבת מבג"ץ בעניין ניצב רוני ריטמן, שנחשד בהטרדה מינית. היועמ"ש סגר את התיק למרות שבמח"ש חשבו אחרת. אלשיך התעקש להתעלם מההמלצות ומהעצות שקיבל בתום חקירת מח"ש. בסביבתו טוענים לאחרונה כי רק בשלב מאוחר מדי הבין שהמטרייה שפרש מעל ריטמן הייתה גדולה, גדולה מדי.

מנגד יש לציין בהבלטה כי אחד המאפיינים הבולטים בכהונתו עד עכשיו הוא שלא התיישר עם אלה שמינו אותו ולא ניסה לרצות אותם. אלשיך ממש לא נרתע מלהתייצב מול השר הממונה גלעד ארדן, ובעיקר מול ראש הממשלה נתניהו. מי שקיווה כי מינויו של אלשיך יביא לריסון החקירות נגד נתניהו, כנראה ממש לא חקר ולמד מיהו האיש רוני אלשיך לפני שלחץ למינויו.

בתום שנתיים ולקראת עוד שנה אחת, אולי האחרונה, אלשיך הוא מפכ"ל שמצליח לנווט את ספינת המשטרה, אך עדיין לא למקום טוב יותר. אולי הסיבה לכך היא שבישראל יש שני תפקידים שכאקסיומה אי אפשר להצליח בהם – מפכ"ל המשטרה ומאמן נבחרת ישראל בכדורגל.

צילום: אמיל סלמן, הארץ

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019