fbpx

בעז גאון: לא מדינאי. טיזר

0

המונח "טיזר" הומצא, על פי מילון וובסטר, אי שם במאה ה־14. הוא אומץ בהתלהבות על ידי שוביניסטים אמריקאים, אי שם באמצע המאה הקודמת, כשגברים א־לה "מד מן" התקשו להסביר מדוע חיוך אדיב של מאן־דהיא לא מוביל בהכרח לסקס מיידי על מכונת הזירוקס. ההסבר העוין הלך כך: האישה האמורה היא סתם "טיזרית". לאמור, אחת שנהנית ליצור את האשליה כי היא "מוכנה" – ממש עכשיו – "ללכת עד הסוף", בעוד שלמעשה הסיכוי לגמור איתה בין הסדינים שקול לזה שג'ירפה תרקוד סטפס. ועדיין: גברים פתיים לעד ישלחו ל"טיזרית" בונבוניירות. מול דלתה תמיד יהיה נטוע איזה פראייר תורן, נושא זר שושנים שנובל בין ידיו.

בנימין נתניהו הוא הטיזר הבלתי מעורער של המרכז הפוליטי הישראלי. הוא פיתה את חלקו להצביע עבורו ב־1996 אחרי שהבטיח "לעשות שלום בטוח", רק כדי לחנוק בהדרגה את הסכמי אוסלו במודע ובמתכוון, כפי שהסביר בביקור למשפחה שכולה בעפרה ב־2001. הקטע הזה, אגב, זמין ביוטיוב, כמעין וידוי של "טיזרית" על כך שלמעשה היא נשואה פלוס חמש. "אחרי שנבחרתי", הסביר אז בפגישה שצולמה בחשאי, "אמרתי שאקיים את הסכמי אוסלו, כפוי להדדיות (…) אבל למעשה, נתתי פירוש להסכם שיאפשר לי להפסיק את הדהירה הזאת לקווי 67' (…) אף אחד לא אמר מה זה 'אתרים צבאיים מוגדרים' (שמהם הוגדר שישראל לא תיסוג, ב"ג) אז אני אמרתי – אלה אזורי ביטחון (…) למה זה חשוב? כי מאותו הרגע בעצם עצרתי את הסכם אוסלו".

רוצים לקרוא את הטור המלא של בעז גאון? הירשמו לקבלת גליון מתנה

צילום//קובי גדעון, לע"מ

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook