fbpx

כך השתלט העירום הגברי על המסך // רותה קופפר

0

"היי, HBO. אלה אנחנו, הצופות שלכם, ואנחנו צריכים לדבר", פונות למצלמה ארבע צעירות ופוצחות בנאום מאשים. "מבתי הזונות של 'משחקי הכס', דרך בתי הזונות של 'אימפריית הפשע' ועד בתי הזונות של 'דדווד' (ובל נשכח את מועדון החשפניות של 'הסופרנוס'), הראיתם לנו הרבה מאוד ציצים, כל כך הרבה עד שאחרי צפייה באחת התכניות שלכם אנחנו מסתכלות על הציצים שלנו, מעקמות את הפרצוף ואומרות: 'נו, באמת'.

"הגיע הזמן להשוות את המצב. אנחנו לא דורשות שתפסיקו להראות ציצים, אלא מבקשות שתתחילו להראות גם קצת שטרונגולים", הן מציעות ומיד מגוללות שורה של דוגמאות מאלפות לכך שאותו ערוץ כבלים, זה שנחשב פורץ דרך, פסגת הנועזות ומשנה פני הטלוויזיה, לוקה בגישה מפלה בין המינים: "הייתה לכם סדרה בשם 'מצויד' שעוסקת בגבר עם זין גדול ואף פעם לא הראיתם לנו אותו?! לאורך 'הסמויה' מקנולטי מזיין את כל החתיכות בבולטימור, אבל האם חזינו ולו פעם אחת בג'ונסון שלו? לא! לינה דנהאם, זה ממש משמח לראות שאת מרגישה בנוח עם הגוף שלך ב'בנות', אבל מה עם הגוף של אדם? ב'משחקי הכס' הבטיחו לנו 'משחק חרבות', אבל כל מה שקיבלנו זה הודור. לפחות תנו לנו לראות את הבולבול לפני שאתם כורתים אותו. אולי אתם דואגים שמא להראות פין זקור בטלוויזיה זה בוטה מדי, אבל בחייאת, ראיתם את 'החתונה האדומה'? אתם יכולים להציג איך רוצחים תינוק בתוך הבטן ההריונית של אמא שלו, אבל לא תראו לנו ולו זין קשיח תמים אחד.

"בקיצור", מסכמות הבנות, "מה דעתכם על זה: בכל פעם שאיזו ניצבת עומדת טופלס מבלי לומר מילה, תנו לנו גם כמה סנטימטרים של בשר גברי טהור. ואם לא, נחרים אתכם. HBO, אתם ערוץ יוקרתי – הראו לנו זרג מלכותי".

פינים מאחורי הסורגים

דיל או לא דיל, חלפו כשנתיים מצילומי המערכון המעולה הזה של 'הומור קולג" ונדמה כי תחינת הנשים נפלה סוף־סוף על אוזניים נימולות. איברי המין הזכריים זקפו לאחרונה את ראשם, או במילים ממורקות יותר – 2015 הייתה השנה שבה העירום הגברי הפרונטלי החל להיראות באופן תדיר יותר על המסך. שני שחקנים – כריס זילקה הצעיר (21) וכריסטופר אקלסטון הבשל (52) – חשפו את ערוותם בשתי סצנות שונות בעונה השנייה של 'הנותרים'; ב'כולנו יחד' מבליח לרגע הנשק הסודי של מארק דופלאס; בעונה השנייה של 'הרומן', שיצרו שרה טרים והישראלי חגי לוי, מציץ שחקן המשנה של ג'וש סטמברג מבין רגליו לאחר סצנת סקס; וכך גם בסדרות כבלים נוספות, בהן מככבים איברי המין של בן דניאלס ('עור ועצם'), טוביאס מנזיס ('זרה') וג'וני ביצ'אם (המגלם טרנסג'נדרית ב'פני דרדפול'), וגם בסדרות בריטיות כמו 'כנופיית ברמינגהם' ו'מלחמה ושלום'. שנת השיא של העירום הגברי מהווה המשך ישיר למגמה הטלוויזיונית שניתן לציין בה גם סדרות כמו 'חסרי בושה' ו'אימפריית הפשע'. "פשוט הפכנו את העירום לחלק מהחיים של הדמויות", הסבירה ננסי פימנטל, מיוצרי 'חסרי בושה', בראיון ל'ניו יורק מגזין', "בניגוד ל'אוקיי, בואו נראה איך מכניסים זין לפרק הזה'".

אמנם הימים שבהם לוסי וריקי, גיבורי הסיטקום 'לוסי אהובתי', ישנו בשתי מיטות נפרדות, מאופסנים מזמן אי שם במרתפי שנות ה־50 השמרניות, אך הטאבו על עירום גברי נשמר במשך עשרות שנים, גם כאשר נותצו שאר הפרות הקדושות מימי קוד הייז. בשנות ה־80 וה־90 החלו רשתות הטלוויזיה המסחריות בארה"ב להראות עירום גברי, אך רק מאחור; הישבן הזכור במיוחד מאותה תקופה הוא זה של דניס פרנץ בסדרה 'NYPD'. דווקא אז, כשנדמה היה שהרסן שוחרר סופית, נכנסה לתוקף שיטת סיווג התכנים לפי גיל הצופים (1997). שבע שנים אחרי כן, עם תקרית הסופרבול שבה חשף ג'סטין טימברלייק את שדה של ג'נט ג'קסון ובעקבותיה נקנסה רשת CBS ב־1.5 מיליון דולר, נבהלו קברניטי רשתות הטלוויזיה ופצחו בצנזורה עצמית. ההגבלות החוקיות והעצמיות, שהתפשטו אף לקולנוע בעקבות צילומי תקריב של פין בסרט 'ברונו' של סשה ברון כהן (2010), הובילו לכך שהאיברים האינטימיים נותרו מוצנעים. היחס ההיסטרי המתחדש כלפי עירום בטלוויזיה מבלי להתחשב בקונטקסט רשם מדי פעם שיאי קיצוניות וגיחוך: אחרי שרשת NBC שידרה את הסרט 'רשימת שינדלר' התקומם חבר הקונגרס הרפובליקני טום קובורן ומתח ביקורת כלפי סצנות העירום והאלימות שמוצגים בסרט, לרבות הליכתם של היהודים העירומים לעבר מותם בתאי הגזים.

בזמן שרשתות הטלוויזיה עסקו בקנסות ובמגבלות ואף הגיעו למצב מעוות שבו לא הייתה שום בעיה להראות אישה עירומה מתה על המסך (כנהוג בעדות 'CSI') כל עוד גופה העירום והחי של אישה אחרת לא ייחשף לעולם, התקיימה לא רחוק משם מציאות שונה לחלוטין שיצרה למעשה שני עולמות טלוויזיוניים מקבילים. "עד שנות ה־80 הטלוויזיה האמריקאית הייתה מחולקת פחות או יותר בין שלוש רשתות שידור שהעדיפו לא לעצבן אף אחד כדי לא לאבד צופים", מסביר ד"ר איתי חרל"פ מהחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית ספיר. "ואז התווספו עוד רשת שידור או שתיים, והופקו סדרות כמו 'בלוז לכחולי המדים' ו'שלושים ומשהו' – שאמנם לא הראו סקס אך דיברו על זה. בתקופה זו צמח הקולנוע האינדי האמריקאי, שהתאפיין ביצירות בוגרות, אמנותיות ומורכבות. בשנות ה־90 תפקדו חברות הכבלים כגרסה הטלוויזיונית של הקולנוע האינדי. הן נטלו לעצמן את הזכות להראות את כל מה שאסור היה להראות בטלוויזיה המסורתית – סקס, עירום וקללות – וכך ייחדו ובידלו את עצמן מרשתות השידור".

פורצת הדרך הייתה 'אוז', סדרת הדרמה הראשונה של HBO. מלבד העובדה שעל חברות הכבלים לא תקפות המגבלות שחלות על רשתות הטלוויזיה, הייתה כאן גם אמירה משמעותית לגבי התוכן. הן יוצרי הסדרה והן בכירי חברת הכבלים הבינו שהימים בהם אנשים מתכסים בשמיכה כדי ללכת לחדר האמבטיה מיד בתום אקט מיני כבר אינם רלוונטיים לחיים האמיתיים שאמורים להשתקף מתוך מסך הטלוויזיה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסיטואציות יומיומיות של בית כלא. בדיוק כמו שהשפה הבוטה והאלימות הגרפית בסדרה התיישרו עם המציאות, כך גם העירום קיבל ביטוי אותנטי ומדויק יותר. 'אוז' חצתה את כל הגבולות וחשפה בזה אחר זה את איבריהם של כוכבי הסדרה – כריסטופר מלוני (שגילם את כריס קלר), דין ווינטרס (בתפקיד ריאן אוריילי), לי טרגסן (טוביאס ביצ'ר), אדוולה אקינויה־אגבג'ה (אדביזי), לוק פרי, שהתהלך בעירום מלא עם ספר תנ"ך בידו והגשים בכך את הפנטזיות הכמוסות של צופי וצופות 'בוורלי הילס 90210', ורבים אחרים.

.

לכתבה זו יש המשך. הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס

•••
•••
LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook