fbpx

כי סער עליו // מאת שרה ליבוביץ־דר

0

קמפיין אמיץ והחלטה נכונה, או חצי התאבדות פוליטית? גדעון סער כנראה לא חזה את רמת ההתגייסות של נתניהו למערכה האגרסיבית ביותר שלו זה שנים רבות. איומים, אי־סדרים שמריחים רע, הבטחות לראשי רשויות: הפריימריז בליכוד הזרימו לבה פוליטית רותחת במפלגה, שממילא בוערת דרך קבע. כך זה נראה מאחורי הקלעים

במוצאי שבת, חמישה ימים לפני הפריימריז בליכוד, הגיע בנימין נתניהו לביתו של הרב מאיר מאזוז בבני ברק. הרב נחשב לפטרונו של אלי ישי, ניצב לצידו במאבקיו נגד אריה דרעי ("אתה לא בעל הבית על הממשלה"). ועדיין, לא מדובר בדמות ידועה בציבור הרחב, אך בכל זאת בימים האחרונים טרם הפריימריז במפלגה שהיא ממש לא ש"ס, התנהל סביבו מאבק בין יו"ר הליכוד לבין הטוען לכתר גדעון סער. מאות מחסידי הרב, אלפים לפי הערכות אחרות, התפקדו לליכוד. על קולותיהם נלחמו נתניהו וסער בחירוף נפש.

סער נחשב מקורב לרב, ביקר בביתו בבני ברק וקיווה לזכות בתמיכתו. נתניהו לא ויתר. בעזרת חבר הכנסת שלמה קרעי, חסיד של הרב, התארגן ביקור חפוז של ראש הממשלה בבני ברק. קרעי, אלי ישי וצביקה שלום, איש עסקים, מבעלי רדיו דרום ואחיו של סילבן שלום (אויבו הוותיק של נתניהו), המתינו בביתו של הרב לראש הממשלה, שבושש להגיע. בסביבת הרב אמרו שהוא עצמו ביקש לבטל את הביקור, בשל טיפולים רפואיים שעתיד היה לעבור למחרת. על פי גרסה אחרת סידורי האבטחה הנוקשים מנעו את הגעתו של ראש הממשלה. בתקשורת החרדית נכתב שחסידי הרב התומכים בסער ביקשו מהרב להימנע מפגישה עם נתניהו. הייתה גם סברה ששיירת ראש הממשלה הגיעה עד לפאתי בני ברק, בטרם נודע לנתניהו שאלי ישי עתיד להשתתף בפגישה. ראש הממשלה שאולי קיווה לקהל אוהד יותר, החליט לסוב לאחור.

כך או כך, בשישי בבוקר, פחות משבוע לפריימריז, התקשרו מלשכת ראש הממשלה לבית הרב וביקשו לתאם פגישה נוספת. פרשנים חרדים סבורים שהמאבק על הרב מאזוז התלהט, אחרי שנתניהו הבין שדרכו לרב חיים קניֶבְסקי, ראש מועצת הרבנים של דגל התורה הליטאית, נחסמה על ידי סער. הפגישה אצל הרב מאזוז התרחשה בסופו של דבר במוצאי שבת בהשתתפות ח"כ קרעי. נתניהו דיבר על רף של 70 אחוז, אמר שתבוסה שלו תהיה מפלה לעולם התורה. תמונות מהמפגש בין הרב לנתניהו פורסמו יממה מאוחר יותר, אחרי שבתקשורת החרדית לעגו להעלמתן – מחשש שנתניהו יובך אם הרב יביע תמיכה בסער. מה משפיל יותר מתצלום צוהל של נתניהו עם מאזוז, בעוד האחרון רץ להלל דווקא את סער. לדברי קרעי, הרב דווקא החליט כבר במוצאי שבת לתמוך בנתניהו.

למחרת ביקר סער באותו הבית בבני ברק. בפגישה השתתף גם אלי ישי. בסופו של דבר הרב מאזוז אכן הודיע שהוא תומך בנתניהו ("בעשר השנים האחרונות עשה רבות למען ארץ ישראל"), אבל נתן פרס ניחומים בדמות המשפט: "גם מר גדעון סער יגיע זמנו ויעלה מעלה מעלה כי לכל זמן ועת לכל חפץ". היו מי שאמרו שעל מכתב תמיכה כזה נתניהו היה מוכן לוותר.

——

במלחמה על הרבנים כל האמצעים היו כשרים למהדרין. כך בקשה של סער להדליק נר ראשון של חנוכה בחסידות גדולה בבני ברק, שנתקלה בסירוב אחרי שגורמים ביהדות התורה דרשו להרחיק את סער מהחנוכייה. לא קשה לנחש מי עמד מאחורי הפעולה. רונן פרץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וצחי ברוורמן, מזכיר הממשלה המקורב לשרה נתניהו, הדליקו נרות חנוכה בחסידות גור. אגב, עוזרו האישי של סער, מוטי בורנשטיין, הוא בן לאחת המשפחות המיוחסות של חסידות גור.

הפריימריז אולי מכניסים חיים אבל גם מריבות פנימיות. סניפים מתפלגים, חברים הופכים לאויבים. "ההתמודדות עשתה טוב מאוד לנתניהו", אמר דוד ביטן יום לפני הפריימריז, "אבל לא עשתה טוב לליכוד"

נתניהו איגף את סער גם אצל הברסלבים, כשהזמין את הרב שלום ארוש לבית בבלפור לשיחה ארוכה איתו ועם הגברת. ארי קלמן מהאתר 'בחדרי חרדים' שחשף את הפגישה, מספר שהיא נמשכה שלוש שעות ואורגנה על ידי יניב מלכא, הספר של אשת ראש הממשלה. כדי להגביר את אווירת הגלאט כושר, הפיצו במחנה סער תצלום של עובדי המטה מתפללים מנחה, כמו גם תצלום של סער מקבל ברכה רבנית – לצד תמונה של מירי רגב (שאינה מתראיינת בשבת ומפיצה תמונות שלה עטופת ראש ומדליקה נרות שבת), ביציאה ממסעדת שרצים לא כשרה. ההשוואה ברורה. הנה אדם שומר מסורת לעומת חשיפה של צביעות.

 

החברים (בסתר) של גדעון

המאבק בין סער לנתניהו התנהל כמו משחק שחמט מתוכנן היטב. דבר לא נשאר ליד המקרה. כל פגישה נשקלה בכובד ראש, כל מהלך נבנה, כך שיצטרף למארג הסבוך שסופו להביא להישג הרצוי של מי מהמתמודדים. היו"ר המכהן כיוון לניצחון מוחץ, המועמד שנוא בלפור קיווה לפחות להישג מרשים, של קידומת אמצע ה־30 אחוז, אפילו 40.

נתניהו וסער ריכוזיים, סומכים בעיקר על עצמם, מתייעצים אבל מחליטים לבד. לשניהם היו מטות מצומצמים. המטה של נתניהו במתחם איירפורט סיטי כלל בעיקר אותו עצמו ואת שרה נתניהו, שהייתה מעורבת יותר מהבית הפעם, אבל כן השתרכה אחריו לכמה וכמה מהופעותיו הרבות בכל הארץ, לצד בנו יאיר נתניהו, הדובר האישי עופר גולן, הדובר יונתן אוריך ומנהל הניו מדיה טופז לוק. פה ושם נתנו לשרים לקחת חלק בנעשה. כך אופיר אקוניס, שהשתתף בארגון הכנס של נתניהו בתל אביב. וכמובן, המראה הבלתי שגרתי של שר שעומד (לכאורה) בראש המטה, ישראל כ"ץ. משונאיו הגדולים של נתניהו, שכמעט ופוטר על ידו בשנים האחרונות אחרי שקרא תיגר על מרותו המוחלטת בליכוד.

חיים כץ היה אמור להיות ראש וראשון לבכירי הליכוד שיביע תמיכה פומבית בסער. הוא אמנם הגיע לכנס השקת הקמפיין שלו, אבל סירב להצהיר אמונים פומבית. בפועל, חילק מקולות התומכים בו לשני המועמדים

חברי הכנסת והשרים קיבלו תפקידים טקטיים בהמשך. כל אחד הביא נתח. גילה גמליאל עבדה בשפלה, ניר ברקת בירושלים, דודי אמסלם בבירה ובסביבותיה. איש איש ומחוזו, נבחר נבחר וספר תומכיו. למרות שכמעט כולם התייצבו לצד נתניהו, מיעוטם תומכים בו בלב שלם. רבים מאלה שהצהירו שוב אמונים לנתניהו, נשארו גם בתקופת הפריימריז בקשר טוב עם סער. יש לו חברים בסיעה, וגם בשולחן הממשלה. הקשרים האלה נשארים מתחת לרדאר בדרך כלל. כשבבלפור נמצאים במצב מלחמה, חברויות בליכוד עם הטוען לכתר נרשמות שם כאיום גרעיני, לא פחות. ועדיין, "12 ראשי הרשויות שתמכו בו גילו אומץ לב רב", אומרים בסביבת סער. "וכמובן חברי הכנסת". כולם עמדו מול לחצים אדירים והכפשות, מספרים שם, ולרבים כמובן היה מה להפסיד.

סער מקורב ליועץ האסטרטגי טל זילברשטיין. יועץ ששכר בתשלום, עופר ענבר, עזב את המטה אחרי שבועיים. ישראל שולדינר, רכז מטה ה"סרוגים", מראשי פורום דרור בליכוד, סייע להגיע לציונות הדתית. בראש המטה בתל אביב נתנאל איזק, המשנה לראש עיריית לוד; ומעל האופרציה בכיר תומכיו (פומבית) בסיעה, חבר הכנסת יואב קיש. המערכת הייתה ברובה מבוססת על מתנדבים ותומכים ותיקים. כאלה שליוו אותו גם בשנה שעברה, בקאמבק לפוליטיקה ובפריימריז לרשימת הליכוד. חלקם מכירים היטב את המערך שתחזק סער בכל הארץ, גם בשנים שהיה לכאורה בפסק זמן פוליטי.

נתניהו וסער דלקו איש בעקבות רעהו. לעיתים סער הקדים, לפעמים נתניהו הבקיע גול, לוח השחמט החבוט היטלטל במהלך הקמפיין עד לשחיקה. נתניהו ביקר בחיפה יום לפני סער, הגיע לעפולה ארבעה ימים לפני סער, גם את פתח תקווה פקד לפני יריבו. נתניהו ביקר בירכא, גדעון סער בכפר מע'אר. סער הקדים את נתניהו בביקורים בכפר חב"ד, בלוד, באור יהודה ובאשדוד. יממה אחרי שרז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, הודיע על תמיכתו בסער, נחפז נתניהו לבקר בעיר. סער הדליק נר ראשון של חנוכה באשדוד, העיר שהייתה מוקד הקמפיין הרוסי בליכוד בבחירות; אולי גם בניסיון להזכיר את הסרטון הצרוב היטב בתודעה מאירוע הבחירות בעיר בהשתתפות נתניהו שנקטע על ידי ירי רקטות, תוך הבהלתו למרחב המוגן.

ויש עוד, כמובן. אחרי שראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן הודיע שיתמוך בסער, נתניהו ביקר בעיר והכריז שהוא זוכר אותה "בתור כפר קטן וישנוני", אתם יודעים הרי למי התהילה על התפתחותה ("ותראו אותה היום, מפעלים, מנופים"). חדרה, אגב, הוכרזה כעיר ב־1952, כשנתניהו היה בן שלוש. ואגב, באשכול החברתי־כלכלי היא בשישי מתוך עשרה, עם שיעור אבטלה הגבוה בכשליש מזה הארצי יחסית למספר התושבים, על פי נתוני הביטוח הלאומי.

הקמפיין של סער ניסה לכלול כמה ממדים. הקו הכללי מכבד את נתניהו ולא נכנס בו. הקו השוטף דיבר על הלוגיקה, על אי־היכולת של נתניהו להקים שוב ממשלה. הקו המדיני משך חזק ימינה

 

ראש העיר מתנצל בשם אביו

העיר לוד הפכה לסמן אופייני של הקמפיין. יאיר רביבו, ראש העיר, התמנה למנהל מטה הפריימריז המקומי של נתניהו. זה אותו רביבו שרק לפני שנה גדעון סער הגיע אל חגיגת ניצחונו בבחירות המקומיות וכינה אותו בחום "חברי ראש העיר". סער מינה את נתנאל איזק, המשנה לראש העיר ("חבר יקר ואהוב") ומי שהיה ראש המטה שלו בכהונתו במשרד הפנים, למנהל מטה הבחירות בעיר, ומיהר לבקר בה בכנס התוועדות של חב"ד. ומי הגיע לכנס אם לא יעקב רביבו, אביו של יאיר רביבו. לא סתם הגיע אלא אף הצטלם עם סער. כל תמונה כזו חרפנה את מטה נתניהו. הצילום דלף לחדשות 13, הסערה פרצה במהרה וכך גם החיפזון של נתניהו לבקר בלוד. רביבו הבן הסביר שאביו, מה שנקרא, נקלע לסיטואציה. שהוא הגיע במקרה לאירוע משותף עם סער. נו הארד פילינגס. כמה ימים אחר כך הגיע נתניהו ללוד ונחת היישר בביתו של האבא יעקב רביבו. הבן רביבו, אולי כדי למחוק את חרפת הצילום, הכריז ש"מה שעשה נתניהו ללוד אין לו אח ורע". נתניהו שלא כדרכו הצטנע ("לא אני עשיתי, אנחנו יחד עשינו") והעיר לוד צהלה ושמחה. בין התגייסות מוחלטת לניצחון מוחץ ואנרגיות שיא, לבין פאניקות קטנות ומוזרות. זהו שם הקוד שנקרא הפוליטיקה של נתניהו, וכך זה התנהל.

משחק דומה התרחש בבת ים. בבחירות המקומיות תמך נתניהו ביוסי בכר, אז ראש העיר, כשהוא מפנה עורף למי שקיבל את מועמדות הליכוד בעיר צביקה ברוט. סער הביע תמיכה בברוט. תילי תילים של מילים נשפכו על התנהלותו התמוהה של נתניהו, שיצא נגד המתמודד של מפלגתו. נתניהו לא התרגש, היה בטוח שהמועמד שלו ייקח את האליפות. צחוק הגורל, כדור הרולטה נפל במשבצת של ברוט שלא מיהר לשכוח את העלבון. לפני כשנה, כשנתניהו ניסה למחוק את סער מרשימת הליכוד, השתתף ברוט בכנס של האחרון. ליתר דיוק, השתתף ואף הנחה את האירוע, מביע אגב כך את תודתו למי שתמך בו. נתניהו לא ויתר, הזמין את ברוט הנבגד והמאז־נשכח ללשכתו שלוש פעמים (!) בתוך שבועות ספורים. המילים "תמיכה כלכלית לעיר" נזרקו באוויר כמו כדורי ג'אגלינג, ואופס, מי השתתף בכנס השקת הפריימריז של נתניהו במעון בבלפור אם לא ברוט ידידנו, שהתקרב מחדש לגברת נתניהו ולא שוכח לעטר את דף הפייסבוק שלו עם תצלום בוהק שלה. על השידוך אחראי חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי. ביבס עדיין נחשב מקורב לנתניהו ונשלף לעבודת הקודש סמוך לבחירות. לסער יש קשרים טובים עם ראשי הערים של הליכוד, כך שהלחץ על ביבס היה גדול. הוא הביא איתו לבלפור ראשי ערים מכל רחבי הארץ. ביבס מקווה מתישהו להגיע לבית בבלפור כראש הממשלה, ופחות כנושא כליו המזדמן. מלאכת הקודש על ברוט לא הסתיימה בבלפור. במוצאי שבת, לפני שהגיע לרב מאזוז בבני ברק, חמישה ימים לפני הפריימריז, הגיח נתניהו לבת ים ותיאר בעזוז בעמוד הפייסבוק שלו את האירוע כמלא אנרגיה.

ברוט עצמו קצת פחות אנרגטי, כשהוא מתבקש להבהיר את פשרו של המהפך שחל בו ואי־התמיכה בסער. דוברו מבהיר שברוט לא מתראיין, אבל מבקש להדגיש שיום לפני הנחיית הכנס של סער השתתף ברוט באירוע של הליכוד ונתניהו בכפר המכבייה. על השאלה אם נכנע ללחצים של נתניהו והעביר את תמיכתו מסער לראש הממשלה מסרבים לענות בסביבתו, אבל מבהירים שברוט חבר של גדעון, "אבל לא הביע תמיכה פומבית".

סער עקף את נתניהו בגובה התרומות, כמיליון שקלים לעומת כ־800 אלף. אבל צריך לזכור שהמנגנון הליכודי, הממומן מכספי מדינה, היה מגויס הלכה למעשה לטובת היו"ר המכהן

מאבק זהה התנהל בעיר עכו. שמעון לנקרי, ראש העיר, הודיע על תמיכה בסער ("הגיע הזמן למנהיגות של סער, נתניהו היה מספיק זמן"). הקשר ביניהם מתמשך, לנקרי השתתף בטקס קביעת המזוזה בדירה של סער בעכו. סער שוהה שם לעיתים, נפגש עם חברי מרכז ופעילים. לאחרונה נפש עם משפחתו בבית מלון מקומי. בסביבתו של נתניהו החליטו לאגף את סער כמיטב מסורת נפוליאון הזכורה בעיר הצפונית. בקיץ הקודם נתניהו ביקר בביתם של הלנקרים. ימים ספורים לפני הפריימריז הגיע לאזור. חבר מרכז ליכוד מנהריה התומך בסער מספר שההופעות של ראש הממשלה באזור לא גרמו לו לשנות את דעתו. הוא עשה ככל יכולתו כדי להביא לבחירתו של סער, דיבר על ימים רעים שעוברים על הליכוד תחת הנהגתו המתמשכת של ראש הממשלה, התרפק על מורשתו של מנחם בגין ובמילים אחרות: נתניהו יכול לשכוח ממני.

 

מחכים לארדן

אפילו גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט במשך 15 שנים, לא היה עושה את זה טוב יותר. על לוח השחמט של הפריימריז בליכוד חירפו נפשו של כל חייל וכל צריח, כאילו היו המלך והמלכה. חכו לסגירת הקלפיות, החיילים והצריחים יחזרו לממדיהם הטבעיים והנשכחים, בינתיים הם מלכים. הנה ציפי חוטובלי חומקת לחדרו של גדעון סער בכנסת ביומה האחרון של הכנסת טרם פיזורה. ומי יושבת לצידו של נתניהו בכנס השקת הקמפיין בבלפור, זורחת כמו כלה הנכנסת לחופתה, או יותר נכון כמי שמחכה (ומחכה ומחכה) למינויה לשרה על ידי נתניהו? כן, זו אותה חוטובלי, שנכון לכתיבת שורות אלה אכן מיועדת לתפקיד שרת התפוצות. לרגע קל עלה החשש שהיא מתכוונת לערוק למחנה סער, אבל למה לה לנטרל את סיכוייה ללחוץ סוף־סוף על נתניהו לממש את הבטחותיו. והנה שרן השכל ממהרת לפגישה עם נתניהו, אחרי שנפוצו שמועות על עריקתה למחנה היריב. השכל קיבלה ליטופים פוליטיים מראש הממשלה, שלא בדיוק השקיע בנבחרים כמותה שעות, שלא לומר דקות; אבל זמן מה אחר כך הודיעה שהיא תומכת בסער.

חיים כץ, שר העבודה והרווחה עד לא מכבר, היה אמור להיות ראש וראשון לבכירי הליכוד שיביע תמיכה פומבית בסער. הוא לא עשה זאת, המשחק שלו היה כפול. הוא אמנם הגיע לכנס השקת הקמפיין של סער, אבל סירב להצהיר אמונים פומבית. נתניהו הפעיל לחץ גדול על כץ, וגם על בנו יאיר כץ, מי שהחליף את האב בתפקיד יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית. אם כץ האבא יושב על הספסל, כדאי שכץ הבן יהיה שם מעבר לפינה. יאיר כץ, כמו אביו, נמנע מלהמליץ על מי מהמועמדים. בפועל, כץ חילק מקולות התומכים בו גם לנתניהו וגם לסער, והוא נחשב לאכזבה האישית הגדולה של האחרון, אם כי בפומבי שניהם מצהירים שהם עדיין חברים קרובים.

סער נחשב מקורב לרב מאזוז, ביקר בביתו בבני ברק וקיווה לזכות בתמיכתו. נתניהו לא ויתר. בעזרת חבר הכנסת שלמה קרעי, חסיד של הרב, התארגן ביקור חפוז של ראש הממשלה בביתו

כח"כים, כך פעילים. כך למשל איקי כהן, פעיל ליכוד ותיק, בנו של חבר הכנסת לשעבר מאיר כהן אבידב. שנים היה צמוד לסער, ניהל למענו שלוש מערכות בחירות, נחשב ליד ימינו. בשבועות האחרונים נדד כהן בין כנסים של נתניהו בכל הארץ, מבטיח לעשות ככל יכולתו למען "בחירתו המלאה" של ראש הממשלה. "נתניהו היה חומת המגן שלנו במשך עשר שנים, עכשיו אנחנו נהיה חומת המגן שלו", הוא אומר ל'ליברל', מהדהד להפליא את דף המסרים.

במחנה נתניהו, כהן הוא דגל של ניצחון ומנפנפים בו בכל הזדמנות. יש עשרות כאלה שעברו מצד לצד. גם סער התהדר בהם, ראשי סניפים, ראשי מועצות ועיריות. בין השאר איציק דנינו, ראש עיריית אופקים, שאחיו שלמה דנינו התחרה על מקום ברשימה לכנסת במחוז הנגב והובס על ידי שלמה קרעי. או מיכל דיאמנט, נכדתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, שסלידתו מנתניהו היא מן המפורסמות. ניסיונות כבירים וממושכים להעביר את גלעד ארדן ואת יולי אדלשטיין למחנה סער עלו בתוהו. גם סער וגם נתניהו נפגשו עם ארדן. על פי הערכות, סער הציע לו להיות מספר השתיים הבכיר שלו בכל קונסטלציה. ודאי בבחירת תיק, אם סער יקים ממשלה. בתחילה החליט ארדן להמתין, אחר כך החליט לא להחליט ולא להצהיר אמונים לא ליריבו מדור הביניים של הליכוד – וגם לא לראש הממשלה שהתעמר בו ושבביתו מתעבים אותו. לארדן שאיפות משלו להגיע לבלפור.

פחות מ־48 שעות לפני פתיחת הקלפיות הודיע ארדן במפתיע על תמיכה בנתניהו. אפו המנוסה הריח בשטח שניצחונו של ראש הממשלה הולך להיות משמעותי. יש שמעריכים כי הוא גם לא רצה לסתום את הגולל על האפשרות לקחת בכל זאת את תפקיד השגריר באו"ם. תפקיד שארדן התלבט ומתלבט עליו תקופה. לנתניהו טוב להרחיק אותו מעבר לאוקיינוס, לארדן אולי טוב להתרחק לתקופה, עד יעבור עידן ביבי בליכוד.

 

ליטופים ואיומים

שר החוץ ישראל כ"ץ, לעומת זאת, ריכז את מטה נתניהו, התלווה אל ראש הממשלה בסיורים ובכנסים ("לא עוזבים את נתניהו, הוא הכי טוב לליכוד ולמדינה, סער מועמד קש, בלון תקשורתי שעומד להתפוצץ"). כ"ץ, שמתעב את סער, הציע למועמד, עיתונאי בעברו, לעבור לתחום הפרשנות ולזנוח את הפוליטיקה. כמוהו ניר ברקת, כוכב עולה שחלק רואים בו ראש ממשלה עתידי וחלק אופורטוניסט ריק מתוכן. ברקת זיהה את סער כאויב המרכזי שלו בקרב על הנהגת הליכוד, ואת נתניהו כנכס זמני – אם יתחנף לתומכיו, יקטוף את תמיכתם בהמשך.

ברקת השתדל להיצמד ככל הניתן לנתניהו, באירועים ובעיקר מול המצלמות. הוא דהר אחריו בכל הארץ, התראיין, צייץ בטוויטר ("סער תקע לנתניהו סכין בגב וסובב אותה"). אבל לא הכל דבש. ברקת ("תודה לך, ראש הממשלה. כולנו מתייצבים מאחוריך לניצחון הליכוד והמחנה הלאומי") לא השתתף בטקס הדלקת נר ראשון בירושלים עם נתניהו, אחרי שלא הותר לו לנאום. במקום זאת הלך לראות משחק של בית"ר באצטדיון טדי.

הח"כים והשרים קיבלו תפקידים טקטיים. כל אחד הביא נתח לנתניהו. גילה גמליאל עבדה בשפלה, ניר ברקת בירושלים, דודי אמסלם בבירה ובסביבותיה. איש איש ומחוזו, נבחר נבחר וספר תומכיו

במהלך הקמפיין הוכנו עבור סער כמה סקרים. בכולם ברקת נסק למקום גבוה ברשימת הליכוד. מי שרק לפני כמה חודשים נחשב לאנדרדוג, לילד הדחוי בכיתה שמנסה לרכוש חברים באמצעות נפנוף בעושרו, הפך ליריב בולט במאבק על ירושת נתניהו. לא פלא שסער תוקף את איש קדימה לשעבר בכל הכוח ("ליכודניקים לא קונים בכסף, לא בזגזוגים ומצמוצים"). בכיר בליכוד שהודיע על תמיכה בנתניהו מסביר ל'ליברל' את התחושה. "אני בכל מקרה לא יכול רגשית להצביע עבור סער. נתניהו הוא היחיד מבין בכירי הליכוד שאני מסתכל עליו מלמטה".

לחצים אדירים הופעלו על פעילים ועל ראשי רשויות. "כל הממשלה עבדה בזה", אומר גורם במטה סער. משרד ראש הממשלה התגייס במלואו לפריימריז. אנשיו של נתניהו התעסקו בעניינים ברמה המוניציפלית, כמו חמישה שרי פנים על סטרואידים. במטה סער דיברו על "טרור כלפי כל מי שמזוהה כתומך שלנו". כל ראש עיר שסומן כבעייתי קיבל טלפון מנתניהו. אל חלקם הגיע ראש הממשלה הביתה. יש מי שלא יישרו קו, ומספרים שחשו מאוימים ממש.

במחנה נתניהו מדגישים שתומכיו של סער לא הגיעו מהשורה הראשונה. ארבעה חברי כנסת – מיכל שיר, אתי עטייה, שרן השכל ויואב קיש – הצטרפו לסער. חלק מתומכיו, אומרים במחנה נתניהו, הבינו שזו ההזדמנות לבלוט, לנסות להשיג מסער את מה שנתניהו לא ייתן. במחנה סער שבו ואמרו שהשיטפון יהפוך לצונאמי, שמתחת לפני השטח רוחשים אלפי תומכים שממתינים לרגע הנכון. בסופו של דבר התברר שהשיטפון היחיד הגיע מהשמיים, גשמי הזעף ביום הבחירות. ובכל זאת, הרשימה של תומכי סער מרשימה. אמנם רק חברי כנסת ספורים, אבל ראשי סניפים, מועצות ועיריות מכל רחבי הארץ הצטרפו למחנה האנדרדוג. ביניהם המטה החרדי בליכוד, עולי צרפת בליכוד, יוסי דגן מהמועצה האזורית שומרון (אם כי אחרי לחצים אדירים מכיוון נתניהו, הוא וראשי קבוצת ההתיישבות בליכוד הכריזו על חופש הצבעה). גם חלק מהליכודניקים החדשים הצביעו לסער, אחרים החליטו להימנע ולא להצביע. הם לא אהבו את היעדר העמדה המוסרית הפומבית של סער כלפי נתניהו וכתבי האישום שלו. "ההתלבטות זה בגלל העניין הזה", סיפר ל'ליברל' ניר הירשמן מהליכודניקים החדשים, שרשמית החליטו לא לתמוך באיש מהמועמדים. האחד בגלל השחיתות, ורעהו בשל ההתעלמות ממנה.

 

לא לדבר על השחיתות

כך או כך, זה היה קרב יצרי, רווי רגשות מכל הכיוונים. קבלן קולות מאזור תל אביב אמר ל'ליברל' שלא יצביע לסער בגלל פרשייה ישנה. בעבר ביקש את תמיכתו בעניין מסוים ולא נענה, ועד היום הוא מתקשה לשכוח איך נסע עד ירושלים כדי לפגוש את סער וקיבל קדחת, "התבזיתי". הקודקודים הלכו על משחק לוח קר, אינטליגנטי. השטח בעבע בתחושות, בהשפלות ישנות, במלחמות עקובות מדם. מה לא אמרו על סער. בוגד, שמאלן, תפוח רקוב, הצטרף לשמאל ולדיפ סטייט בפרקליטות. ברשתות החברתיות הופצו תמונות מסיתות ומטורללות, כולל של סער עוטה כאפייה כמובן.

הפתעה מסוימת הייתה הבלטתה של גאולה אבן־סער. היו שסברו כי זו טעות, סער היה משוכנע שמדובר בהחלטה נכונה. אחוזי האהדה כלפיה היו גדולים, ודאי אחרי שסיפרה כי היא תומכת ליכוד מאז ומעולם

סער מצידו נזהר שלא לתקוף את נתניהו ישירות, הס מלהזכיר את כתבי האישום שלו. באחד מהכנסים של סער, ברמת גן, החל חבר הכנסת לשעבר דוד מנע, תומכו של סער, לדבר על אחת מהעבירות של נתניהו. סער ויואב קיש, ראש המטה, היסו אותו, ביקשו ממנו להתרכז בעתיד. ביומיים האחרונים לפני הפריימריז העלה סער הילוך. לא זו בלבד שהתעלם מכתבי האישום, אלא הרעיף מחמאות על נתניהו ("אחד המדינאים הגדולים בעולם"), ואף הודיע שיפעל לבחירתו בהמשך לנשיאות המדינה. נתניהו מצידו התעלם מסער כאילו לא היה קיים, מעין רעש לבן ברקע, הפרעה בלתי רצונית שתיעלם מיד עם תום הפריימריז. מכה קלה בכנף מטוס הקמפיין האדיר שלו.

שדה הקרב, שבבחירות הכלליות התנהל ברשתות החברתיות, חזר לשטח, לימי הליכוד של פעם. לשנות ה־80. היו מי שנזכרו בנאומי הכיכרות של מנחם בגין. נתניהו אמנם לא הגיע לכיכרות, העדיף אולמות סגורים, אבל חרך את המדינה כפי שלא עשה מאז התמודדותו הראשונה לראשות הממשלה כנראה. עד לרגע האחרון התרוצץ בכל רחבי הארץ, מהצפון עד לדרום. הכנסים שלו היו בדרך כלל מלאים, אם כי לא תמיד. בירושלים ובאריאל, למשל, נרשמה פחות התלהבות. נתניהו זעם כשראה את כמות המשתתפים הדלה באירוע בירושלים. ברשתות החברתיות הופץ סרטון המשווה בין תמונה רבת־משתתפים מהכנס באריאל שפורסמה על ידי מטה נתניהו לבין כמות המשתתפים האמיתית. הפצת פייק שהזכירה את הוויכוח על כמות התומכים שהגיעו להפגנה נגד מערכת המשפט ותמיכה בו ברחבת המוזיאון בתל אביב (נתניהו: "15 אלף תודות!", המציאות: פחות מחצי).

ועדיין, בדרך כלל הכנסים של נתניהו המו אדם. חלק ניכר מהמשתתפים הגיעו עם אש בעיניים, אומר פעיל ליכוד בולט שהשתתף בכנסים של נתניהו ושל סער בחיפה. "אנשים מתנפלים על ביבי, רוצים לחבק אותו, אם כי זה לא בהכרח מעיד על תמיכה. מי לא רוצה צילום עם ראש הממשלה. חלק מהמשתתפים אינם ליכודניקים, מגיעים להשתתף באירוע חברתי. הכנסים של סער הרבה יותר צנועים, 200 משתתפים, אפילו פחות, רובם תומכים בסער, חושבים שהוא בחור טוב, עזר להם לא אחת. בחיפה היו קבוצות של ערבים מהצפון שקיבלו סיוע מסער בהיותו שר הפנים, עכשיו הם באים לעזרתו". הפעיל, קבלן קולות גדול באזור הצפון, מסרב לחשוף במי תמך. זה ביני לביני, הוא אומר, אם כי איכשהו, בין השורות, אפשר להבין שהצביע עבור סער. אם היה תומך בנתניהו היה ממהר להכריז על בחירתו.

בעוד נתניהו רץ מעיר לעיר אבל התרחק מעיתונאים עד לישורת האחרונה (למעט זירות ריאיון אוהדות מעטות אצל שרון גל בערוץ 13 ואצל יעקב ברדוגו בגל"צ, למשל), סער בילה באולפנים כמעט לא פחות מאשר בדרכים. הוא היה רהוט, אי אפשר היה להזיז אותו מהמסר, והציע רעיונות יצירתיים, כמו הקריאה לנתניהו להתייצב לעימות פומבי. סער דרש להציב מצלמות בקלפיות ולהקים ועדה לטוהר הבחירות. הוא, רעייתו גאולה אבן והח"כים התומכים בו היו כמעט בכל רגע נתון באוויר, התלוננו על התנכלויות והדהדו את דף המסרים הרזה של המועמד: "נתניהו מצוין, רב־זכויות, אבל הוא חסום מלהקים ממשלה". ואילו סער "יגדיל את גוש הימין ויבטיח שהליכוד לא ילך לאופוזיציה". קו הקמפיין ניסה לכלול כמה ממדים. העיקרי הוא כזה שמכבד את נתניהו ולא נכנס בו, בגדול. הקו השוטף דיבר על הלוגיקה, על אי־היכולת של נתניהו להקים שוב ממשלה. הקו המדיני משך חזק ימינה. ומחוץ לאולפנים, בשטח, סער הרשה לעצמו להרחיב ולדבר על נושאי פנים. חינוך, בריאות, פריפריה, פנסיה. במקומות האלה, ופחות בתקשורת, סער דיבר גם על הצורך בלאחד את העם. רמז עבה כלפי המנהיג שנחשב למפלג הגדול של החברה הישראלית.

 

אני ימין אמיתי

המילה "שמאל" היא סכין בגבו של ליכודניק. טאבו. סער, ימני מלב ומבטן, הדגיש שהוא לא פחות ימני מנתניהו, אלא יותר. דילג בין נקודות התורפה של הימין. הזכיר את התנגדותו לשחרורי מחבלים, להתנתקות. את דבקותו בליכוד כשרבים מחבריו נטשו לקדימה, לפני שהמפלגה בראשות נתניהו התרסקה ל־12 מנדטים ב־2006. בחירה בסער, שידרו שם, היא בחירה בימין חדש, אמיתי. על נקודת התורפה העזתית סער לא לחץ, אבל במקום אחר, בגדה המערבית, הוא לחץ גם לחץ. הוא הצטלם ליד חאן אל־אחמר, היישוב הבדואי בחסות פלסטינית שהממשלה החליטה לפנות לפני עידן ועידנים ומעולם לא עשתה זאת. סער לחץ על הנקודה הזו כמרמז לשמאלנות ולפחדנות של נתניהו. העניין הוא שאת רוב הציבור, מלבד כמה עיתונאים ימנים ופעילים אידיאולוגיים, חאן אל־אחמר לא ממש מעניין.

נתניהו הגיב לכל הטרלה מימין במהירות. הודיע על ביקור בישיבת הר המור הימנית־קיצונית. כמה ימים אחר כך סייר סער בגבעת המטוס, פונה אל מי שרוצה לראות בנייה מסיבית באזור ("העתיד של ירושלים ייקבע במעשים, לא במילים. יש לסיים את הקפאת הבנייה בעיר וזה מה שאני אעשה"). לא עוברות דקותיים וסער כבר הכריז שהגיעה העת לאמץ את דו"ח אדמונד לוי. דו"ח שופט בית המשפט העליון המנוח מלפני שבע שנים, שקבע ששטחי הגדה אינם כבושים. נר שני של חנוכה הדליק המועמד בחברון, בתום ביקור במערת המכפלה. מזכיר כיצד כשר חינוך הוציא טיולים לעיר האבות. נתניהו בתמורה הכריז שיבנה אלפי דירות בשטחים ושיספח את בקעת הירדן. אשרי המאמין.

סער הגיע לכנס בלוד והצטלם שם עם אביו של ראש העיר יאיר רביבו. מהומה פרצה. הבן הסביר שאביו פשוט נקלע לסיטואציה, מה שנקרא. כמה ימים אחר כך הגיע נתניהו ללוד ונחת היישר בביתו של האב

סער אמנם ישב בקבינטים והיה גם מזכיר הממשלה, והוא גם מקושר היטב לפוליטיקאים בכירים ברבות ממדינות המערב. אבל מול נתניהו זה לא כוחות. כדי לפצות על כך, סער הציף את הרשתות החברתיות בהודעות, הציע לבונדסטאג הגרמני לשפר את דרכי לחימתו בחזבאללה, קרא לאיחוד האירופי בכנס של שרים וחברי פרלמנט מכל העולם להפגין בהירות מוסרית ביחסו לסכסוך באזור. כבכל שנה, הגיע כאורח כבוד לפורום הדיאלוג אוסטרליה־בריטניה־ישראל של אלברט דדון, הצטלם עם ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר טוני אבוט ועם הלורד פיקלס מבית הנבחרים הבריטי. דדון עצמו תרם לסער עשרות אלפי שקלים. יליד מרוקו, גדל בדימונה ובצרפת, היה נשוי לדבי בסן, בתו של מארק בסן, מעשירי אוסטרליה. הפך לאיש עסקים אוסטרלי ולאחד מראשי הקהילה היהודית ביבשת הדרומית. הוא אינו היחיד שרשם צ'ק, סער עקף את נתניהו בגובה התרומות, כמיליון שקלים לעומת כ־800 אלף. אבל צריך לזכור שהמנגנון הליכודי, הממומן מכספי מדינה, היה מגויס הלכה למעשה לטובת היו"ר המכהן.

לקרב האידיאולוגי הצטרפה גם הפרוצדורה. על סער נאסר לעבוד בפריימריז עם דוד חרל"פ, העוזר של יואב קיש. בתגובה הגיעה למבקר הליכוד רשימה של למעלה מעשרה עוזרים במטה של נתניהו, הנדרשים, על פי אותו עיקרון, להתפטר. והייתה גם השערורייה של מחיקת אלפי מתפקדים מספר הבוחרים של הליכוד. לכאורה, רבים מהם "חשודים" כתומכי סער. וכך גם ההחלטה שבניגוד לשנים קודמות, 120 אלף חברי הליכוד יוכלו להצביע רק בקלפיות שבהן נרשמו בעבר, ולא בכל קלפי. 55 אנשים מוואדי סלאמה ליד כרמיאל, תומכי סער, נשלחו להצביע בירושלים. בני זוג התבשרו שאחד יכול להצביע בעירו צפת אבל רעייתו דווקא במודיעין. אחרים בכלל לא הבינו למה הם לא יכולים להצביע וכיצד נמחקו מספר הבוחרים. כך גם שמות בולטים, כמו ח"כ הליכוד לשעבר יהודה גליק התומך בסער, או השרה הבכירה לשעבר לימור לבנת, שהפכה מבקרת בולטת של נתניהו. לבנת סיפרה, המומה, כיצד גילתה שהיא – שעל פנקס החבר שלה חתום מנחם בגין כבר מ־1970, הועפה מספר הבוחרים. רבים קיבלו דיווח שפרטי האשראי שלהם איכשהו לא עברו או עודכנו. מוזר שתקלת אשראי המונית כזו קרתה רגע לפני הפריימריז. לנאמני נתניהו המסורים במצודת זאב הפתרונים.

לחצים אדירים הופעלו על פעילים ועל ראשי רשויות. משרד ראש הממשלה התגייס במלואו לפריימריז. אנשיו של נתניהו התעסקו בעניינים ברמה המוניציפלית, כמו חמישה שרי פנים על סטרואידים

וחוץ מהאופרציה שזוהמה לכאורה בפעולות כאלו ואחרות, היו עוד דאגות. כמו חופשות החנוכה שאיימו להרחיק מהקלפי רבים מאלפי עובדי התעשייה האווירית, מי שהיו אמורים לתמוך ברובם בסער. על המהומה השקיף באדישות מה איש ועד חזק אחר, פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה. בעבר היה מקורב לגדעון סער; הפעם, אמר ל'ליברל', תמך בנתניהו. "הוא ממילא ינצח, אז שיעשה את זה בגדול". בכל מקרה, אומר עידן, הפריימריז מכניסים חיים למפלגה. הוא ודאי לא רוצה שיפגעו בהסכמים עם עובדיו המתוגמלים היטב.

 

כוח גאולה וכמה מסקנות

כמו בחיים עצמם, הפריימריז אולי מכניסים חיים אבל גם מריבות פנימיות. סניפים מתפלגים, חברים הופכים לאויבים. באשדוד ראש העיר יחיאל לסרי תמך בנתניהו. ממלא מקום ראש העיר, גבי כנפו, הריץ את סער. בלוד יאיר רביבו, ראש העיר, הוא ראש המטה של נתניהו. המשנה שלו נתנאל איזק וראש סניף הליכוד אמיל חדד תמכו בסער. על ברוט ובת ים סיפרנו, אבל בעוד ראש העיר התייצב בסוף לצד נתניהו, ראש הסניף הבת ימי אליהו ששון העדיף את סער. ברמת גן ראש העיר כרמל שאמה תמך בסער. משה רווח, המשנה לראש העיר, הכריז על תמיכה בנתניהו. "ההתמודדות לראשות הליכוד עשתה טוב מאוד לנתניהו", אמר ח"כ דוד ביטן יום לפני הפריימריז, "אבל לא עשתה טוב לליכוד".

הפתעה מסוימת בקמפיין הייתה הבלטתה של גאולה אבן־סער, שלקחה חופשה ללא תשלום מ'כאן' כדי להצטרף לקמפיין של בעלה. היא הופיעה בכנסים, התראיינה בתקשורת, סיפקה כמה רגעים בלתי נשכחים. היו מי שחשבו שזו טעות, אבל סער היה משוכנע כי מדובר בהחלטה נכונה. אחוזי האהדה כלפיה גבוהים מאוד, התגובות על הופעותיה היו טובות. ודאי אחרי שבאחד מהראיונות סיפרה כי היא תומכת ליכוד מאז ומעולם, ובאה מבית חרותניקי.

רבים מאלה שהצהירו שוב אמונים לנתניהו, נשארו גם בתקופת הפריימריז בקשר טוב עם סער. יש לו חברים בסיעה, וגם בשולחן הממשלה, אבל בדיסקרטיות משהו

סער ציפה לתוצאה טובה יותר, אבל היה קשה לעמוד מול צונאמי נתניהו. קמפיין קשוח ואגרסיבי שראש הממשלה לא ניהל זה שנים. קשה לדעת כמה ההשחרה של המתמודד שהעז לקרוא תיגר תזיק לו בטווח הארוך בקרב תומכי נתניהו. מי יודע מתי תסתיים תקופת ביבי בפוליטיקה הישראלית והליכודית, ואיך היא תיראה אחרי. מתי ייצא מהזירה ומה יהיו המשמעויות. בינתיים, הפוליטיקאים שלא יצאו נגד נתניהו כדי להמשיך להיות על הצד הטוב של הגרעין הקשה, "הביביסטים", יתקשו לצאת נגדו בהמשך. אבל איך ייראה ההמשך, לא סער ולא נתניהו עצמם יודעים להגיד.

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook