fbpx

ירון לונדון על פוליטיקה, חברה, דת, תרבות ונתניהו. ראיון

שיחה בשישה פרקים עם ירון לונדון מאת רותם דנ

0

מגונן על בנימין נתניהו | מאבחן סקס־אפיל במירי רגב | מתריע מפני התרחקותו של המגזר הערבי־ישראלי | כבר לא מאמין שיבוא שלום בהסכם | מסביר כיצד השתנתה תכניתו לאחר מותו של קירשנבאום | ובא חשבון עם מורשת הוריו 

על בנימין נתניהו:

"נתניהו, עכשיו אגן עליו, אומר – אין בכוחי לחזות. אני לא יודע. אני לא הולך לתכניות גדולות. אני לא הולך לפצל את המרחב הקטן הזה בארץ ישראל, לאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית, שבהתחלה תהיה מפורזת ואחר כך לא תהיה מפורזת, כי אני לא יכול לשלוט בזה"

על מירי רגב:

"היא אישה סקס־אפילית, ויש משהו בלהט שלה שעובר אליי. היופי שלה משפיע עליי. אולי תזקוף את זה לגנותי. אבל תשמע, הדרך בה האישה הזו עשתה את הקריירה שלה, מעוררת בי התפעלות וגיחוך גם יחד. איך זה אפשרי שהאישה הזו הייתה קצינה בצבא, במסלול שולי, ואחר כך באמצעות נפנוף דגלים וסיסמאות פשוטות הצליחה לשאת חן בעיני רבים כל כך מבוחרי מרכז הליכוד וכדומה. יש בה משהו, אחרת זה לא היה מצליח"

על ציפי חוטובלי:

"את לא יכולה שוב ושוב לחזור על זה שמשה הוריד לנו את התורה מהר סיני. את לא יכולה. גם אם את חושבת שזה מאורע היסטורי שקרה, מה אנחנו עושים עם צרפת עכשיו, שלא קונה, שבעיניה אנחנו משעבדים. אז היא אומרת – אני אסביר להם שמשה הוריד את התורה. אני מתפוצץ"

על אביגדור ליברמן:

"אביגדור ליברמן לא מופיע אצלנו אף פעם. כתבתי עליו כמה דברים. למה לו להתמודד עם שאלות קשות? הוא ינאם. לא אצלי, כי אני קראתי את ספריו – אחרים לא קראו – ואני יכול לדבר איתו עליהם. כשהוא יצטרך להסביר לי איך הוא מעביר את אום אל־פחם למדינה הפלסטינית, ואני מכיר את הסטטיסטיקה, כמה אנשים גרים שם, כמה מצד מזרח של כביש ואדי עארה, וכמה ממערב, וכמה עובדים בבית החולים הלל יפה, ותסביר לי עכשיו איך הרופאים האלה יגורו מעבר לגבול"

על גדי איזנקוט:

"איזנקוט נורא מוצא חן בעיניי, אני מוכרח לומר. הוא נראה לי פשוט מקסים. ראשית כל, כי הוא דומה לסנצ'ו פנסה. ונורא נחמד בעיניי שסנצ'ו פנסה, יתברר בעצם שהוא דון קיחוטה"

על "האח הגדול":

"אני לא חושב שזה בסדר. ואני לא רוצה להיות שותף בדבר כזה. כי יש לי איזושהי אידיאה לגבי מהו האדם ומהי החברה. איך היא צריכה להתנהל"

על ערוץ 10:

"עיקר עיסוקו של הערוץ באקטואליה, בצדק. אני חושב שהם תפסו סוף־סוף, מנהלי הערוץ, אבל לקח יותר מדי זמן ללמוד. מוטי היה הראשון לומר את זה. שזה לא ילך ככה, שאנחנו הולכים להפסיד את המכנסיים. שאנחנו צריכים להיות ערוץ של 15% מציבור הצופים, להיות שונים. הכוח הגדול שלנו זה חדשות. יש לנו את הטאלנטים הכי גדולים בחדשות, נהדרים".

על מוטי קירשנבאום:

"מוטי, הייתה לו עמדה שמאלית, צריך לומר את זה, והוא הרבה יותר איש מדון ממני במובנים מסוימים. הוא היה יכול להיעלב מאוד. אני לא נעלב. אני בלתי עליב"

על הוריו:

"אינני מי שאני בלי המטענים בהם הטעינו אותי הוריי. מטענים חשובים. כל מה שיש בי זה הם. אהבו אותי ופינקו אותי. אבל הבית היה נוירוטי לגמרי. וגם בית לא בטוח. אבא שלי היה שחקן עני, לעתים על סף רעב. אולי שם נעוצה הסיבה"

על דור ההמשך:

"אני לא מתקן את העברית של נכדיי. אני לא רוצה להיות סבא נודניק. גם ככה הם חשים שאני יצור ארכאי, מוזר כזה"

על ההליכה בדד:

"תמיד חלמתי שאני אינדיאני הרץ בערבה, במוקסינים, חולף על פני עדרי בופאלו, חץ וקשת על הגב. לא הייתי מנהיג ולא רציתי להיות מנהיג"

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook