fbpx

יותר בפחות // כלכלה פוליטית // עדי כרמון סקופ

0

הנחת יסוד, בלתי מעורערת, קובעת ששעות עבודה ארוכות פירושן הישגים גדולים יותר. זו טעות

 

90 שנה עברו מאז החליט תעשיין הרכב הנודע הנרי פורד לקצר את יום העבודה ואת שבוע העבודה בצורה מהותית ושינה את פני העולם. עד אז עבדו 16 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. עבדו או ישנו.

המהפכה התעשייתית, שייעלה את פס הייצור, וגם המסקנה שאם לאנשים יהיה יותר פנאי הם יצרכו יותר, הביאו את פורד להחליט שעובדיו יעבדו חמישה ימים בשבוע ותשע שעות ביום. לעובדה שהעסיק עשרות אלפי עובדים הייתה משקל כבד על המשק כולו.

וכך, מאז 1928 אנחנו עובדים 45 שעות בשבוע. אבל למרות שבעשורים האחרונים המהפכה הטכנולוגית הפונדמנטלית שינתה וייעלה כל אספקט בחיים שלנו, צורת העבודה לא השתנתה. למרות מהפכת המחשוב ולאחריה מהפכת המידע – גוגל, אובר, פייסבוק, יוטיוב, פייפאל ועוד ועוד – דבר לא השתנה. העברה בנקאית בלחיצת כפתור, שיחת ועידה בווידיאו עם אנשים מהקצה השני של העולם, והמשרד הוא בכלל חלל משותף. ואפרופו פורד, אפילו מפתחים עכשיו מכונית שתיסע ללא נהג. אז איך ייתכן שעם כל הקדמה הזו, לא התאמנו את אורח החיים לרוח התקופה? איך יכול להיות ששבוע העבודה נשאר מקובע להחלטה שהתקבלה לפני כמעט מאה שנה?

את השאלה הזו שאלתי את עצמי לפני חמש שנים. עבדתי בחברות אינטרנט ואף הקמתי מיזמים משלי. בכולם הייתה ציפייה למכור את כל שעות הערוּת שלי כדי לגרום לעסק להצליח. הנחת יסוד, בלתי מעורערת, קובעת ששעות עבודה ארוכות פירושן הישגים גדולים יותר. בוסים מסתובבים להם במסדרונות בשעה 19:00 ומשבחים את העובדים ה"משקיענים שטוחנים עבודה" מול מסכי המחשב. כמי שעבדה בחברות גדולות, הייתי עדה לאבטלה סמויה. למריחת הזמן. להפסקות צהריים ארוכות, ולמשחקים בפלייסטיישן. הכל בזמן העבודה.

אז לפני חמש שנים, בעודי מקימה מיזם חדש, התחלתי לעבוד שש שעות. הגעתי ב־9:00 ועזבתי ב־15:00. ולא רק אני. כל הצוות שלי עבד יום עבודה מקוצר. יום יעיל, עם מטרות מוגדרות. יום עם התחלה, אמצע ובעיקר סוף. הצוות תוגמל בהיקף של משכורת מלאה. לא כל החברה עבדה יום מקוצר, והצוותים האחרים לא פעם טענו שהצוות שלי עצלן ומפונק. כי הרי שעות עבודה מרובות מעידות בהכרח על תפוקה, לא? וראה זה פלא, גדלנו מחמישה עובדים ל־35 עובדים, גייסנו כמה מיליוני דולרים לחברה ובנינו פלטפורמה פורצת דרך.

חדורת מוטיבציה לשנות את המציאות סביבי, החלטתי להעלות הילוך, ולפני למעלה משנה הקמתי תנועה שתקדם את קיצור יום העבודה. הקמתי קבוצת פייסבוק בשם The 6 Movement ובה אני משתפת מחקרים, טכניקות ופרקטיקות לייעול יום העבודה.

השקנו בתנועה את Happy Tuesdays ובכל יום שלישי, כולנו – שכירים, עצמאים, פרילנסרים, מנהלים או בעלי חברה – עובדים יום עבודה ממוקד ומקוצר. משעה 9:00 ועד 15:00. וכדי לוודא שאנחנו מיישמים יום עבודה מקוצר, בשעה 16:30 אנחנו מעלים תמונה איפה אנחנו נמצאים, כדי להראות שאפשר ללכת לשחק כדורגל באמצע היום, להסיע את הילד לחוג או לקרוא ספר בשקט.

החיים שלנו קורים עכשיו והגיע הזמן שניקח לידינו את המושכות. אין דבר כזה איזון בין חיים לעבודה. החיים הם המסגרת. העבודה, לצד משפחה, חברים, פנאי, בריאות ומימוש עצמי, הם כולם תחומים שונים המרכיבים את התוכן של מסגרת חיינו.

.

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
איור: עובדיה בנישו לכתבה מאת יונתן שם אור

פחד מוות // סדרת בחירות מיוחדת מאת יונתן שם־אור, חלק ג' ואחרון

יונתן שם־אור / 08/09/2019

דברור ישיר // מאת אור הלר

אור הלר / 15/09/2019