fbpx

טעם לוואי של חרד"ל | הטור של דוב גרינבוים

0

בצלאל סמוטריץ' והרחוב החרדי

נכון לעת כתיבת שורות אלה, עלה בידי גוש השינוי להכריז כי יש ממשלה בידו. החרדים, השותפים הטבעיים של ממשלות הימין לדורותיהן, נותרו בחוץ, מחפשים אשמים ומתחילים לתרגל חיי אופוזיציה. אפשר להאשים את נפתלי בנט ויאיר לפיד, את אביגדור ליברמן ואפילו את בנימין נתניהו. אפס, כי עיקר התסכול שלהם הוא דווקא על בצלאל סמוטריץ'.

וכל כך למה? במסגרת הפיצולים בימין בערב הבחירות האחרונות, התברר כי סמוטריץ' ישרוף עשרות אלפי קולות מהימין, כשסיכוייו לעבור את אחוז החסימה אינם גבוהים. רגע לפני הבחירות, על דעתו האישית, עמד נתניהו והעביר קולות מהליכוד ומכלל גוש הימין לרשימת 'הציונות הדתית'. המהלך הצליח מעל למשוער, עם שישה מנדטים לסמוטריץ' וחבריו.

אכן, הימים שקדמו לבחירות הרביעיות בתוככי הציבור החרדי היו מאיימים. רוח חדשה נשבה בערים החרדיות וגררה עמה שובל של לאומנות שמקורה זר. סמוטריץ' פנה לציבור החרדי, שרגיל היה לקבל תכתיבים מגדולי הדור והביטאונים החרדיים. הוא דיבר בשפתם. לא רק ביידיש, אלא בעיקר בשפה הלאומנית, החביבה על רבים מצעירי החרדים בעשורים האחרונים.

אכן, הציבור החרדי זז ימינה. זה כבר לא הציבור של שנות ה־80 ששניים ממנהיגיו דאז, הרב אלעזר שך ומרן הרב עובדיה יוסף, דגלו בהחזרת שטחים. הרבה מים זרמו והרבנים עצמם הפכו דעתם בערוב ימיהם ולחמו בשמאל, כשהציבור שלהם נוטה יותר ויותר ימינה. יוסף יצחק גוטניק, הנדיב האוסטרלי החבד"ניק, עם הקמפיין שהרים ב־1996 ("נתניהו טוב ליהודים"), היה אחד ממובילי רוח הלאומנות. זו נשבה גם מברוקלין, מעוזו של האדמו"ר מלובביץ', שהיה הפטרון הרוחני של הנציגות הימנית־לאומנית בכנסת ובממשלה.

לא פלא שבמערכות הבחירות בעשורים האחרונים קיבלו הכהניסטים איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי, ברוך מרזל ויוצא ש"ס הימני־קיצוני אלי ישי, קולות רבים בציבור החרדי, ולאו דווקא בכפר חב"ד. היומונים החרדיים, שהיו מחוברים לעטיני השלטון, הוסיפו ללאומנות של הצעירים שקראו וראו את החנופה לראש הממשלה והבינו שהם צריכים את ביבי חזק. כך קרה, בעיקר בארבע מערכות הבחירות האחרונות, שחרדים רבים בחרו בביבי על פני דרעי וליצמן. והפעם, בהוראת הקיסר ביבי, הם נתנו את קולם למתחרד סמוטריץ'.

ומה שלא קונים ביושר – לא מתקיים ביושר. סמוטריץ', שזכה בקולות לא לו, החליט לעשות קולות ולהוכיח את יכולתו. עם הקולות הללו שקיבל טרפד הקמת ממשלת ימין שנתמכת על רע"ם, בעוד החלופה היא הקמת ממשלת שינוי שנתמכת אף היא על אותה רע"ם ומותירה את החרדים – מצביעי סמוטריץ' – מחוץ לכל עמדת השפעה.

בעיניים כלות מתבוננים החרדים הלאומנים שהצביעו עבור סמוטריץ' ובן גביר, איך נרקמת לה ממשלת שינוי שמבקשת לגדוע לא רק את ממשלת "נתניהו טוב ליהודים", אלא גם ובעיקר את ממשלת "היהודים הטובים לנתניהו" – קרי, השותפים הטבעיים שלפתע הפכו לעלה נידף ואולי אף נרדף. מה שכואב במיוחד הוא שינוי הסטטוס. אחרי שנים כה רבות של הובלה ומנהיגות הם הופכים לפתע למובלים ומונהגים. מאדוני הארץ לאחרוני האופוזיציונרים.

החשש החרדי מפני עלייתו של ליברמן ושות' מתממש לנגד עיניהם, והחרדים יודעים שזה גם בזכות נסיקתו של סמוטריץ' על חשבון המפלגות החרדיות שחוו ירידה של כ־80 אלף קולות. אכן, החרדים לא ישתקו לליברמן ולפיד, אויביהם הוותיקים, גם לא לבנט – אף הוא זכור שלא לטוב מימי "ברית האחים", לצד האויב החדש שהציג פני חרדי, אך הכה גם בהם.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook