איני יודעת מי יהיה או (ואפילו עדיף) מי תהיה היועץ/ת המשפטי לממשלה הבא ואיך יהיה. אני כן יודעת מה התכונות ההכרחיות לו או לה.
התכונות הרצויות בכל יועץ בכל זמן הפכו להיות קריטיות והכרחיות במיוחד בעת הזו. הדמוקרטיה הישראלית עומדת על עקרון ההפרדה בין שלוש רשויות – מחוקקת, מבצעת ושופטת – ועל תקשורת חופשית, המפרידה בין דמוקרטיה למשטר טוטליטרי. היועץ המשפטי לממשלה הוא אבן הראשה; התנהלותו תקבע אם נשמר האיזון ביניהם.
המאבק המרכזי המתנהל כיום הוא בין שתי מערכות ובשם ערכים שונים: בין המערכת הפוליטית לבין המערכת המשפטית. מצד אחד – הפוליטיקאים, בשם הרוב הטכני בדמוקרטיה המבקש להיות בעל המילה האחרונה והמכרעת ביחס לזהותה של המדינה וערכיה; ובתוכם אלה המבקשים לשנות את האיזון בין ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית או ליתר דיוק: עבורם, ערכי הדמוקרטיה הם נטל.
מולם ניצבת המערכת המשפטית – הרשות השופטת והיועצים המשפטיים. זו מבקשת, בהיעדר חוקה, לשמר את הערכים האלה. בעוד המערכת הפוליטית מבקשת את המשילות במקרה הטוב ונוגעת בשחיתות במקרה הרע, המערכת המשפטית מבקשת לרסן את כוחה במגבלות החוק.
היועץ המשפטי לממשלה, על כובעיו השונים כראש התביעה הכללית וכיועצה המשפטי של הרשות המבצעת, הוא זה שיקבע איך תיראה הדמוקרטיה הישראלית על מרכיביה. לא רק במאבק בין רגליה השונות ובין הרשויות, אלא גם במרכיב מרכזי נוסף, הכרחי בדמוקרטיה: התנהלותו תקבע אם נשמר התנאי היסודי הנוסף, המונע מדינת איש הישר בעיניו יעשה – והוא אמון הציבור בשלטון ובמערכות אכיפת החוק.
מול כל אתגר צריך את האדם שיוכל להתמודד עמו. ריבוי הכובעים של היועץ מחייב תכונות משלימות, שהקריטריונים היבשים אינם כוללים אותן, אבל אבוי לנו אם ייבחר יועץ שאין לו אותן. אני מדברת כמובן על יושרה, הלוא היא אותו מצפן פנימי שאינו דווקא הבקיאות המשפטית היבשה; ועמוד שדרה – שיאפשר לו או לה לעמוד מול לחצים במצב מסובך שבו הוא מייעץ.
בכובעו כיועץ משפטי לממשלה, תפקידו לעמוד מול כל החלטה או חקיקה המפרה את האיזון החוקתי. לעמוד משמעותו לא רק לתת חוות דעת ולצאת ידי חובה, אלא גם להילחם בה מול השרים ומול ראש ממשלה בעת הצורך. כך גם הוא נדרש לתת לשרי הממשלה את הייעוץ שמתרגם לא רק את החוק הפלילי אלא גם את ה"it's not done", לאלה שההבנה הזאת של המותר והאסור לא קיימת בהם, או שחלשים מדי מול לחצים. מפתיע ככל שזה יישמע, אלה הזועקים יותר ומבקשים להם חופש מהיועץ הם אלה שלעתים זקוקים לו יותר מתמיד. ראיתי בחיי הפוליטיים עד כמה לעתים נזקקים הפוליטיקאים החלשים ליועץ משפטי חזק. עד כמה התירוץ של 'אני רוצה לעזור אבל לא יכול' משרת אותם מול חברי מרכז או בעלי הון. להיות "האיש הרע" בסיפור הזה משמעו לעשות רק טוב לכולם.
הכובע של ראש התביעה הכללי הוא קריטי ביחס לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ועליו לתת דין בלי מורא ובלי משוא פנים. בלי משוא פנים זאת דרישה מינימלית מובנת מאליה, אבל החיבור בין שני תפקידיו של היועץ הופך אותה לקשה יותר. המצב הנוכחי שבו היועץ הוא גם התובע מוביל למצבים כמעט לא אנושיים, בהם אותו אדם מייעץ בשעות הבוקר לאלה שלעתים הוא אמור להכריע בשעות אחר הצהריים אם להעמיד דין. כל עוד החיבור הזה לא ישתנה, ובעיניי צריך לשנותו, הרי עמוד השדרה והמצפן נדרשים להיות ברורים וחזקים מאין כמוהם.
היועץ הבא ייבחר תוך מאבק שפעם היה סמוי מן העין וכעת כבר יצא לדרך באופן גלוי. מדובר בהשתלטות על התקשורת החופשית והחלשת כוחו של בית המשפט העליון ושומרי הסף, היועצים המשפטיים. מול היעדים האלה צריך אופוזיציה חזקה מבחוץ ויועץ משפטי חזק מבית. מנחם בגין אמר פעם, "רוב אין פירושו צדק, וביער של ידיים לא תמיד צומחים עצי האמת". ישראל זקוקה ליועץ משפטי שידאג לצדק מול הרוב, ושידאג שהידיים המורמות יהיו נקיות.
–
- על השפיטה // בתוך בית המשפט העליון מול ההתקפות מימין // מאת שרה ליבוביץ־דר
- מצעד העדים במשפט נתניהו // מאת שרה ליבוביץ־דר