fbpx

החיים הבלתי נסבלים עצמם // נורית קנטי

0

נעקצתם בזמן האחרון? החורף כבר התחיל מזמן ואתם לא מבינים איך נהיה פה ג'ונגל טרופי מלא יתושים בסוף נובמבר? אתם לפחות יכולים לשמוח שמדובר מקסימום ביתוש הנמר האסייתי ולא בזבוב החול. או בשמו המקצועי 'לישמניה', שעוקץ את מי שנקרה בדרכו ומותיר צלקות גדולות ומכוערות, הידועות בשם האקזוטי 'שושנת יריחו'. לפני 20 שנה הייתה הלישמניה נחלת שוליים מדבריים באזורים קטנים בארץ. בשנים האחרונות אפשר למצוא אותה אפילו בכמה ערים ובאזורים שונים בארץ. מי שבשבילו מדובר בחדשות ממדינה אחרת – בר מזל. אבל יש להניח שרובכם עדיין מתגרדים, למרות שהקיץ כבר מזמן נגמר.

נכון, יש לזה הסבר ביולוגי ואקלימי, אבל במדינה מתוקנת בכלל לא הייתם צריכים להכיר אותו, כי כבר היה מי שיטפל במכת היתושים בסביבתכם וייאבק עד חורמה בהתפשטות זבוב החול מחריב איכות החיים. אבל ככל שעובר הזמן, זה קורה פחות ופחות. סביר יותר להניח שאם תחפשו תמצאו תיעוד רפה לחילופי האשמות וגלגול אחריות בין המשרדים הרלוונטיים לרשויות המקומיות.

ישראל של סוף 2015 היא יותר ויותר מקום שבו כל אזרח לעצמו. הג'ונגל משתלט על הווילה. השנה החולפת הוכיחה לנו עד כמה התשתיות האזרחיות, השירות האזרחי, מוזנחים. זה לא התחיל עכשיו, אבל השנה צפה ההזנחה ונחשפה במלוא חוסר האונים של הנפגעים ממנה. הביטוי הקיצוני ביותר לכך היה בהצפות באשקלון וברעננה, והפסקות החשמל הארוכות בעקבות אחת מסופות ההפתעה שנחתו עלינו, לא באמצע אוגוסט, אלא עמוק בתוך מה שמוגדר הסתיו בואכה חורף.

הטענות נגד הרשויות המקומיות בדבר אחריותן לשיפור הניקוזים רלוונטיות בחלקן. אחרי הכול, רק לפני שנים אחדות הוקמו בישראל תאגידי המים בהחלטה ממשלתית יקרה, שיצרה עוד מנגנון מנופח ומתעמר באזרח. האחריות על תאגידים אלה היא של משרד התשתיות, והתפקיד שלהם הוא להשתמש בתשלום מסי המים שלנו לשיפור תשתיות המים (או כך נראים הדברים לאחר ששופרו…).

ומה נאמר על החשמל? פעם סיפרו לנו על אפשרות למתקפת סייבר מוצלחת שתנתק את ישראל מחשמל. למה ללכת רחוק, כשישנן חלמאות והזנחה של עצים שמסכנים קווי מתח. והתחבורה? יש מישהו שמתנייד בשנה האחרונה במרכז הארץ ובסביבות ירושלים ולא הרגיש איך הוא מבלה יותר ויותר זמן על הכביש? יש מישהו שלא איבד חבילה בדואר? פספס הזמנה לחתונה או משהו גרוע יותר? בילה את שעותיו היפות בתור? 

איפה שלא מניחים את האצבע, השירות מוגבל, לקוי, או פשוט לא קיים. ועוד לא דיברנו על בתי החולים, על החינוך, שעם כל דו"ח עולמי מתברר לנו עד כמה הוא תקוע מאחור. זה קורה בכל תחום שאיננו קשור בצבא או בחנופה למגזר פוליטי. מה שמדהים הוא שגם בני המגזרים המוחנפים מושפעים בסופו של דבר מההזנחה הפושעת של השירותים לאזרח. זה לא שהדואר מגיע יותר טוב לעפרה, או שבאלעד הניקוז מושלם.

שנים של שכנוע ציבורי שיש דברים חשובים יותר הפכו אותנו, האנשים שהכי חוששים לצאת פראיירים, לסאקרים של המזרח התיכון. אפשר להמשיך לשנוא ערבים, לדגול בביטחוניזם ולקנות חנופות ריקות בדרך לקלפי. אבל מה שיוציא לנו את החשק לחיות זה הדואר, החשמל, המים, הפקקים, ואנחנו נמשיך לא לדרוש את זה מאף אחד.

שנת 2016, אנחנו בדרך אלייך, בתנאי שהרכבת תגיע בזמן.

.

צילום: עופר וקנין, הארץ

.

לחצו כאן ותוכלו לקבל את הגיליון החדש של ליברל במתנה עד הבית

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
איור: עובדיה בנישו לכתבה מאת יונתן שם אור

פחד מוות // סדרת בחירות מיוחדת מאת יונתן שם־אור, חלק ג' ואחרון

יונתן שם־אור / 08/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019

דברור ישיר // מאת אור הלר

אור הלר / 15/09/2019