fbpx

הקמפיין השקט של משה כחלון

0

מה שלא ידעתם על משה כחלון: ילדותו בגבעת אולגה, התאהבותו בתחום הכלכלי, התחזקותו בליכוד לעיני נתניהו ויציאתו לדרך פוליטית חדשה שעשויה לטרוף את כל הקלפים בקלפיות. פרופיל פוליטי מאת רונית ורדי

 

את התשובות לשאלה ששאלו כל אלפי בני שיחו של כחלון בשנתיים האחרונות, 'האם אתה רוצה להיות ראש ממשלה?', אפשר לחלק כנראה לשתיים. "לא", ו"עוד לא חושב על זה". כחלון הוא אדם ישר, אבל כוונותיו בהקשר הזה אינן באמת גלויות. ודאי שהוא רוצה להיות ראש ממשלה. אבל הוא גם יודע שהסיכוי לכך כרגע נמוך. והוא באמת מאמין בריצה למרחקים ארוכים. הוא בן 54, ואין לו שום בעיה להגיע רק בגיל 60 או מעבר לכך לראש הפירמידה. וזה גם מה שכחלון עוד לא פיתח לחלוטין בחייו הפוליטיים. אפשר לומר שהוא "קילר שקט", עם אלמנט קילר־אינסטינקט מצומצם יחסית. פחות מזה של אביגדור ליברמן או גדעון סער, נניח. את הראשון הוא היה מעדיף לראות למשל כראש ממשלה על פני נתניהו, כשזה מכשיר אותו לרשת אותו, בתורו. כחלון אינו חסר כריזמה, אבל זו שיש לו תואמת מפגשים של אחד על אחד או קבוצות קטנות. הוא אינו חיה של אולמות גדולים ושל אולפני טלוויזיה. מוטיב הצניעות במותג האישי שלו הוא מרכזי. אבל הוא גם זה שמוריד את הווליום, הדרוש ממי שכן רוצה להגיע לבסוף לעמדת ההנהגה המרכזית של המדינה.

 

הוא נולד בסתיו של 1960 בבנייני הרכבת המתפוררים של גבעת אולגה. שלוש קומות, ארבע כניסות וטיח מתקלף. שני חדרים וחצי. בלטות אפורות. הוריו, יהודה ומיסה כחלון, עלו שנים אחדות קודם לכן מלוב. האם, בתו של קצב, בוגרת שלוש שנות לימוד. כנהוג באותם הימים, יצאה אז לעבוד בבתי האיטלקים העשירים שבטריפולי. האב התייתם מאביו שלו בגיל חמש, ומילדות רכה התחיל לעבוד. הילדים אוהבים לספר על אותו מטבע זהב שהעניק לאם אחד ממעסיקיה, האיטלקים, ושבאמצעותו רכשה בית קטן. במהלך מלחמת העולם השנייה שולחו חלק מהיהודים למחנות ריכוז שהוקמו שם. חלקם אפילו שוגרו משם לאירופה, לברגן בלזן. אבל השואה לא הייתה נוכחת בחיי הכחלונים. אלה היו דווקא האנגלים שניסו לגרש את בת הטבחית הקטנה, בת הקצב, מן הנכס שלה. אבל היא, חזקה ודינמית, לא התקפלה. אבל יש לי קושאן (תעודת רישום בטאבו!) זעקה, והצליחה להגן על רכושה.

 

אישה חזקה. דומיננטית. טבחית מצוינת. מי יכול היה לנחש אז שכופתאות הסולת שלה יהפכו ללהיט אופנתי בעיר הגדולה ויכנו אותן "ניוקי". בהמשך, האטריות שיצרה במטבחון הביתי יוגשו בתל אביב תמורת סכום נכבד, "פסטה עבודת יד". ומדהים מכל זה – שהיא, מיסה כחלון,  תאכיל בביתה, בגבעת אולגה, מיליארדר יהודי־צרפתי. והוא, בעליה של חברת התקשורת הישראלית HOT, יהלל וישבח את הקוסקוס שלה, כשבצד יושב בנה משה, שר תקשורת.
מיסה כחלון ילדה שבעה ילדים. עוזי, הבכור, היה קבלן שיפוצים. עמוס, איש צבא קבע ובהמשך נכנס לתחום הצמיגים. אורי, בעלים של שירות קייטרינג. קובי, הבכור מבין השניים שנכנסו לפוליטיקה, סגן ראש עיריית ירושלים. משה, פוליטיקאי רב־פעלים. עמליה, סמנכ"לית משאבי אנוש ב־HOT, ולאה, מנהלת אגף החינוך בעיריית חדרה. הרבה נחת.

 

קובי, אחיו המבוגר ממשה בשנתיים, עזב את הבית בגיל צעיר ולמד בכפר הנוער 'הדסה נעורים' שליד מושב בית ינאי. עמליה, הצעירה ממנו, יצאה לכפר הנוער בבן שמן. משה נשאר בבית. "מה זה בית ספר שלכם", אמרה אמא מיסה לילדיה. "אצל האיטלקים למדנו שלוש קלאס – ולמדנו יותר". משה למד שמונה שנים בבית הספר העממי, ויצא לעבוד. באותם הימים יהודה, האב, נפצע והתקשה לפרנס את המשפחה.

 

הוא היה ילד "אחראי". מתחלק בפרוסה עם שתי האחיות הצעירות ממנו. מרוויח פרוטות כשוליית דייגים. צולל לנקרות הסלעים ומשחרר רשתות שהסתבכו שם. וגם עובר אחר כך על קו המים, מחפש חפצים שנפלטו מהם. בשעה שכולנו למדנו בבתי ספר תיכונים – הוא עבד במפעלי התעשייה של קיבוץ גן שמואל. את מעט ההשכלה הפורמלית שבכל זאת רכש אז, קיבל בשיעורי העשרה לנערים עובדים, פעם בשבוע, אחר הצהריים.

 

כשהילדים בגרו הם התנדבו בדוכן ההתרעננות שתושבי גבעת אולגה הקימו בצומת חדרה. דוכן שבו עבר כמעט כל חייל ישראלי. שנים אחר כך, כשהאב יהודה נפטר, הדוכן שופץ והיה למזנון מטופח שנתרם לזכרו. משה כחלון כבר היה אז פעיל בצמרת האגודה למען החייל.

 

מיסה היום בת 90. ומתגוררת עם חברה הסועדת אותה, בביתה. משה עוצר אצלה פעמים מספר בשבוע. אוכל, משוחח ונהנה מתבונת חייה. אחרי הכול, הוא מתגורר עתה בבית שכור בקיסריה הסמוכה. מורשת ינקותו היא של הורים שהתייחסו לעמם כאל דור המדבר. עבדו קשה. חסכו וקיוו שהילדים יעשו זאת גם עבורם. במידה רבה, זהו גם סיפורם של חלק מאנשי מפלגת 'כולנו'. וגם של קהל המצביעים שהיא מחזרת אחריהם.

 

איור // אלון ברייאר

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019
חקלאים בנחל עוז

יישובי העוטף כבולם זעזועים // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 08/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019