fbpx !-- Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

המשפט העברי בלב מערכת המשפט הישראלי

0

באופן מפתיע, המונח 'משפט עברי' הוא מונח מודרני, חדש יחסית. ראשיתו בתחילת המאה ה־20, בעת עליית התנועה הציונית. בעצם, אולי זה לא מפתיע, באותו אופן שבו מלחמת העולם הראשונה לא נקראה כך בעת התרחשותה. אך בעוד מקורותיו של המשפט העברי עוסקים בנושאים מגוונים ורחבים – עניינים דתיים, פוליטיים, מוסריים ואתיים – החלק האופרטיבי שלו במסגרת המשפט הישראלי היום הוא החלק המסדיר חלקים מפעילותה של החברה: בתחומים מסוימים במסגרת דיני המשפחה, ובעיקר בנושאי נישואים וגירושים, קבע המשפט הישראלי את משפטן של ה'עדות הדתיות' כדין אישי מחייב, כך שעבור היהודים המשפט העברי הוא הדין החל, עבור המוסלמים – הדין השרעי, וכן הלאה. החלת הדין הדתי כדין אישי מחייב בתחומים אלה, לצד קביעת מוסדות ממלכתיים, במימון המדינה, שעניינם הדת היהודית – הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים – יצרו מודל של עירוב בין דת ומדינה. בדיוק ההפך מארצות הברית, לפחות בתיאוריה.
בדצמבר 2009, חודשים אחדים לאחר ששב לתפקיד שר המשפטים, חולל פרופ' יעקב נאמן סערה פוליטית כשהכריז בכנס רבנים על כוונתו להפוך את חוקי התורה למשפט המחייב של המדינה – צעד שהתפרש כרצון להחיל 'מדינת הלכה'. "צעד אחר צעד ננחיל לאזרחי ישראל את חוקי התורה", אמר נאמן, "ונהפוך את ההלכה למשפט המחייב במדינה. צריך להחזיר עטרה ליושנה, יש להחזיר למדינת ישראל את מורשת האבות, את דברי התורה שבהם יש פתרון מלא לכל השאלות שאנו עוסקים בהן". הסערה שהתעוררה חייבה את נאמן לחזור בו מדבריו למחרת היום במליאת הכנסת, ולפרסם הבהרה שלפיה "לא הייתה בדברים משום קריאה להחליף את חוקי המדינה בחוקי ההלכה, לא במישרין ולא בעקיפין, אלא התייחסות כללית ורחבה על השבת עטרת המשפט העברי ליושנה, ועל חשיבות המשפט העברי בחיי המדינה".

הביטוי 'מדינת הלכה' משחרר את כל השדים הכלואים בבקבוקים בנבכי התודעה החברתית, הלאומית, הדתית והפוליטית של מגזרים שונים בציבור. אבל שחר אילן, פרשן ותיק לענייני החברה החרדית וסמנכ"ל תנועת חדו"ש (חופש דת ושוויון), לא חושב שיש באמת סכנה כזו. "אני משוכנע שבעיניו של ח"כ משה גפני, ואני אומר זאת על דעתי ולא על דעתו, הרעיון של מדינת הלכה הוא סיוט. אם יגיע הרגע שבו החרדים ייקחו את השלטון, ולדעתי הוא לא יגיע, אין גופים חרדיים שיודעים איך מנהלים מדינה ואיך פועל שלטון. ברור שהאידיאולוגיה של המפלגות החרדיות היא כזו שכמו שחרדי חייב להאמין שהמשיח יגיע מחר, כך הן חייבות לדרוש מדינת הלכה. אבל הן לא תדענה איך לעשות את זה. אם ינסו לנהל את המדינה על פי המשפט העברי, יהיה צורך לחוקק המון חוקים חדשים ולהשתמש בהרבה מומחים לא רבניים".

במשרד המשפטים פועלת מחלקה למשפט עברי, כבר מאז קום המדינה. בראשה עומד כיום ד"ר מיכאל ויגודה, הפועל להפיץ את דבר המשפט העברי בלא לעורר התלקחות של אנטגוניזם על רקע מיסיונרי. "אני לא חושב שהשר נאמן התכוון בזמנו שיחייבו אנשים להתחיל לאכול כשר או לשמור שבת", הוא מציין ל'ליברל', "אבל אולי הוא לא שם לב שככה אנשים שומעים את זה, ולכן היה צריך להיזהר".

ביהדות ובשונה מהנצרות, הוא מסביר, לא קיימת התפיסה המפרידה בין עניינים דתיים לאזרחיים: "התפיסה של העולם הנוצרי היא 'תנו לקיסר מה שלקיסר, ולאלוהים מה שלאלוהים'. החלוקה הזו אינה נכונה ביהדות – זה לא שאלוהים נמצא רק בבתי הכנסת, ולא בחדרי העסקאות של הבורסה, למשל. מיטב המוחות של העם היהודי נתנו את דעתם לנושאים האלה לאורך ההיסטוריה, האם לא ראוי שייעשה מאמץ לנסות לקרב את האוצר התרבותי הזה ולשלב אותו בהוויה של העם החוזר לציון? מי שאומר 'מדינת הלכה', או שהוא לא יודע מה זו מדינה או שהוא לא יודע מה זו הלכה. מי שחושב שאפשר לקחת את הרמב"ם ואת שולחן ערוך ולהחיל אותם על החברה שלנו כיום – לא יודע על מה הוא מדבר".

רוצים לקרוא את כתבתו המלאה של יובל יועז? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook