האליטיסט // מאת שרה ליבוביץ־דר

0

מלחמתו ארוכת השנים של בנימין נתניהו באליטות הישראליות.

וגם: איך כל כך הרבה מחברי אותן אליטות מוצאים עצמם כעת בחדרי החקירות בצל פרשיות ראש הממשלה

 

– הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס. פרקים ראשונים מתוך הכתבה:

 

"כולם שם נוסעים בג'יפים ארבע על ארבע, טסים לחוץ לארץ, אוכלים במסעדות פאר, ומתלוננים שהמצב קשה", כך גרס בנימין נתניהו לניר חפץ ולגדי בלום בריאיון לידיעות תקשורת במרץ 99'. ראש הממשלה, ששבועיים וחצי אחר כך הוביל את הליכוד להתרסקות עם 19 מנדטים ותבוסה אישית לאהוד ברק, כיוון בעת מסע הבחירות חיצים אל האליטות שנואות נפשו. הפעם חטפו תושבי צפון תל אביב. כמה ימים מאוחר יותר, בסיור בשוק התקווה, בעודו הולך ויורד בסקרים, נתניהו היה בוטה אף יותר. בתגובה לדבריה של תיקי דיין ("עם אחר, אספסוף בשוק") הוא התנפל על "כמה עשירים, אמנים, האליטות האלה, מה שקוראים אליטות, הם שונאים את כולם, הם שונאים את העם, הם שונאים את הספרדים, שונאים את הרוסים, שונאים כל מי שלא הם, כל מי שלא אצלם, האתיופים, הספרדים, הרוסים, כולם. אנחנו אספסוף גאה", אמר לסוחרי השוק, התעלם מהעובדה שהוא בעצמו פוליטיקאי אמיד, חברם של מיליארדרים, נתח מובחר מבשרה של אותה אליטה.

האליטות היו יעד לתקיפה מתחילת הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה. לאורך השנים הוא יצא נגד ראשי המערכת המשפטית, בכירי הצבא, אנשי עסקים, פקידי המדינה הבכירים, התקשורת, נסיכי הליכוד. הבהיר שאין להם מקום בעולם החדש שהוא יוצר. את ניצחונו בבחירות 96' חגג באירוע חשאי עם אנשי עסקים בניו יורק, ולא עם הקהילה העסקית הישראלית. עד כדי כך חשאי שאפילו בשגרירות ישראל בארה"ב לא ידעו שראש הממשלה הטרי הגיע לביתו של רון לאודר בניו יורק כדי להשתתף במסיבת הניצחון.

כבר מהקדנציה הראשונה היה ברור שבנימין נתניהו נאבק באליטות, רוצה לרסק אותן או למצער להחליפן.

בחודשים האחרונים יש אליטות – באופן כזה או אחר – שנתניהו אכן מקעקע. זאת, אם ניקח לדוגמה את שורת הבכירים שמגיעים למשרדי החקירות בזה אחר זה. רובם עדים בפרשיות השונות, וחלקם כמובן חשודים. ארבעה רמטכ"לים, שני מפקדי חיל הים לשעבר, שרים לשעבר ושרים מכהנים, חברי כנסת, טייקון בינלאומי, נשיאת בית המשפט העליון, שני מו"לים של שני העיתונים הגדולים, מנכ"ל משרד ממשלתי, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בכירים בלשכת ראש הממשלה בעבר, למעלה מ־200 עדים ונחקרים, מיטב האליטה הישראלית, נכנסים ויוצאים מחדרי החקירות. לצד דעיכתו של נתניהו, סופגות האליטות הישראליות מכה בכנף. את מה שנתניהו לא הצליח לעשות במשך שנים ארוכות כחלק מאסטרטגיה מכוונת, הוא עושה בתוך חודשים ספורים כחשוד בשלוש פרשיות שונות, ועוד אחת שצילו מרחף מעליה בכבדות (פרשת הצוללות וכלי השיט).

 

התנגשות ידועה מראש

הזיהוי של שורשי הטינה לאליטות בבית אבא ידוע. בנציון נתניהו, שחש דחוי על ידי האליטה האקדמית בישראל, וגם זו של המנהיגות הבית"רית, העביר את תחושת הקיפוח לילדיו. נתניהו האב האשים את כולם. את הממסד, את מפא"י, את הפרופסורים. את נסיכי חרות. הוא היגר מהארץ ב־39', שש שנים אחר כך נישא שם לצילה, בארה"ב נולד בנם הבכור, יוני. בנובמבר 48' שבו לארץ, קנו דירה בירושלים וניסו להשתלב בין חבריהם האידיאולוגים. אולם מנחם בגין, שהקים את חרות, סירב לשתף את נתניהו בהנהגת התנועה. בעיני הממסד הרביזיוניסטי, נתניהו האב נתפס כמי שאינו שייך למאבק שהתנהל כאן על הקמת המדינה, וככזה אינו זכאי להימנות עם מנהיגיה.

נתניהו עבד כעורך באנציקלופדיה העברית, התפטר בעקבות סכסוך עם משפחת פלאי, המוציאה לאור, וב־62', בעקבות הצעת עבודה מאוניברסיטה אמריקאית, שוב נסע עם משפחתו. בנימין נתניהו היה אז נער בן 13. מאז נע בין ישראל לארה"ב, שירת בצבא אבל למד באוניברסיטה אמריקאית ואף שינה את שמו לבנג'מין ניתאי. לולא מותו של אחיו יוני היה נשאר בארה"ב.

מנגד, אדם שעבד לצידו של נתניהו סבור שהוא לא רצה לרסק את האליטות, אלא התנגש איתן מתוך חוסר בשלות ואי־הכרה של החברה הישראלית. "בטרם נבחר לראש ממשלה בקדנציה הראשונה, נתניהו חי בישראל תקופה קצרה יחסית. הוא לא הכיר את החברה הישראלית ואת האליטות. הוא לא הבין עד כמה הוא זקוק למעגלים תומכים. ואסור לשכוח את עיתוי הבחירה שלו לראש ממשלה", אומר אותו אדם. "בעיני חלקים מהאליטה הישראלית נתניהו נתפס כמי שעלה לשלטון על גבי רצח רבין. מלכתחילה היחסים בין נתניהו לאליטות התחילו ברגל שמאל".

"בקדנציה הראשונה של נתניהו אבחנתי שהוא מנותק מהאליטות", אומר עוזי ארד, שהיה היועץ המדיני של נתניהו. כנס הרצליה היה הזדמנות לחבר בין נתניהו לאליטות. ארד ייסד את הכנס, בין השאר, "כדי שנתניהו ימצא את מקומו באליטה האינטלקטואלית, הביטחונית והאזרחית. אבל הוא כבר לא היה ראש ממשלה. אהוד ברק ואריאל שרון היו הדוברים הראשיים; נתניהו לא מצא שם את מקומו. הניסיון שלי בתחום הזה באותה עת לא הועיל".
האליטה הביטחונית

המתיחות בין נתניהו לראשי מערכת הביטחון – הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק, ראש השב"כ עמי אילון וראש המוסד דני יתום – התלקחה כמעט מימיו הראשונים בלשכת ראש הממשלה. יתום אומר ל'ליברל' שיחסיו עם נתניהו היו תקינים עד לפרשת משעל, ניסיון ההתנקשות הכושל של המוסד בירדן, אבל במהלך הפרשה "הוא לא נתן לי גיבוי, זרק עליי הכל. זה לא קשור למאבק באליטות, אלא בניסיון לדאוג לעצמו".

ידיעות (שהוכחשו) על רצונו של נתניהו להחליף את ראשי מערכת הביטחון פורסמו סמוך לעלייתו לשלטון, כמו גם על רצונם של אלה להתפטר. בינתיים עשה נתניהו כל שביכולתו כדי לפגוע בהם. הוא מידר את ראשי צה"ל לראשונה מהמו"מ המדיני מול הפלסטינים. בסופו של דבר שותפו קצינים בכירים, אולם רק אחרי שעברו מסכת של דחייה משפילה. הוא כעס על ראשי הצבא שהעזו להשתמש במילים "פתרון מדיני" ("אינני מוכן לשמוע יותר דו"חות צבאיים משולבים בהערכות פוליטית", נזף בהם לא פעם).

הרמטכ"ל וסגנו לא שותפו בדיונים המקדימים על הקיצוץ בתקציב הביטחון ולא התבקשו לחוות את דעתם לפני אירועים בעלי השלכות ביטחוניות, כמו פתיחת מנהרות הכותל. הוא התעלם מהערכות של אמ"ן ופעל למינוי יועץ מודיעיני בלשכת ראש הממשלה בדרגת אלוף שיהיה מעין מפקח על הצבא. הוא התעלם ממועמדי הרמטכ"ל לתפקיד המזכיר הצבאי וביקש לבחור במועמד משלו, הליך ארוך שלוּוה בדם רע בין לשכת ראש הממשלה לצבא.

כשנה אחרי שנכנס לתפקידו נחשפה פגישה של האלוף אורן שחור, מתאם הפעולות בשטחים, עם שמעון פרס, אז ראש האופוזיציה. נתניהו דרש להדיח את שחור, שהעדיף לוותר על חופשת הפרישה ולעזוב את הצבא עשרה חודשים לפני פרק הזמן המקובל. בריאיון פרישה תקף את נתניהו, טען שהוא פגע בו, ובאמצעותו בצבא כולו. "יש חוסר אמון מוחלט באלופי צה"ל. אין יותר תקשורת נקייה, כפי שהייתה תמיד, בין הדרג הצבאי לראש הממשלה. יש פה תופעה של פרנויה קשה וציד מכשפות. האלופים היום חשופים. אין להם גיבוי של הדרג המדיני ושל העומד בראשו. להפך, ביבי הוא זה שמוביל נגדם את המתקפות השערורייתיות".

בכיר ביטחוני לשעבר אומר ל'ליברל' שעד היום הוא זוכר איך נתניהו עמד מנגד כשראשי מערכת הביטחון הוצגו בתקשורת כמי שמשכשכים בג'קוזי עם מוחמד דחלאן וג'יבריל רג'וב. "הוא לא פצה פה ולא צפצף. הרגשנו נבגדים".

.

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – לחצו כאן

.

איור: ניר גולן

שתף