fbpx

האדמו"ר מגור – מחולל משברי השבת

0

כבר 22 שנים הוא עומד בראש החסידות החזקה בישראל. מבלי שקולו כמעט נשמע בציבור הרחב, בקושי לאוזני חסידיו, הוא מהדהד למרחקים ומרעיד ממשלות, גשרים ורכבות. הרב יעקב אריה אלתר. האדמו"ר מגור. מולטי־מיליונר, בעל אדמות ונכסים בשווי מאות מיליוני שקלים, שמתרחק מחיי פאר. חרדי קנאי שלא צורך תקשורת ולא נפגש עם מחללי שבת, אבל שולט ברזי הפוליטיקה, שולט ומתערב.

אחרי שנים ארוכות שבהן היה מלך של חצר אחת, כשמעליו עמדו ענקי הדור, המנהיגים הליטאים, משהו קרה. האדמו"ר ניצב בעמדת כוח, ללא בני דור הנפילים. הגיעה התחושה שזו השעה להפוך לדמות מפתח אמיתית. שגור כבר יכולה לקבוע את הטון, ולא להיות קול שני או שלישי. גור איננה עוד "רק" החסידות הגדולה בישראל, היא כבר חסידות שרואה את עצמה כמובילת קו ברחוב החרדי, ובעלת אמירה וכוח גם בלב הרחוב הישראלי. והחלק הדרמטי, היא כבר לא מחפשת לצידה את ש"ס ודגל התורה. בנושאי שבת, בנושאי גיוס, בפוליטיקה הארצית והמקומית, היא מנסה להפגין עצמאות – ולמשוך אותן אחריה.

זה שינוי שמגיע אחרי שנים ארוכות שבהן הייתה גור חסידות שמרוכזת בעיקר בענייניה. בראש מעייני העסקנים מטעם האדמו"ר הייתה תמיד מפת האינטרסים של החסידות. בהקצאות, ברשויות המקומיות, בחינוך. הוא מכתיב ומתווה דרך ושולט ביד רמה בכל הנעשה במוסדותיו. וזה במידה רבה מוקד השליטה העיקרי של האדמו"ר על חסידיו. אין ערך גדול בחייו של חסיד מאשר היכולת לשמר את ילדיו בתלם של מוסדות החסידות הנחשבים למעולים. המשמעות היא שבית הספר מאפשר להפעיל סנקציות אם האֵם קיצרה מעט את החצאית או גילתה סימני מודרניות, או אם התגלה שהאב מחזיק בכיסו גם טלפון לא כשר.

כשרוצים לתאר את מוראו של האדמו"ר על חסידיו, מקובל לומר שהחסידים מפחדים לעבור על איסורי תורה שמא הקב"ה יספר על כך לאדמו"ר. זו חצר טוטאלית. תקנות בכל נושאי החיים, עד לאחרון הפרטים. מחינוך, צניעות, בחירת שידוכים ואפילו מקום המגורים של הזוג הצעיר. חצרו של האדמו"ר חשדנית, בואכה פרנואידית. כמעט בכל תחום. הוא מתנגד בתוקף למגורים מעבר לקו הירוק. לא אידיאולוגיה, ביטחון נטו.

יחסי חסידות גור עם התקשורת מזכירים לעיתים את יחסי נתניהו והתקשורת. אהבה־שנאה. בחצר מודעים היטב לעניין הרב, אף שלא פעם נכוו ממנו. עם זאת, אזכורים ועניין ציבורי הם גם יכולת לייצר הילה של כוח, ולא פחות חשוב מכך – מעין גאוות יחידה שמחזקת את הרצון בקרב החסידים להשתייך למותג, על אף המחירים.

בחזית עומד לרוב סגן השר יעקב ליצמן. המוכר שבחסידיו. נאמן ביתו. למרות עליות ומורדות האיש שומר על כוחו בחסידות. אלה לא יחסי קרבה אינטימיים, אלא יחסי אמון, עם מורא מהסוג שבין תלמיד לרבו. ליצמן איננו יזם מטעם האדמו"ר, הוא קבלן הביצוע שלו. מקבל הוראות שאין בהן מרווח פעולה. הוא מביא תרחישים, מידע, דרכי פעולה, ויוצא עם הנחיה ברורה. גם נגזר עליו להיפרד מכס שר הבריאות ללא סיבה של ממש.

האדמו"ר כבר איננו צעיר, אוטוטו 80. עיסוק בבריאותו, או שאלות על ממשיך דרכו בהנהגה, הם סוגיות אסורות בטאבו בחסידות. בינתיים זה נראה כמו עיסוק מיותר, אל מול כוחו שרק עולה.

.

צילום: ליאור מזרחי, באו באו, 'הארץ'

.

לרשימת המשפיעים המלאה >

רוצים לקבל את גיליון המשפיעים המלא עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

 

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019