fbpx

גול עצמי לאיחוד האירופי // הטור של יעל אפטר

0

'יורו 2020' נקראת אליפות אירופה בכדורגל, המתקיימת החודש, ממש בשנת 2021. נכון, הטורניר היה אמור להיות משוחק לפני שנה, אך הקורונה, כמו את יתר תוכניות העולם – שינתה גם את זו של אליפות אירופה לנבחרות. אבל בהיצמדות לתאריך העבר המטעה אפשר לראות גם סמליות, הנעה בין כמיהה לעבר לבין אנכרוניסטיות. 2020 היא השנה שבה השתנה העולם; השנה שבה בחנו מחדש את חיינו. מבחינת אירופה, בנקודות רבות זו הייתה שנת מפנה, עם חשיבה מחודשת על האיחוד האירופי ועל תפקידו, ועל איך כל אחד מהשחקנים בו תופס את מקומו.

לאורך העשור האחרון התרגלנו לראות את גרמניה וצרפת רצות בין ההגנה לבין מרכז המגרש של האיחוד האירופי, פועלות למען שגשוגו ומקדמות את מטרותיו – פעם כבולמות מהלכים שעלולים לפגוע, ופעם כחלוצות שמנסות להבקיע הצלחה מול יתר העולם (כמו, למשל, בקידום אג'נדות ירוקות והסכמי סחר). אנגליה פרצה לעיתים מאחד האגפים, תורמת לכלכלה וליחסים הבינלאומיים של האיחוד. אבל שנת 2020 הוכיחה שעם שריקת הפתיחה של הקרב האמיתי – כולם חוזרים לעמדות המוצא שלהם, ומסתגרים במדינותיהם.

הדבר הראשון שעשו במדינות אירופה, כמו גם במקומות נוספים בעולם, עם הגעת המגפה ליבשת, הוא לסגור את הגבולות: מדינה־מדינה וחוקיה, מדינה־מדינה ומתיה. מעברי הגבול הסימבוליים בלבד, השקופים, עם שומריהם המנומנמים, סגרו שעריהם בפני אנשים, בניסיון למנוע מעבר של וירוסים. מנהיגי המדינות נזקקו ללהטט לא מעט במילים כדי להסביר את ההחלטה הזו לתושבים. אחרי שנים של מאבקים על חוקים כלל־אירופיים, קרבות על תקנים מול חקלאים ויצרנים, מול ועדי עובדים ומול תעשיינים, אחרי שנים שבהן נאמר לתושבים כי כדי להיות חזקים יותר יש להיות מאוחדים – גם אם המשמעות לגבי הפרט היא לשלם מחיר כלכלי או בירוקרטי – אז הנה הגיע רגע המבחן, והמנהיגים לא עמדו בדבריהם: הם חזרו לניהול מדיניות־פנים שבה חולי עירם קודמים, ואפילו רבו ביניהם על חיסונים. אפשר להבין אותם, המחויבות למדינה שלהם ראשונה וחזקה. בה הם עומדים למבחן הקשה מכל, מבחן הקלפי. מגפה בסדר גודל כזה מחייבת תשומות ניהול עצומות, ומי יכול לחשוב על המדינות השכנות ברגעים כאלו.

אבל זה בדיוק העניין. אם ברגעי משבר מאז'ורי האיחוד האירופי נזנח – האם הוא באמת חיוני?

פרופ' יובל נח הררי אמר לפני שנים אחדות כי אתגרי המחר ידרשו מהמדינות להתאחד ולמצוא פתרונות. מגפות, הגירה, טכנולוגיה ואקלים הם לא תחומים שמדינות בודדות יכולות להביא בהם לשינוי לבדן. נדרש לשחק יחד, כקבוצה. אם בעבר הבעיות היו של מדינות, הרי שכיום, עם קצב ההתקדמות הטכנולוגית, עם פריצת הגבולות של הכלכלה ועם דור חדש של עובדים וסטודנטים רב־תרבותיים – אותם אתגרים פרושים בפני העולם כולו, ורק יחד הוא יוכל להם. מוסדות האיחוד האירופי טובים בגיבוש דירקטיבות, בבניית תוכניות לטווח ארוך – אבל אולי טובים פחות ביצירת פתרונות מהירים למשברים מהותיים ואמיתיים. אם אירופה חוזרת להרגליה הישנים בעת משבר כזה – איך ישכנעו את האיכר הצרפתי לוותר על מכסת החלב שלו לטובת רעיו מפולין?

משחקי היורו נגמרים השבוע, ואפילו לפני תום שלב הבתים כבר נקבע שיא אחד: היה זה הטורניר בעל המספר הרב ביותר של שערים עצמיים. נקווה שהשנה הזו ולקחיה לא היו גול עצמי לאיחוד האירופי כולו.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook