fbpx !-- Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

קרי מתיסון מ'הומלנד' כמטאפורה לאמריקה // מאת גדי להב

נוירוטית, מסורה למטרה ותמיד צודקת. קרי מתיסון בעונה 4 של 'הומלנד'

0

כמו אנשים, יש דמויות טלוויזיוניות שהראש אומר לנו לשנוא אותן, אבל הלב שומר להן פינה חמה. כמו נערה מתבגרת בת 16 אנחנו נמשכים אל "האיש הרע", וככל שהוא מרושע יותר אלינו – כך אנו מביטים בו במבט עורג יותר.

קרי מתיסון, איך נאמר, היא לא אחת הדמויות האלו. בין שלל הגיבורים הרעים, הפסולים מוסרית, המשחיתים את הנפש שהשתלטו על המסך שלנו – מטוני סופרנו ועד וולטר ווייט – קרי היא סחית מרעננת. היא לא שותה, לא עושה סמים, לא הולכת לזונות. היא נלחמת ברעים, והרעים במקרה שלה הם הכי רעים, דאעש סטייל, עורפי ראשים ששמים בכיס הקטן אפילו את ג'ופרי באראתיאון ומתדפקים על גבולותינו. היא פטריוטית אמיתית, והיא מסורה ואמיצה וחרוצה. לא נפתלי בנט, לא יאיר לפיד ולא ציפי לבני יוכלו להגיד עליה מילה רעה. והיא גם דו־קוטבית. מגיע לה קורטוב של אמפתיה. ועדיין, משהו בנו ממשיך להביט בה במבט חמצמץ.

קשה לשים את האצבע בדיוק על הנקודה. אולי אלה הגבינים במצח, אולי המבט ההיסטרי בעיניים. אולי זו ההוויה המלחיצה שלה, ואולי אלה הרומנים ההזויים שלה. לגבי הנקודה האחרונה, זה יותר מאולי; בחייאת, עד שהתאוששנו מהטרוריסט הג'ינג'י, היא הייתה צריכה לפתות קטין פקיסטני בתול? כאילו, קלייר דיינס היא בחורה טובת מראה, ובכל זאת – אפשר לומר הרבה דברים על סצנות המין של קרי, "סקסיוּת" אינה אחד מהם. וכמו הפער בין סצנות הסקס לסקסיוּת, כך הפער בין הפעולות האהודות של קרי לאהדה לקרי עצמה. וזה לא קל, להיות הדמות הראשית, לסחוב את הסדרה על גבך, כשדמויות מסביב, כמו סול או קווין, זוכות לאהדת ההמונים במקומך.

העונה הרביעית

ובעונה הזו, הרביעית, יוצרי 'הומלנד' עשו הכול כדי שנחבב את קרי. שנבין ללבה. שנקבל באהדה את מה שעובר בגלגלים ההיפראקטיביים שמתחת לשיער הבלונדיני הזה. לכן הופגזנו באינספור לחיצות על כפתור האמפתיה. העונה מתחילה בהוראה של קרי להפצצה שהופכת חתונה לבית קברות. אחר כך היא רואה איך האיש שהרגע היה לידה באוטו עובר לינץ' "עד שאין לו פנים", במילותיה שלה. הלאה: לא מספיק שהיא מקריבה את עצמה ושוכבת עם הילד הפקיסטני, היא זוכה לראות אותו מחוסל לנגד עיניה. ועל הטבח בשגרירות אין מה לדבר בכלל. וגם ברמה האישית: היא משאירה את בתה מאחור, אביה מת באמצע העונה ואמה באה לבקר כדי לגלות לנו שקרי למעשה ננטשה על ידה. קרי היא איוב המודרנית. אישה שכזאת, לא נאחל לה איזה רגע אחד עם סיגריה על המרפסת?

כרוניקה של כישלון מפואר

השאלה איך סדרת האסונות האלו משפיעה על הנפש הקשוחה של סוכנת הסי־איי־איי, היא שאלה מצוינת. אנחנו רואים מה זה עושה לקווין, אנחנו רואים איך זה משפיע על סול, אבל קרי היא כמו ברזל יצוק. שום דבר לא מזיז לה. המשימה, המשימה, המשימה. אש יוקדת בעיניים, סכין בין השיניים ומחבל בין הכוונות. לינץ'? סקס עם ילדון? טיל על המכונית שבה היא נוסעת? אלו גרגירי אבק מתחת לטנק שלה, מכה קלה בכנף.

יש לעניין הזה שני פירושים הגיוניים. הראשון הוא אנטי־תסריטאי: בינינו, כל סצנות הטלנובלה האלו הן לא בדיוק המקום הטבעי של קרי מתיסון או של 'הומלנד'. 'הומלנד' היא סדרת מתח, קרי היא סוכנת סי־איי־איי. נשים איזה פרק פתיחה מושי מושי, נסגור עם פרק סיום קוצ'י פוצ'י, נעשה "וי" ברובריקת "דמויות מורכבות", ויאללה, תביאו את קרי עם אקדח שלוף מאחורי אבו בכר אל־בגדאדי, או איך שלא תקראו לערבי הרע. ההסבר השני הוא פרו־תסריטאי: קרי מסיימת את העונה נטושה מכל הכיוונים. אבא נטש אותה, אמא נטשה אותה, קווין נטש אותה, אפילו סול כנראה נוטש אותה. אם כולם נוטשים אותה, פלא שהיא נוטשת את בתה? פלא שהיא בורחת למקום שבו היא לא צריכה להתמודד עם רגשות? מפתיע אתכם שהיא בוחרת להתמכר לעבודה בתור שירותי הניקיון של ארצות הברית של אמריקה?

בין אם נבחר באופציה 1 או באופציה 2, התוצאה היא אותה תוצאה: הדבר הכי בטוח שאפשר לומר על קרי מתיסון הוא שמדובר בסוכנת ביון דה פוטה מדרה. וזה המקום להטיל ספק במובן מאליו. או במילים אחרות: האומנם? האומנם קרי מתיסון היא ג'יימס בונד, רק אישה, בלונדינית, נוירוטית, מתלבשת גרוע שאוהבת את הליתיום שלה מעורבב, לא מנוער? האם היא אכן סוכנת הסי־איי־איי הטובה בעולם? כי בואו נציץ רגע בעובדות: היא אכן מסורה מאין כמוה למטרה, פטריוטית אפילו יותר משרון גל. היא בעלת אינסטינקטים חדים שיודעת תמיד שמשהו לא בסדר למרות שהכול נראה בסדר. היא מתקדמת בסולם הדרגות והאחריות, זוכה להערכת הממונים עליה, חביבה ומוערכת על עמיתיה לקורס. באמת, נופת צופים. יש רק בעיה אחת: בכל פעם שהיא מעורבת, התוצאה היא כישלון מהדהד וקולוסאלי ושיא שלילי חדש לסי־איי־איי שכמותו לא נראה ולא ייראה שוב – עד הפעם הבאה שקרי תהיה מעורבת.

מטאפורה לאמריקה

העונה הראשונה הסתיימה בכישלון שלה ושל סול לזהות ולעצור את ברודי, ואילולא השלומיאליות של ג'ינג'י וידיו הלחות, נשיא ארצות הברית היה מתפוצץ בבונקר שלו. הלאה, עונה 2, סצנת הסיום: צמרת הסי־איי־איי עולה בלהבות בזמן שברודי וקרי שורפים בתשוקה (טוב, אני מפסיק, אני מפסיק) את הרצפה בקומה העליונה. לא מספיק לכם? עונה 3: אהוב לבה, טרוריסט הצמרת, מוצא להורג בתלייה לנגד עיניה. וכמובן, עונה 4: סול נחטף, ו־36 קולגות – שאת חלקם היא הביאה לפקיסטן באופן אישי – נרצחים בפיגוע טרור חסר תקדים.

'הומלנד' היא סדרת מתח מרתקת: גיבוריה כושלים פעם אחר פעם. הרעים מנצחים. ולכן, אם יש דרך לקרוא את דמותה של קרי הרי היא זו: קרי היא מטאפורה לאמריקה ולהתנהלותה במזרח התיכון. כמו קרי, גם אמריקה מאמינה בצדקת דרכה, גם היא מסורה מאין כמוה למטרה. גם היא נוירוטית, מרגישה תמיד שמשהו לא בסדר, וכמו קרי – גם היא נכשלת באופן מפואר פעם אחר פעם. מצרים, סוריה, עיראק, יו ניים איט. יותר מכך – כמו שקרי הרתה לטרוריסט, גם אמריקה מייצרת את הילדים הבעייתיים של העתיד בעצמה: את הטליבאן היא המציאה כדי להילחם ברוסים, את סדאם כדי לבלום את האיראנים, ואת דאעש כשפירקה את צבא עיראק. לא נותר לנו אלא להמתין בכיליון עיניים לעונה 5 – או למלחמה הבאה של אמריקה. מה שיבוא קודם.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook