fbpx

בין ווטרגייט לבזק // כלכלה ודיפלומטיה // הטור של שאול אמסטרדמסקי

0

דרושה לנו ועדת חקירה. מגיע לנו, לציבור, לדעת מה באמת קרה שם. אחרת, סיכוי סביר שלעולם לא ניחשף למלוא היקפה של פרשת בזק

.

ב־18 ביולי 1973 התיישב אלכסנדר בטרפילד מול חברי ועדת החקירה המיוחדת של הסנאט האמריקאי, ועמד לעשות היסטוריה. שמו של בטרפילד לא היה מוכר לפני כן לציבור האמריקאי הרחב בשום צורה. הוא היה אז בן 47, ושימש כסגן אחד העוזרים בלשכתו של הנשיא האמריקאי ריצ'רד ניקסון. בבטרפילד, לשעבר איש חיל האוויר האמריקאי, לא היה שום דבר מיוחד. למעט אחד –

הוא היה אחד מארבעה אנשים בלבד, לרבות הנשיא עצמו, שידעו על קיומה של מערכת הקלטה סודית שהותקנה בחדר הסגלגל בהוראת ניקסון שנתיים קודם לכן. בטרפילד היה האחראי, מטעם הנשיא, על התקנתה.

העובדה הזו נחשפה במקרה, בריאיון ההכנה שערכו עם בטרפילד כמה מאנשי הצוות המקצועי של ועדת החקירה המיוחדת של הסנאט על פרשת ווטרגייט. כשבטרפילד אמר זאת למראיינים שלו כבדרך אגב, שערותיהם סמרו. באותו הרגע הבינו שזו עדות שוברת שוויון.

ובאמת, ימים ספורים לאחר מכן ישב בטרפילד מול הסנאטורים, וענה את התשובה שהפכה לאייקון – "הלוואי שלא היית שואל אותי את השאלה הזו" – ואז סיפר כיצד, במשך שנתיים, הקליט ניקסון כל מה שנאמר בחדר הסגלגל. מיד פרצה מהומה ציבורית.

עד לאותו רגע, הציבור האמריקאי לא התעניין במיוחד בפרשת ווטרגייט. הציבור הרחב אפילו חשב שקומץ עיתונאים מנסים להפיל את הנשיא, אחרי שניקסון כבר זכה בקדנציה שנייה למרות שסיפור ווטרגייט היה ידוע. "ככל שתקפתם אותו יותר", העריך אז מומחה פוליטי, "כך עלה מספר הקולות שניקסון קיבל בבחירות".

מה ששינה היה העדות של בטרפילד. עד אליה, זו הייתה גרסה מול גרסה. גרסתו של הנשיא ניקסון אל מול גרסת העדים האחרים, ובמיוחד של היועץ המשפטי לבית הלבן לשעבר ג'ון דין. בעדותו תיאר דין בפרוטרוט כיצד לקח ניקסון חלק פעיל בטיוח של פרשת ווטרגייט. ניקסון הכחיש. והציבור האמריקאי לא הצליח להחליט. עד שהגיעה העדות של בטרפילד. התברר שהכל מוקלט ואפשר לברר מה אשכרה קרה שם.

לאחרונה אני מאזין לסיפור בפודקאסט המעולה 'Slow Burn' של המגזין האמריקאי 'Slate', ואיכשהו הכל מתערבב לי עם תיק 4000, פרשת בזק, הקנוניה האדירה שנחשפת מול עינינו. גם לנו דרושה ועדת חקירה מעין זו. מגיע לנו, לציבור, לדעת מה באמת קרה שם. אחרת, סיכוי סביר שלעולם לא ניחשף למלוא היקפה של פרשת בזק. ומדובר בהיקף רחב מאוד שנמשך שנים.

שנים של קנוניה שכוללת עשרות אנשים. רגולטורים, פקידי ממשלה במשרדים שונים, מנהלים בבזק ובחברות הבת שלה, יועצי תקשורת ועוזריהם, לוביסטים, יחצנים, עיתונאים, שופטים וחברים של, חברי כנסת, שרי ממשלה, יועצים משפטיים. כולם, מתוך רצון או לא, במודע או שלא, לקחו חלק בקנוניה הזו. חלק היו חיילים, חלק היו שליחים, חלק היו ניצבים, חלק בכלל לא ידעו מה קורה סביבם אבל יודעים להעיד בדיעבד מה היה שם.

ללא ועדת חקירה ממלכתית, הציבור לעולם לא ייחשף למלוא העדויות, החומרים, לתיעוד ולתיאור מלא של מה שהיה, שלב אחר שלב. מטעמים מובנים, אין סיבה לצפות שהממשלה תקים ועדה כזו. הכנסת יכולה להקים ועדת חקירה כזו. לא יהיה פשוט להשיג לזה רוב, אבל עם לחץ ציבורי, אני חושב שזה אפשרי. זו הדרך היחידה להגיע לחקר האמת.

.

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

.

צילומים: ויקיפדיה, עופר וקנין, אילן אסייג, 'הארץ'

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook