fbpx

בין השר ליברמן למזכיר מאטיס // הטור של גרשון הכהן

0

מה הקשר בין התפטרותו לא מכבר של אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון לבין ההתפטרות של מקבילו האמריקאי לאחרונה, ג'יימס מאטיס? כל אחד מהאירועים התהווה כמובן בהקשר ייחודי ולכל אחד הסבר שונה. אבל ראוי לעיין במתח הבסיסי, המתקיים באורח מובנה בין תפקיד המנהיג העליון המופקד על הנהגת המדינה, לבין תפקיד השר לענייני ההגנה והביטחון.

 

מדובר במתח בסיסי שהוכר כבר בעידן הקדום. היציאה למלחמה והחרדה מתוצאותיה נתפסו תמיד כמבחן עליון למלך ולממלכה. שבטי ישראל בדרישתם למלוכה ביקשו משמואל הנביא: "והיינו גם אנחנו ככל הגויים, ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו". נכון שגם מלכים גיבורי מלחמה כמו דוד נעזרו בשר צבא. אולם מבחינת העם, החרדה ממלחמה ומתוצאותיה כצעד אל הבלתי נודע, כוונה תמיד אל המלך. גם בעת החדשה ובמדינה המודרנית, ציפייה קמאית זו ממנהיג לאומי לדומיננטיות אישית מול אתגר המלחמה, לא השתנתה. סרט המופת 'שעה אפלה' ביטא היטב את מנהיגותו ההרואית של צ'רצ'יל למול אתגר המלחמה. באופן חתרני, הסרט הציב במידה רבה כמיהה לשובה של מנהיגות בשיעור קומה דומה.

 

כל עוד מתנהלים ענייני הביטחון והמלחמה על מסילה נשלטת וצפויה מראש, הפקדת ענייני הביטחון בידי שר ממונה אינה מעוררת סיבוכים. כמו להפקיד רכבת בידי נהג הקטר. אולם במבוכת שעת החירום, לנוכח החלטות הרות גורל, עיני הציבור מופנות אל העומד בראש המדינה. בלבטי עיצוב האסטרטגיה לא מן הנמנע שיתגלו מתחים בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה או הנשיא, ותיווצר מחלוקת. בנקודה זו, כאשר ראשי ממשלה ונשיאים לוקחים את העניינים להנהגתם הישירה, טבעי ששר ביטחון ייקלע למצוקה.

 

בחוק האמריקאי – חוק גולדווטר־ניקולס – הוסדר העניין במלואו: הנשיא הוא המצביא העליון והוא גם פועל בשרשרת הפיקוד בניהול המלחמה ישירות מול מפקדי הזירות. בישראל, העניין סבוך יותר: ראש הממשלה אינו המפקד העליון, אלא הממשלה. בכל מקרה, סמכויות שר הביטחון אינן מעניקות לו דומיננטיות על פני יתר שרי הקבינט. פוטנציאל התסכול שלו מובנה כך בבסיס הגדרת הסמכויות: האם הוא רק "חניך תורן", האיש המוביל בענייני ביטחון, עד לרגע שקורה משהו רציני?

 

פוטנציאל התסכול קיים גם במערכת האמריקאית המוסדרת למופת. בצומתי החלטה משמעותיים, מזכיר הגנה יכול למצוא עצמו ללא ההשפעה שהיה מצפה שתהיה לו. היו כמובן מזכירים רבי־השפעה דוגמת דונלד רמספלד, שהוביל בסתיו 2001 בדומיננטיות אישית יוצאת דופן את פתיחת המלחמה באפגניסטן. הדבר נבע ממידת האמון העמוקה שרכש אצל הנשיא ג'ורג' וו. בוש. אולם במקומות שבהם נאמנות כזו אינה קיימת ושני נושאי התפקיד אינם פועלים כאיש אחד, התפטרות השר עשויה להיות כרוניקה צפויה מראש.

 

מתוך הכרת פוטנציאל המתח, ראשי ממשלה בישראל, כמו בן־גוריון, רבין וברק, העדיפו לשאת גם בתפקיד שר ביטחון. הפיצול בין התפקידים נעשה מורכב לא רק לנוכח מצוקת ניהול המלחמה, אלא גם ובמיוחד במקום שבו מגיע ראש הממשלה להיגיון אסטרטגי סמוי שמוטב לו להישמר מחשיפתו. אם יידרש לתאם אותו עם שר הביטחון בעל גישה עצמאית וייקלע למחלוקת – הגיונו ייחשף ויחולל התנגדות ציבורית, גם בקרב תומכיו.

 

זה להערכתי צומת המחלוקת שבו עמד נתניהו בהעדפתו להימנע מהסלמת סבב הלחימה האחרון בעזה. בעיצומה של מלחמת העצמאות, בהימנעות מכיבוש ירושלים המזרחית, עמד בן־גוריון במקום דומה, שיכול ללמד על מצוקת נתניהו. בנסיבות אלה, עדיף לראש הפירמידה לשאת גם בתפקיד שר הביטחון.

 

הטור פורסם בגיליון ינואר 2019 של ליברל.
חלק קטן מהכתבות והטורים במגזין זמין ברשת.
רוצים לקבל את המגזין המודפס עם הכתבות המלאות וכל הטורים עד הבית? השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

 

צילומים: אליהו הרשקוביץ , 'הארץ'. Zach Gibson Getty Images IL

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019