fbpx

ביבי הנועז ונתניהו השמרן // שרון כידון על הסתירות של רה"מ

0

לרובנו יש נטייה לחשוב כי אנשים בעלי תכונות מסוימות יפעלו באופן דומה בזירות משתנות. הביישנים יהיו נבוכים בכל מצב, מהירי החימה לא יכולים להגיב בשאנטיות לפתע, העקשנים לא יחפשו פשרה וכיוצא בזה. גם בחקר המודיעין וגם בענף היחסים הבינלאומיים נוטים לנתח מנהיגים, גם פסיכולוגית, ולנבא תגובות עתידיות על פי התנהגויותיהם ופועלם בעבר.

על פי האסכולות הנהוגות, מעניין מאוד כיצד מנתחים ומסבירים את התנהגות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנטען כי הוא מאופיין בדרך כלל כאדם הססן כשנדרש לקבל החלטות משמעותיות וכבדות משקל. כי נתניהו מתנהג אחרת לחלוטין כאשר מדובר בזירה הפוליטית. קשה להסביר את הסתירה הגדולה אצלו בפער בין האומץ הפוליטי שלו לעומת ההיסוס וההימנעות שהוא מפגין בקבלת החלטות מדיניות־ביטחוניות.

במישור הפוליטי, יסכימו רבים, קשה למצוא אדם עם אומץ רב משלו. נתניהו, כברוקר מנוסה בוול סטריט, יודע בדיוק מתי למכור את מניותיו ברגע השיא. הוא יוצא לאקזיט כמעט תמיד ברגע הנכון. הוא מקבל החלטות פוליטיות יזומות שעל פניו נראות כספקולנטיות, ויוצא מהן כשידו על העליונה. החלטתו לפטר את ציפי לבני ויאיר לפיד מהממשלה הקודמת ולצאת לבחירות נראתה לכולם כצעד לולייני, שרק המחויבות לפטרונו אדלסון יכולה להסביר אותו. צריך אומץ גדול לפרק ממשלה שנתיים לפני הזמן ללא סיבה משמעותית.

במבחן התוצאה, נתניהו ניצח. הוא ניהל מערכת בחירות מול התקשורת, מול הסקרים ומול הסנטימנט והצליח הצלחה מפתיעה. הוא הימר על קמפיינים שנויים במחלוקת ועל אמירות שהופכות את הקרביים לכל אדם בר־דעת, והוא בחר בהם בחשבו את המסלול לבלפור בפעם השלישית. פוסע בבטחה בדרך שבחר. גם בעת כתיבת שורות אלה, שבה הוא נראה כמי שמוכן לפרק ממשלת חלומות עבורו, ימין מלא־מלא, בגלל התנגדותו להקמת התאגיד – נדמה כי מדובר במהלך ספקולטני שיכול לעלות לו בשלטונו.

התמונה הפוכה לגמרי כאשר מדובר בזירה המדינית. נתניהו המדיני־ביטחוני הוא אדם המאופיין בזהירות מחמירה, פסיביות והססנות. אנשים שעבדו מולו בנושאים האלה מתארים ארכי־שמרן, הנמנע מהחלטות. הוא חושש מאוד מהחלטות ביטחוניות, אבל נכנע לדרג המבצע ולרוב עושה זאת בלחץ ובחשש. ספקולציות מסוימות מדברות על כך שלהיותו בן למשפחה שכולה יש חלק בעניין.

אבל זה לא יכול להסביר את חוסר האומץ המדיני. בתחום המדיני לא מדובר רק בשמרנות, אלא בהימנעות מוחלטת. הלוליין הפוליטי הפוסע בנחישות להחלטות שיכולות לסכן את כיסאו, מהסס מאוד כשמדובר בהחלטות כאלה. רק לאחרונה התוודענו ליוזמה אזורית שנפרשה בפניו ונתנה לו אופציה להוביל מהלך היסטורי. יוזמת קרי ואחרים כללה מהלך פוליטי של הכנסת המחנה הציוני בראשות הרצוג לממשלה וכניסה למהלך יזום בהובלת סעודיה ומצרים. נתניהו אולי הזדרז לבדוק את חלקה הראשון של היוזמה, אך לא שמענו דבר על מהלכיו בנוגע לחלקה השני והמשמעותי. סלחו לי על הצרפתית, אבל נשמע כאילו ראש הממשלה שלנו לא נבהל מהאקט עצמו, אלא בורח עוד לפני הפלרטוט.

טוב היה אם מי שנבחר להנהיג אותנו בפעם השלישית, ועוד ידו נטויה, היה שואל קורט אומץ פוליטי ומתבל בו מעט את הלך הרוח המדיני שלו. היה בוודאי מרענן לחוש באדרנלין ובאנרגטיות הפוליטית, גם בשדה שבו ההתבצרות והנבצרות יכולה להיות הרת גורל עבורנו.

צילום: ליאור מזרחי, אימג'בנק

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? למבצע מנויים חדש ואטרקטיבי לחצו כאן

•••
•••
LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook