fbpx

בואו נודה על האמת // יעל אפטר על עולם מתובל בשקרים

0

יאנוס, האל בעל שני הפרצופים, סוגר לנו שנה אזרחית אחת ופותח חדשה. מותיר מאחורי גבנו את המכאובים והקשיים, את הציפיות ואת האכזבות של החודשים שהתיישנו, ומאפשר לנו להגיע אל 2018 עם תקוות חדשות. בלב חודשי החורף מוצאים בני האדם את הכוח להתחיל פריחה מחודשת, לסגור מעגלי חשבונות ומאזנים, ולפתוח חדשים. מה ניקח איתנו אל השנה החדשה? קצת תקוות משומשות, ציפיות לא ממומשות, והרבה הרגלים ישנים.

בשנה החולפת התרגלנו לא להאמין. התרגלנו לפקפק בכל, לחשוד ולייצר לעצמנו אמת משלנו. היה זה אולי שילוב קטלני בין תוכניות ריאליטי למציאות קשוחה, בין רצון לבנות עולם אידילי לבין הצורך לקום כל בוקר אל משהו רחוק מכך – אבל הביטוי "זו האמת שלי", על שלל הטיותיו האפשריות, נשמע מכל עבר. שחקן כדורגל או כוכב ריאליטי, חבר כנסת או מנכ"ל חברה. כל אחד והאמת שלו – וכאן בדיוק מתחילה הבעיה: יותר מדי אמיתות ופחות מדי אמת. אם לכל אחד אמת משלו – היכן נפגשים כולם? מהו המכנה המשותף? אמת מארץ תצמח? בינתיים הכל נובל.

בתקופה האחרונה עברנו לחיות על תפריט מרובה אמיתות, כל אחד בדיאטה משלו: האחד נטול חיבור למציאות, השני מתבל בשקרים. "לכל אחד מהם שפה משלו", זימרה נעמי שמר; אצלנו כיום לכל אחד מהם אמת משלו, ודרך משלו להגיד שקרים. כי המונח "האמת שלי" החליף את המונח "הגרסה שלי" או "הדעה שלי", וכמו שהפועל "עושה" הפך לפועל הרווח בשפה והותיר מאחור פעלים רבים אחרים גוססים בשטח, כך "האמת" הפכה לעוד שם תואר אקראי, פתח לאינסוף ויכוחים.

והאמת, שזה די נמאס. מאז ג'ורג' אורוול לא היו משחקי שפה שכאלו, שבאים לתאר במילים יפות את הסחי הגדול ביותר. לומר על משהו שהוא "האמת שלך" לא הופך אותך לצ'רצ'יל ואת דבריך למגנה כרטה. האמת היא לא של אדם אחד או של רעהו, אבל הניכוס שלה גורם לשיבוטה, כמו כבשה מבולבלת, לאלפי אמיתות – ומשם, כמו כבשים, דרכה סלולה עד המשחטה. ריבוי ה"האמיתות" לא מאפשר לנו להבדיל ביניהן. במקום ריבוי דעות ואמת אחת, אנחנו בעידן של דעה אחת וריבוי אמיתות. ועם כל האמת הזו מסביב – איך נדע מה מזה הוא שקר?

הכניסה של הביטוי הזה אל חיינו יצרה מהפך גאוני בין הבעת דעה לקביעת מציאות. היא יצרה מצב שבו אנו לא יכולים לערער על משפט מוזר, חמור או שקרי של מרואיין כי "זו האמת שלו". אז נכון, היא לא חייבת להיות שלנו – אבל מצד שני, אנחנו נותרים מבלי לדעת את האמת. עולם ללא אמת הוא מקום מבלבל ומלחיץ, שקל לאבד בו את המצפון ואת הכיוון. כמו בחידה על האי שבו כולם משקרים, גם כאשר הם אומרים לך שהם משקרים – אנחנו לא מצליחים לאחוז בחוט הדק של האמת, וכבר לא סומכים על אף אחד שבאמת יגיד לנו אותה.

אולי בשנה האזרחית החדשה נפנה את גבו של יאנוס ואת גבנו אל בליל האמיתות, ננפץ את מזבחן השקרי, ונחזור להאמין באמת אחת, מציאותית ונוכחת, בלי להתרגש מקריאות "פייק ניוז, פייק ניוז".

צילום: גטי

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

 

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019

דברור ישיר // מאת אור הלר

אור הלר / 15/09/2019