fbpx !-- Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

בדרכה שלה – לאן שואפת מרב מיכאלי אחרי שהפיחה חיים במפלגת העבודה | מאת שרה ליבוביץ־דר

היא נכנסה במלוא המרץ לתפקיד המיניסטריאלי הראשון שלה – במשרד התחבורה – ומכוונת גבוה בהרבה

0

הישג של מרב מיכאלי בהחזרתה לחיים את מפלגת העבודה לא יעמוד לזכותה למשך זמן רב. במפלגה שמתמחה במירור חייהם של מנהיגיה כבר משחיזים סכינים. עם רשימה כזו וגישה כזו לא נהיה מפלגת שלטון, טוענים מתנגדיה. מיכאלי, מצידה, לא מתרגשת. מצוידת במודעות תקשורתית וציבורית גבוהה ובלא מעט סטייל, הסתערה במרץ על תיק התחבורה שלא חשקה בו. בסביבתה יש מי שכבר מדברים על היעד שלפניה: ראשות הממשלה

מרב מיכאלי אירחה לאחרונה את חברי המוסד לבוררות של מפלגת העבודה במשרדיה החדשים. יושבת הראש שפעה רצון טוב. לנוכחים, חלקם זה עתה נבחרו לגוף השיפוטי של המפלגה, הוגשו פלחי אבטיח ומלון קרים, מיכאלי הודתה להם על עבודתם, הבהירה עד כמה חשוב לה שההליכים יתנהלו על פי דין, אמרה שזכותם של חברי המפלגה לעתור בכל נושא, ענתה על כל שאלה ולסיום אף ערכה לחברי המוסד לבוררות סיור בבית המפלגה. אחת הנוכחות חזרה הביתה אחוזת התפעלות. "מיכאלי מבינה עניין", אמרה ל'ליברל'. "מה יותר יפה מיושבת ראש מפלגה שלא יוצאת נגד העותרים למרות שחלק מהעתירות מכוונות נגדה".

מיכאלי, בעלת חושים פוליטיים מחודדים, ידעה בדיוק מה היא עושה. כמה ימים אחרי אותו מפגש הוגשה למוסד לבוררות עתירה של חבר מפלגה המבקש לאסור על צירוף של צירות ועידה חדשות על בסיס מגדרי. עתירות בעניינים נוספים בדרך. "מה שאבי גבאי ועמיר פרץ עברו אצלנו, גם מרב מיכאלי תעבור", מבטיח בכיר במפלגה שמכנה את העבודה "מפלגה אליטיסטית של נשים צפונבוניות". ואילו אחר אומר שבינתיים המתנגדים שומרים על שקט ("על מה יילחמו? מפלגת העבודה בממשלה, אין מועמד אחר מול מיכאלי") אבל מזהיר שזה מצב זמני. אחרי העברת תקציב המדינה בכנסת ייפרצו הסכרים במפלגת העבודה. לדברי פעיל ותיק, מיכאלי נוהגת להשוות את עצמה לראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, אבל עלולה לסיים את הקריירה הפוליטית שלה כמו ג'רמי קורבין הבריטי. "אם היא תמשיך להתעלם מאיתנו זה ייגמר רע".

הפריימריז לרשימת העבודה. "הפכנו למפלגת גוש דן" // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

הפריימריז לרשימת העבודה. "הפכנו למפלגת גוש דן" // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

ביקורת מבית

מיכאלי היא מהשרות הבודדות בקואליציה שנאלצות להתמודד עם מפלגה דמוקרטית. יש עתיד, ישראל ביתנו, ימינה ותקווה חדשה מתיישרות על פי הוראותיו של יושב ראש המפלגה. מיכאלי חיה בעולם אחר. עזבו פקקים, תחבורה ציבורית בשבת, מערכת להתראה מפני שכחה של ילדים ברכב, אגרת גודש, רכבת קלה ושאר אסונות תחבורתיים שמיכאלי ירשה מקודמיה. כל זה כלום לעומת המאבקים במפלגת העבודה. המפלגה שנותרה כמעט ללא סניפים, שהלכה והתרסקה בסקרים עד כדי חשש שלא תעבור את אחוז החסימה, לא מוותרת. השטח רוחש ותוסס. עסקנים ותיקים נאבקים במיכאלי בכל הכוח. מבטיחים לחולל מהומות אם תסרב לשתף איתם פעולה. חלקם נטשו את המפלגה, נלחמים בה מבחוץ, אחרים בוחשים מתוך המפלגה.

בשיחות זום ובהודעות ווטסאפ הם יוצאים נגד הרשימה של העבודה לכנסת, נגד השיח הפמיניסטי של מיכאלי, ההצטרפות לממשלת השינוי, הניתוק מהשטח, חוסר הניסיון הפוליטי. "אם מיכאלי תבחר דרך אחרת מזו שאנחנו נציע לה, אם היא לא תתעשת ותסרב להצטרף אלינו, נדע איך להתנהל", אומר אחד מהם. "מרב מיכאלי רוכבת היום על אבק כוכבים, די מהר היא תבין שאין קשר בינה לבין מפלגת העבודה. שבעה מנדטים בבחירות ושלושה שרים של המפלגה בממשלה הם לא תעודת ביטוח. מפלגת העבודה צריכה מכת חשמל. אנחנו נבנה אותה מחדש על בסיס אידיאולוגי". בקבוצות הווטסאפ חלקם בוטים יותר, מתארים את מפלגת העבודה כנישה מגדרית, וזה עוד ביטוי רך. מבטיחים לצאת למאבק מקיף כדי "לא להשאיר את ניהול המפלגה למרב".

בשיחות פרטיות מיכאלי אומרת שאין לה ציפייה שכל חברי המפלגה יתמכו בה. תמיד יהיו כאלה שייאבקו בי, היא אומרת ומבטיחה שתדע להתמודד עם עסקני המפלגה. יש לי אתגרים רבים גם במשרד התחבורה וגם במפלגה, אצליח להתמודד איתם, אמרה לאחרונה לחברה. אבל לכי תתמודדי עם יורם דורי, למשל, מי שהיה העוזר המיתולוגי של שמעון פרס, 50 שנה במפלגת העבודה. לאחרונה עבר לכחול לבן. "אני מרגיש כמו מישהו שהתגורר בבית פוליטי והבית השתנה, אין מטבח, הגג נפל", הוא אומר ל'ליברל'. "זו מפלגה אחרת לחלוטין מהעבודה שאני הכרתי. מפלגת נישה שחלק מחברי הכנסת שלה הם להכעיס, לדחוף אצבע בעין לחלק מהציבור. ככה לא חוזרים לשלטון. הייתי חבר במפלגת העבודה כשהדגל המרכזי היה הביטחוני. את זה הם איבדו לחלוטין. זה לא מעניין אותם בכלל. ההישג של מיכאלי בבחירות עם שבעה מנדטים הוא יפה לכל הדעות, אבל כדי להגיע לשלטון צריך לפחות 30".

חבר ותיק אחר, 30 שנה במפלגה, שעבר את כל המאבקים ונדד בין מחנות, בחר לעזוב את המפלגה אחרי שהצטרפה לממשלת השינוי. "לא מתאים לי שראש הממשלה שלי יהיה מי שקיבל שישה מנדטים במפלגה ימנית שמייצגת את המתנחלים. זה הרס הדמוקרטיה. אם עמיר פרץ היה עושה דבר כזה, היו זורקים עליו אבנים. אני מצטער שהייתי חלק מהמפלגה הזאת. מה לי ולהם".

בכיר נוסף אומר שהעבודה איבדה את הפריפריה, את הדתיים ואת הערבים. "הפכנו למפלגת גוש דן". ראלב מג'אדלה עזב את המפלגה יחד עם כ־30 פעילים ערבים בעקבות בחירתה של אבתיסאם מראענה למקום ריאלי ברשימת העבודה לכנסת. מג'אדלה, בעבר חבר כנסת ושר המדע, התרבות והספורט מטעם מפלגת העבודה, תמך בעבר במיכאלי. "עזרנו לה בפריימריז, חשבנו שכל מי שיחליף את עמיר פרץ יעלה את מפלגת העבודה. התמיכה של מיכאלי באבתיסאם מראענה, בלי להתייעץ עם המחוז הערבי במפלגה שאני עומד בראשו, אכזבה אותנו. מראענה חיה בתל אביב, היא לא נציגה ערבית אותנטית. שבועיים אחרי זה מיכאלי צירפה להנהלת המפלגה את נאזק מנסור, שוב בלי להתייעץ איתנו. זו התעלמות מהחברה הערבית כחברה גברית. התוצאה הייתה שמפלגת העבודה קיבלה בבחירות רק 3,472 קולות במגזר הערבי. כשאני הייתי מועמד לכנסת היו לנו 37 אלף בוחרים ערבים. מי שלא יהיה קשוב לפעילי המפלגה לא יוכל להצליח".

פעילה ותיקה בעבודה נחלצת להגנתה של מיכאלי. "העסקנות הוותיקה שאיתה אי אפשר להמריא לשום מקום בוחשת נגדה. אלקטורלית הם לא שווים הרבה. הם מנסים לקחת את המפלגה אחורה, לימי בית המקדש. הם אוחזים בקרנות המזבח. הליכה איתם היא מתכון לכישלון. גם הצעירים ביניהם זקנים בנפשם. מיכאלי לא מבזבזת עליהם אנרגיה וטוב שכך".

חלק מהמתנגדים למיכאלי הם אנשי מחנהו של עמיר פרץ. "החזקנו את השטח שנים, היום אף אחד לא מתייחס אלינו, לא עונים לטלפונים שלנו, מתייחסים אלינו כמו אל נטל", אומר פעיל שהיה מקורב לפרץ.

בין תומכיה של מיכאלי יש מי שבטוחים שפרץ הוא זה שעומד מאחורי המתנגדים. "אין לי שום קשר עם איש, אין לי מושג על מה מדובר", אומר פרץ ל'ליברל'. "לא עשיתי זאת בשום שלב ואין לי כוונה לעשות זאת בעתיד. פרשתי ממפלגת העבודה ומהמערכת הפוליטית כולה, ולשמחתי כולם מכבדים זאת ואיש לא מערב אותי. אני מרגיש טוב במקום שבו אני נמצא ולא מתכוון להיגרר לשום ויכוח".

מטה העבודה בליל הבחירות האחרונות. מיכאלי עמדה במרכז הקמפיין // צילום: מוטי מילרוד, ׳הארץ׳

מטה העבודה בליל הבחירות האחרונות. מיכאלי עמדה במרכז הקמפיין // צילום: מוטי מילרוד, ׳הארץ׳

רשימה שנויה במחלוקת

בלשכה רחבת הידיים של שרת התחבורה בבניין שבכניסה לירושלים, לא רחוק ממשרד החוץ ומבית המשפט העליון, התחושה חגיגית. אחרי שמונה שנים במפלגת העבודה, מיכאלי כבשה משרד כלכלי חשוב. על הקיר מאחורי כיסאה תצלומים של נפתלי בנט ושל יצחק הרצוג, על השולחן פלחי אבטיח ואשכול ענבים ירוקים. חברת הכנסת מיכל רוזין, שמגיעה לביקור, מחבקת את מיכאלי בתרועות שמחה. מי היה מאמין שכדי להיפגש איתך אצטרך לעבור כל כך הרבה שומרים, היא מציינת בחדווה.

ואכן, מי היה מאמין שמיכאלי תמצא את עצמה במשרד התחבורה. הפרופיל הפוליטי שלה מתעתע. היא לא כיוונה לכנסת אבל נבחרה גבוה בפריימריז הראשונים שלה ב־2013. הייתה בת טיפוחיו של עמיר פרץ, שסייע לה להיכנס לכנסת, אבל גם גרמה לפרישתו מהחיים הפוליטיים. נתפסה כמי שעלולה לחבל במשא ומתן הקואליציוני למען משרד נחשק, אבל ידעה לבסוף להתגמש. צברה לא מעט אויבים בדרך למעלה, שלי יחימוביץ', איילת שקד ואחרים, אבל גם אינספור מעריצים.

רק לפני חודשים ספורים היה נראה שמפלגת העבודה קורסת. עם סיעה של שלושה, עמיר פרץ, איציק שמולי ומרב מיכאלי, שניים מתוכם שרים בממשלתו של נתניהו, הסקרים ניבאו אובדן מוחלט. פרשנים פוליטיים צפו מיזוג של העבודה עם כחול לבן. "אף אחד לא האמין שאפשר להחזיר את מפלגת העבודה לחיים", אומר ל'ליברל' איציק אלרוב שעמד בראש קמפיין העבודה לכנסת. "כצופה מהצד, כשראיתי את המלחמות של מיכאלי שאלתי את עצמי על מה היא נאבקת. הרי יש פה מותג שתם זמנו. היא אמרה לי שרבים חשבו כמוני".

אבי גבאי. לא זכה לחיים קלים // צילום: אבישג שאר ישוב, ׳הארץ׳

אבי גבאי. לא זכה לחיים קלים // צילום: אבישג שאר ישוב, ׳הארץ׳

עד היום, חודשים אחרי אותם המאבקים, אין דבר שגורם למיכאלי נחת רוח גדולה יותר מהאזכורים של התקופה ההיא, הייאוש של הפעילים, האופטימיות שלה. הניצחון. בינואר האחרון נבחרה מיכאלי לראשות המפלגה עם 7,483 קולות, והביסה את אבי שקד, מועמד שהיה מקובל על פרץ וקיבל 1,841 קולות. מתנגדיה מנגחים אותה עם המספרים. רק 26% מהמתפקדים הגיעו לקלפיות, מתוכם אלפים בודדים העניקו לה את הבכורה. מעולם לא היה כאן ראש מפלגה עם מספר כה זעום של תומכים, הם אומרים.

למיכאלי לא היה זמן לשקוע בחישובים מספריים. שבוע ימים אחרי בחירתה לראשות העבודה נערכו הפריימריז לרשימת המפלגה. 18 אלף מתפקדים נהרו לקלפיות, 40% מבעלי זכות הבחירה. איכות הרשימה עולה בכל שיחה עם מתנגדיה של מיכאלי במפלגה. עמר בר־לב, אמילי מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן, רם שפע, אבתיסאם מראענה ונחמן שי. אמנם הרעיון להפוך את הרשימה לריצ'רץ' של גברים ונשים נתפס כחדשני, אבל רבים ממתנגדיה של מיכאלי אומרים שיושבת הראש ארגנה לעצמה רשימה תל אביבית, צפונית, מנותקת מהשטח. חלקם טוענים שמיכאלי הביאה חברים, אחרים אומרים שבחרה את מי שלא יאפילו עליה. מראענה מעוררת התנגדות עזה. "היא תעלה לנו בשלושה מנדטים. במקום להוציא אותה, מיכאלי גיבתה אותה. הכוח שלנו הוא במרכז־שמאל. הרשימה שלנו בחלקה רדיקלית", אומר פעיל בעבודה.

מיכאלי מגחכת כשהיא נשאלת על כך בשיחות בתוך המפלגה. איך אפשר לחשוב שהייתה לי יכולת להשפיע על קרוב ל־20 אלף מצביעים בתוך שבוע. היא דוחה טענה שהביאה את חברתה אפרת רייטן, כמו גם אחרים המקורבים אליה. לא אני המצאתי את קריב. הוא מנסה להתמודד על מקום ברשימה זמן ארוך, היא אמרה לאחרונה לחברה. רייטן בכלל לא חברה שלי. היא מיודדת עם ליאור, אחד היועצים העלה את שמה. כלל לא ידעתי שמראענה החליטה להתמודד. הפריימריז היו נקיים.

עם רשימה טרייה ושנויה במחלוקת בתוך המפלגה, מיכאלי יצאה לקמפיין מהיר. בכוורת שלה מקורבים ותיקים, אבנר סטפק, ראובן אדלר, יוסי ארועטי, ניר רוזן, טל אלוביץ', מיקי רוזנטל, עופר קורנפלד, שמעון בטאט, חיים אסא, הדוברת גל בז'רנו. שליין מסייע פה ושם, אומר את דעתו, מחלק עצות אבל לא מסתובב במשרדים.

עמיר פרץ. ידידות שהפכה לטינה הדדית // צילום: אליהו הרשקוביץ, ׳הארץ׳

עמיר פרץ. ידידות שהפכה לטינה הדדית // צילום: אליהו הרשקוביץ, ׳הארץ׳

מיכאלי עמדה במרכז הקמפיין, חברי הכנסת של הרשימה נשארו בחוץ. היא קראה לבוחרים לשוב הביתה, הבית של אמת, פנתה למאוכזבי לפיד והעבודה בראשות פרץ ולנשים. אמת, דמות המנהיגה ואזכור תכוף של יצחק רבין עמדו בלב הקמפיין. "הפתק בקלפי של העבודה הוא אמת ומרב מדבררת אמת. זה שיקף את פועלה. מצביעי העבודה חטפו מכה כשפרץ ושמולי נכנסו לממשלה של נתניהו. מיכאלי יצרה אמון חדש במפלגה. הכל היה סביבה", אומר אלרוב. "המפלגה הייתה מרוסקת תדמיתית וכלכלית, הרבה היה תלוי ביכולת הלחימה של מרב בתקופה שאף אחד לא האמין שאפשר להחזיר את העבודה לחיים".

הקמפיין לא הסתיים. מיכאלי מעדיפה להתרפק על התואר של ראשת מפלגת העבודה אף יותר מאשר על זה המיניסטריאלי. ממשלות הולכות ובאות, מפלגת העבודה לנצח. בסיור בכפר הבדואי חורה היא הניחה על השולחן שלט של מפלגת העבודה "בראשות מרב מיכאלי".

מדגמי הטלוויזיה בליל הבחירות צפו לעבודה שבעה מנדטים. "אני ידעתי שזה אפשרי והאמנתי שזה אפשרי. העבודה חוזרת בגדול, וזו רק ההתחלה", הכריזה מיכאלי בנאום התודה לפעילים. "ההרגשה הייתה עילאית", נזכר אלרוב. המונים הגיעו למשרדי המפלגה ולאולם האירועים הסמוך, ביניהם ותיקי המפלגה שסייעו למיכאלי בפריימריז. חלקם מאוכזבים היום. התנתקתי לחלוטין מהפוליטיקה, אל תדברי איתי על מפלגת העבודה, אמר אחד מהם ל'ליברל'.

די מהר שקע אבק החגיגות והפך לעבודת פרך סיזיפית, בניסיון לבצר את מעמדה של מיכאלי במפלגה. רוב הנהלת המפלגה הוחלפה. "היא אמרה לי שלא הייתי איתה, אני תומך של פרץ, לא מתאים לה", נזכר אחד מחברי ההנהלה שהלכו הביתה. גם חלק מחברי המוסד לבוררות הוחלפו, כמו גם חברי ועדת החוקה. מיכאלי מנסה להגדיל את כוחה בוועידה, צירפה כמה אלפי מתפקדים חדשים. מתנגדיה לא מתלהבים מהסדר החדש. "אצלנו כל יו"ר מאז אהוד ברק מצליח רק בדבר אחד, לגרום למי שהיה לפניו להיראות הצלחה מסחררת", נכתב באחת מקבוצות הווטסאפ.

יצחק הרצוג. הערכה הדדית // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

יצחק הרצוג. הערכה הדדית // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

קרבות משא ומתן

המשאים ומתנים לקראת הבחירות היו מפרכים לא פחות. תחילה ניסיונות האיחוד של גוש השמאל. עם מרצ לא היה מה לדבר, ניצן הורוביץ הסתייג. מיכאלי חששה מתיוג של שמאלנית הארדקור. השיחות עם חולדאי התנהלו ברוח טובה אבל עלו על שרטון. מיכאלי הסתייגה מאבי ניסנקורן שהיה שר המשפטים בממשלת נתניהו, חבר ברשימת הישראלים של חולדאי. ראש עיריית תל אביב הציע למיכאלי איחוד, היא ניאותה לשקול שיבוץ של יחידים ולא של המפלגה כולה. מלווים בעורכי דין הגיעו מיכאלי וחולדאי למסקנה שחתונה לא תהיה כאן. "חולדאי הבין שהוא מיותר", אומר אדם המקורב לראש העיר. "הוא אמר שהוא היה כמו מנוע במכונית, עורר את השטח. עכשיו הגיעה העת לדלל את השורות. מיכאלי לא עשתה טעויות פוליטיות, אבל המבחן האמיתי שלה יהיה בתוך המפלגה. זו מכונית ישנה שזקוקה לשיפוץ מסיבי, מפלגה מנוונת שעולה קצת בסקרים רק מפני שמיכאלי יודעת להגיד את הדברים הנכונים לקהל שלה. יש לפניה עוד דרך ארוכה".

בין השניים לא נותרו משקעים. לפני הבחירות הודיע חולדאי שיבחר במפלגת העבודה: "מיכאלי הוכיחה שיש עדיין פוליטיקאיות עם אומץ פוליטי ועמוד שדרה איתן".

רון חולדאי. "הבין שהוא מיותר" // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

רון חולדאי. "הבין שהוא מיותר" // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

שיחות דומות התנהלו עם עפר שלח. מיכאלי הציעה לו להתמודד בפריימריז בעבודה. הוא דרש שלושה שריונים בעשירייה הראשונה ואפשרות לפעול כסיעה נפרדת אחרי הבחירות. השניים נפרדו כידידים. שלח כתב בדף הפייסבוק שלו שהוא עשה מאמצים גדולים לחבר בין העבודה, חולדאי ומפלגתו תנופה, "חיבור שיש בו התאמה ערכית ויכולת פוליטית ולפי כל סקר אחרון שווה מספר דו־ספרתי. זה לא קרה ולא בגלל שום דרישה שלי. מיכאלי החליטה שטוב לה לרוץ לבד. אני מאחל לה הצלחה".

עם איילת שקד התנהל קרב קשה. היריבות בין מיכאלי לשקד ארוכה. מיכאלי הביסה את שקד כשבניגוד לכל הסיכויים מונתה לוועדה לבחירת דיינים בתמיכת הליכוד והחרדים, מינוי ששקד חשקה בו לעצמה. במהלך הדיונים הקואליציוניים דרשו שתיהן להיות נציגות בוועדה לבחירת שופטים. במשך שעות ארוכות נראה היה שממשלת השינוי תיפול על המאבק הזה. שעות ספורות לפני סיום המשא ומתן הקואליציוני בנט הציע פשרה: רוטציה בוועדה, שקד ראשונה, מיכאלי אחריה. שקד חטפה את ההצעה. בשנתיים הקרובות יתחלפו בבית המשפט העליון שישה שופטים לעומת שופט אחד בלבד לאחר מכן. שקד, שבנתה את הקריירה הפוליטית שלה על מינוי שופטי העליון, סירבה לוותר על ההזדמנות לבחוש בקלחת הרותחת. מיכאלי הרבה פחות התלהבה. טענה שזה משחק מכור, ספינים לעניים. עמר בר־לב, שהיה מפקד סיירת מטכ"ל וניהל קרבות קשים מאלה, נשלח למערכה. "הדרישה של שקד כוחנית ודורסנית", הכריז. שקד לא מצמצה.

השעון תקתק, הזמן הלך ואזל. כשלוש שעות לפני צלצול הגונג המבשר על הקמתה של ממשלה חדשה, למיכאלי הייתה הצעה משלה. היא זו שתהיה ראשונה ברוטציה. שקד כמובן סירבה. לכי תחלקי צנצנת עוגיות לאחת מהיריבות הקשות שלך. הן ימינה והן העבודה האשימו זו את זו בטרפוד הממשלה.

לפיד ובנט, שראו בתדהמה איך השבעת הממשלה הולכת ומתרחקת, נרתמו למשימת ריכוך. שיחות עם מיכאלי ועם אנשי צוותה, ביניהם רונן צור שניהל את המשא ומתן מטעם מפלגת העבודה, הובילו את מיכאלי לוויתור על הבכורה ברוטציה אבל לחבילת פיצוי נאה, ראשות ועדת החוקה של הכנסת, סגן שר ונציגות של העבודה בוועדה למינוי שופטים לכל אורך כהונת הממשלה. שקד ניצחה, מיכאלי יצאה מלכה, מי שתעשה הכל כדי לסלק את בנימין נתניהו מהשלטון. המפתח לממשלה הזאת הוא רצון טוב, היא שבה ואמרה, העבודה מחויבת לחלוטין לעשות כל מאמץ כדי שהדבר הזה יקרה.

חברי הכנסת של העבודה קיבלו דיווחים לקוניים על מהלך הדיונים, גם זה לא תמיד. העבודה ניהלה את המשא ומתן מול יאיר לפיד. מיכאלי הייתה מעורבת עד אחרון הפרטים. היא ריכוזית מאוד, התייעצה עם הכוורת – עופר קורנפלד, מיקי רוזנטל, ניר רוזן ואחרים – אבל החליטה לבד.

במהלך המשא ומתן הקואליציוני מיכאלי נפגשה עם ראשי רוב מפלגות השינוי. ביום שישי מרתוני רוב ראשי המפלגות הגיעו לפגישות עם לפיד ובנט בביתו של לפיד בתל אביב, מיכאלי פגשה את בנט בדירתה בתל אביב. לא כולם אהבו את זה, טענו שמיכאלי מתנהלת כמו פרימדונה, גוררת את בנט לפקקי התנועה של תל אביב בצהרי יום שישי, זמן קצר לפני כניסת השבת. "כרגע בדירה מתחתיי יו"ר סיעה עם שישה מנדטים מסביר ליו"ר סיעה עם שבעה מנדטים למה הוא צריך להיות ראש ממשלה והיא שרת החקלאות", עקץ שליין בטוויטר.

היחסים בין מיכאלי לבנט לא מושפעים כיום מהציוצים. תצלום של בנט ומיכאלי אוחזים ידיים במליאה חרך את הרשתות החברתיות. בנט מרבה להחמיא לשרת התחבורה גם בישיבות ממשלה וגם ברשתות החברתיות.

הפלונטר עם לפיד

ממשלה עם בנט וגדעון סער היא אינה חלום חיי, אמרה מיכאלי במהלך קמפיין הבחירות ("סער הוא ימין קיצוני מאוד ובנט ואנשיו מאמינים בסיפוח יהודה ושומרון"). חלום או לא, היא משתדלת לשמור על קשרים טובים עם רוב ראשי מפלגות הקואליציה. שומרת על שתיקה בנושאים בעייתיים כמו מאחז אביתר. אפילו עם בני גנץ, שאותו תקפה בלי סוף ("שוב מכין את הקרקע לגניבת קולות. אף אחד לא ייפול מהכיסא אם גנץ ילך עם נתניהו. בני גנץ הפר כל הבטחה, לא יכול להיות תרופה לשום דבר. כחול לבן סיימה את דרכה"). לאחרונה שיתפו פעולה בניסיון למנוע הקפאה של העברת כספי מיסים לרשות הפלסטינית. אם כי גנץ מעדיף את השותפה מרצ; לא מכבר הוא נפגש עם חברי הסיעה והבטיח להם שהוא מתכוון לקדם שיתוף פעולה מסוים עם הפלסטינים.

היחסים של העבודה עם מרצ מורכבים יותר. בעבודה לא אהבו את קמפיין הגוועלד של מרצ. "זה יצר תחושה קשה", אומר אלרוב. "מרצ לא הייתה באזור הסכנה, והם ידעו את זה. הראינו להם נתונים, הסברנו להם שהם עלולים לסכן את השינוי שאנחנו מייחלים לו, ולמרות זאת הם הלכו על הקמפיין שהעביר מצביעים של העבודה למרצ. על פי הערכות, הקמפיין של מרצ גרע מהעבודה לפחות שני מנדטים. מרב החליטה לשמור על קו נקי מול מרצ, לא תקפה אלא הציבה מולם אלטרנטיבה".

יאיר לפיד. הרומן שלא היה // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

יאיר לפיד. הרומן שלא היה // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

הקמת הממשלה ריככה את המשקעים. מיכאלי, ששיתפה פעולה עם ניצן הורוביץ בקידום חוק חינוך חינם לפעוטות, העלתה תוכנית ממשלתית להפחתת גזי החממה ולשימוש בכלי רכב חשמליים יחד עם תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, ושרות נוספות.

הקשר שלה עם לפיד הוא פלונטר רב־שנים. הוא התחיל רע; עיתונאי בכיר נפרד מאשתו ומפרסם טור בעיתונו המבהיר שמנחת טלוויזיה ידועה אינה קשורה לתהליך שעבר עם בת זוגו. זה מה שקרה בין לפיד למיכאלי. לפני כ־20 שנה לפיד ואשתו, ליהיא, נפרדו. בטור ב'מעריב' מיהר לפיד להזים את השמועות כאילו נפרד מאשתו בעקבות רומן עם מיכאלי ("ייתכן שמרב נופפה לי לפני שנתיים באצטדיון. זה נחשב לרומן?"). מאז הקשר ביניהם ידע עליות ומורדות. בעיקר מורדות. מיכאלי הרבתה לתקוף את לפיד ("ביש עתיד יש אנשים נהדרים אבל זו לא מפלגה. זו רשימה שלפיד בוחר. יאיר לפיד יכול להגיד עד מחר שהוא מפלגת שלטון. הוא רשימה של איש אחד עם הפקה יוצאת מן הכלל. יאיר לפיד הוא לא בן אדם עם דרך").

באחרונה נרשמה הפסקת אש. לפיד יצא להגנתה של מיכאלי במהלך המשא ומתן הקואליציוני, כשבכירים בגוש השינוי הכריזו שראשת העבודה עלולה לטרפד את הממשלה אם תוסיף להתעקש על תיקים בכירים. השניים אף פרסמו תמונה משותפת. המבחן יגיע כשלפיד יהיה הבוס של מיכאלי כראש ממשלה. בינתיים הם קולגות שנזהרים לא לדרוך זה על זה ואפילו משתפים פעולה פה ושם, עד כמה שבאפשרותם של משרדי החוץ והתחבורה לעשות זאת.

משרד התחבורה לא היה משאת נפשה של מיכאלי. בעבודה חלמו על משרד האוצר. כשהבינה שהחלום לא יתגשם, הכריזה שהעבודה ויתרה על תיקים נוצצים ולקחה את "שלושת המשברים הקשים ביותר במדינת ישראל ובעם היהודי: תחבורה, ביטחון פנים ותפוצות". קשה לשפוט את תפקודה אחרי כחודשיים במשרד. חסרת ניסיון ניהולי, עם המנכ"לית מיכל פרנק, ללא ניסיון תחבורתי, ויועץ המדיניות אהוד עוזיאל, שלו ניסיון דל, בעבר יו"ר ארגון '15 דקות', מיכאלי כבר הספיקה לסייר בשטח: שדה התעופה בן־גוריון, חפירות הרכבת. הודיעה שתקדם תחבורה ציבורית, תפעל להקמת שדה תעופה נוסף בנבטים, הפרידה בשדה התעופה בין נוסעים שמגיעים ממדינות אדומות לאחרים, הבטיחה שאטלים בכל מקום שבו הרכבת תחדל לפעול זמנית, הכריזה על תקציב של 100 מיליון שקל מהאוצר לטובת הסעות לחיילים כדי לשים קץ לעומסי סוף השבוע ותחילתו, כסף שהתברר שמגיע דווקא מקופת משרד התחבורה.

מיכאלי אלופה ביחסי ציבור, הצליחה למגנט תשומת לב כשדיברה על רמות הקור במזגני הרכבת ("לבנות קר יותר"). אפילו פמיניסטיות אדוקות נבעתו אבל לא היה כלי תקשורת שהחמיץ את המופע. בהומור עצמי מיכאלי הבטיחה בטוויטר "לסדר את הטמפרטורה. ביחד נעשה את זה".

מיכאלי כמנחת טלוויזיה. אחת שמוכנה להתאבד על המסך // צילום מסך

מיכאלי כמנחת טלוויזיה. אחת שמוכנה להתאבד על המסך // צילום מסך

אישה חרוצה ועמלנית

מיכאלי, בת 54, הגיעה למפלגת העבודה אחרי שנים כעיתונאית ואקטיביסטית פמיניסטית. היא הייתה פעילה בארגוני סיוע לנפגעות תקיפה מינית והקימה את 'עזרת נשים'. שידרה בגל"צ ובערוץ הראשון וכתבה מאמרים ב'הארץ'. נחשבה לדעתנית, אחת שמוכנה להתאבד על המסך, חשפה את חזייתה במחאה נגד תקיפה מינית, ישבה על השולחן בשידור חי, אכלה עם האצבעות. התעסקה עם אקטואליה רכה, שילוב של לחם ושעשועים, או כפי שהיא נוהגת לומר לחברים: אקטואליה עם כפית של סוכר. גם כחברת כנסת היו לה כמה התבטאויות יוצאות דופן, כמו יציאה נגד המודל ההטרוסקסואלי של המשפחה הגרעינית, בפאנל על סרבנות אמרה שציות עיוור הוא דבר בעייתי. מאז שנבחרה ליושבת ראש נגמלה מהמנהג, והיא בוררת את מילותיה בקפידה.

לא אחת הוזמנה להצטרף לפוליטיקה. ראשי מרצ הציעו למיכאלי להצטרף לשורותיה של מפלגה חדשה בהקמה. היא הביעה הסכמה עקרונית. המיזם לא הבשיל. הוצע לה להקים מפלגת נשים. מיכאלי סירבה. אני לא מעוניינת בגטו נשי, הסבירה, פמיניזם קשור לכל תחום בחיים. קבוצת פרסומאים תהתה אם תהיה מוכנה להקים מפלגה ולעמוד בראשה. על פי התחזיות, מפלגה כזו הייתה מקבלת שלושה מנדטים. הנראות של מיכאלי הייתה שווה כמה אלפי בוחרים. מיכאלי סירבה.

בשיחות פרטיות היא נוהגת לומר שמאחורי התדמית הנוצצת היא אישה חרוצה ועמלנית שעשתה דרך ארוכה. היא נאלצה להילחם בשיניים על כל דבר כמעט ובמשך שנים אף נעזרה בקואצ'ריות לתכנון דרכה. לגיבוש של חברי הרשימה הגיעו שתיים מהן כדי לתרום לאווירה הטובה. שום דבר לא בא לי בקלות, היא נוהגת לומר. לקח לי שנים להגיע לכתוב מאמרים ב'הארץ'. כשעבדתי במחלקת הספורט של הערוץ הראשון הייתי הילדה שהבנים לא נותנים לה לשנות טקסטים, סיפרה לאחרונה לחברה. ההדרה במשך שלוש שנים מהטלוויזיה, כשהתחלתי לדבר ברבות, הייתה מתסכלת. זה מצב שיכול לדכדך, קשה לקבל סירובים, תקופה לא פשוטה שאילצה אותי למכור קופות גמל ומניות כדי לשרוד. ובכל זאת סירבה להשתתף בתוכניות ריאליטי, למרות הכסף הגדול. ההתנהלות הכלכלית שלי לא אחראית, היא נוהגת לומר לחברים. עד היום היא משלמת משכנתה על דירתה בתל אביב.

לחברות קרובות היא נוהגת לומר שגם ברגעים הקשים ביותר היה לה את עצמה, תמיד האמינה ביכולותיה, באפשרות להיחלץ מכל בור. "אני מאמינה במה שאני עושה ובסוף יש אותי, יש לי את עצמי".

ב־2012, לקראת הבחירות, עמיר פרץ הציע לה להצטרף למפלגת העבודה. ליאור דחף, עודד אותי לעשות את זה, איכשהו נוצר הרגע הנכון, היא אמרה לאחרונה לחברים. פרץ נרתם בכל הכוח, אנשיו הכינו תוכנית עבודה, הצטרפו לסיורים של מיכאלי, מיקמו אותה גבוה בכל רשימה של מועמדים. פרץ לקח את מיכאלי והוליך אותה יד ביד לכנסת, אומרת ל'ליברל' הפעילה הוותיקה.

הקשר בין השניים היה טבעי. במשך שבע שנים תמכתי בו מעל לכל במה אפשרית, אמרה מיכאלי לאחרונה בשיחה פרטית. הדעות שלו התאימו לי. הוא החזיר לי על התמיכה. ועוד איך החזיר. מיכאלי הגיעה למקום החמישי בפריימריז.

בכנסת פעלה לקידום נושאים חברתיים: חוק חינוך חינם לפעוטות, השוואת ענישה בעבירות מין בבתי דין צבאיים לאלה האזרחיים, איסור על יחסי מין בין סמכות דתית או רוחנית לתלמיד, סיוע משפטי חינם מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין עם הגשת כתב האישום, מניעת כפייה מינית, גמלה לחד־הוריות עובדות. הייתה אחת מחברות הכנסת הפעילות ביותר בתחום החברתי, מקום רביעי במדד החברתי, עם לא פחות מ־230 הצעות חוק.

במפלגה לא התרשמו מחברת הכנסת החדשה. "עד שהיא נבחרה לראשות המפלגה היא לא עברה בגרון אצל רוב החברים", אומרת הפעילה הוותיקה. "לא היה לנו מנטלית מקום בשבילה. כשהיא הייתה מגיעה לסניפים תמיד היה מישהו עם אוריינטציה ימנית שהיה שואל אותה 'מה את עושה כאן'. לא ידענו איך לבלוע את השיח הפמיניסטי, השימוש בלשון רבות, הבגדים השחורים, סבא שלה, ישראל קסטנר".

מיכאלי, כזכור, היא נכדתו של ישראל קסטנר השנוי במחלוקת. מראשי יהדות הונגריה, מארגן רכבת הצלה בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל גם נתפס, בעיני חלק מיהודי הונגריה, כמי שהפנה להם עורף במלחמה. אמנם שמו טוהר בבית המשפט העליון אחרי שבית המשפט המחוזי קבע שקסטנר מכר את נפשו לשטן ושיתף פעולה עם הנאצים, אבל קחו שני יהודים הונגרים ותגלו עד היום תהומות של רגשות בין מתנגדיו לאוהדיו. קסטנר נורה בפתח ביתו בתל אביב בתחילת מארס 1957 ונפטר מפצעיו ב־15 במארס, תשע שנים וחצי לפני שמיכאלי נולדה.

מעמדה של מיכאלי במפלגה קיבל תפנית עם הצטרפותם של פרץ ושמולי לממשלת נתניהו. מיכאלי, שנותרה לבדה בספסלי האופוזיציה, תקפה אותם בכל הזדמנות, התנגדה להצטרפות לממשלה ("הנוכחות של פרץ ושמולי מקשה על העבודה לעבור את אחוז החסימה. עמיר פרץ ואיציק שמולי רוצים שהמפלגה תימחק בממשלת נתניהו, הממשלה הכי מסוכנת ומושחתת שהייתה כאן"). מילא שמולי, היא מעולם לא התלהבה ממנו. אבל פרץ, מי שמיכאלי אמרה עליו שהוא זה שמסוגל להשיב למפלגת העבודה קהלים "שהיו מנוכרים למפלגה במשך שנים רבות" – מי היה מאמין שהיחסים ביניהם יידרדרו לתהומות כאלה. היו מי שהתפעלו מהאומץ של מיכאלי לצאת נגד מנהיג המפלגה, אחרים ראו בה בוגדת, אומרת הפעילה הוותיקה ל'ליברל'. "יש אנשים במפלגה שחושבים שהנאמנות צריכה להיות לאדם ולא לדרך. בעיניי הם עסקנים, במובן הלא מחמיא".

הטינה דו־כיוונית. פרץ ואנשיו עשו כל שביכולתם כדי למנוע ממיכאלי להתמודד על ראשות המפלגה. אנשי מחנהו ביקשו מאהוד ברק להצטרף למפלגה ולהתמודד בפריימריז בוועידה, הבטיחו לו כניסה חלקה לעבודה. ברק סירב והודיע על תמיכה במיכאלי. גם חולדאי, ניסנקורן, עמוס ידלין ואחרים קיבלו הצעות דומות.

פרץ אף ניסה למנוע באמצעים משפטיים פריימריז בקרב כלל המתפקדים, שם כוחה של מיכאלי גדול, דרש את קיום הבחירות המקדימות בוועידת המפלגה, גוף שהיה נתון לשליטתו. אנשיו תמכו באבי שקד שהתמודד מול מיכאלי בפריימריז. מיכאלי הגיבה בכוח. מיד אחרי שנבחרה לראשות העבודה דרשה משמולי ומפרץ להתפטר מהממשלה. השניים עזבו את המפלגה ונשארו בממשלתו של נתניהו.

חילופי השרות במשרד התחבורה // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

חילופי השרות במשרד התחבורה // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

ראשת הממשלה?

הקשר של מיכאלי עם שלי יחימוביץ' קשה לא פחות. הדם הרע בין השתיים הפך למיתולוגיה מפלגתית. עד היום זוכרים שם את הסכסוכים רוויי היצרים ביניהן. "האבסורד הוא שהן דומות מאוד. שתיהן ישרות, ערכיות, שאפתניות", אומרת הפעילה הוותיקה. עד כדי כך דומות שאחד מיועציה הקרובים של יחימוביץ', עופר קורנפלד, עבד עם מיכאלי בקמפיין האחרון.

יחימוביץ', אז יו"ר המפלגה, לא ששה לקראת הרכש החדש של פרץ. מועמדים חדשים כאורי שגיא, מיקי רוזנטל, נחמן שי, איציק שמולי וסתיו שפיר הוחרגו מההוראה הדורשת חצי שנה של חברות במפלגה בטרם יוכלו לנסות להיבחר לרשימה לכנסת. מיכאלי נאלצה להמתין כמעט עד לדקה האחרונה בטרם אושרה מועמדותה. על מסיבת עיתונאים עם היו"ר, אירוע שרוב המועמדים זכו לו, מיכאלי יכלה לחלום.

היריבות הנושנה לא התפוגגה. אמנם מיכאלי כינתה את יחימוביץ' עם פרישתה פוליטיקאית מחוננת ופרלמנטרית רבת־הישגים, אבל גם הזכירה כי היא זו שהזמינה את יחימוביץ' "להשתתף בפרויקט הענק שהקמתי למאבק בפגיעה מינית". יחימוביץ' תקפה לאחרונה את מיכאלי, פנינה תמנו־שטה ותמר זנדברג שנמנעו בהצבעה בממשלה על אישור עמית איסמן לפרקליט המדינה בעקבות התבטאויות לא הולמות ("לא אמרתן כלום. חבל"), אבל יצאה להגנתה של מיכאלי שנוהגת לפנות בלשון נקבה לשני המינים ("לייעץ למיכאלי להפסיק לדבר ככה זה כמו לייעץ לה להפסיק להיות היא"). מיכאלי מצידה אמרה לאחרונה לחברה שיחימוביץ' הייתה הבעיה הכי קטנה שלה בחיים. היו לה מכשולים גדולים מאלה.

שלי יחימוביץ'. מתיחות רבת־שנים // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

שלי יחימוביץ'. מתיחות רבת־שנים // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

יצחק הרצוג ואבי גבאי היו עבורה נוחים יותר. הרצוג מינה את מיכאלי ליושבת ראש הסיעה, עד היום הם מדברים זה על זה בהערכה. היו ביניהם לא מעט ויכוחים סביב ההצטרפות של העבודה לממשלת נתניהו. הרצוג ניהל שיחות עם נתניהו, מיכאלי התנגדה. לאחרונה אמרה לחברים שהקפידה לא לחשוף את חילוקי הדעות. ויכוחים צריכים לנהל בתוך הבית. שמעון בטאט, שעבד בעבר עם הרצוג, עבד בקמפיין האחרון עם מיכאלי.

עם אבי גבאי היו לה לא מעט היתקלויות. היא התנגדה לתמיכה של העבודה בהצעת החוק הממשלתית לגירוש וכליאה של מבקשי מקלט. כשביקש מחברי המפלגה "להרים טלפון" לפני שהם מתבטאים בצורה שנויה במחלוקת, הטיחה בו מיכאלי שגם הוא יכול להרים טלפון. גבאי מצידו לא התלהב מדעותיה השמאלניות, תבע מחברי המפלגה ובראשם מיכאלי לא להביע עמדות קיצוניות שמרחיקות בוחרים.

בבחירות בהנהגת גבאי, מיכאלי הגיעה למקום השביעי ברשימה ולא נכנסה לכנסת. היא הייתה רחוקה מהמאבקים הפנימיים בשאלת ההצטרפות לממשלת נתניהו. שלושה חודשים הרחק מהכנסת, אמרה לאחרונה לחברה, היו תקופה נפלאה. לא התלהבתי מהרשימה של גבאי, שלי יחימוביץ', טל רוסו, איציק שמולי, סתיו שפיר. לא היה נורא לא להיות חלק מהסיעה הזאת. נהניתי מהחופשה, שמחתי שהאחריות הכבדה של החיים הפוליטיים ירדה ממני.

לא היינו חברים טובים אף פעם, אמר גבאי לאחרונה למקורב במפלגה, מיכאלי הייתה במחנה פרץ אבל התנהלה כלפיי בצורה מכובדת. בקמפיין האחרון שרידי מחנהו בעבודה סייעו למיכאלי. יש לה מנהיגות, אמר גבאי לאותו מקורב, היא עושה עבודה טובה, יודעת על מה שהיא מדברת. היא הייתה נחושה בדרך של רק־לא־ביבי, והקהל שלה מאוד מעריך את זה.

מיכאלי בכנסת. אחת מחברות הכנסת הפעילות ביותר בתחום החברתי // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

מיכאלי בכנסת. אחת מחברות הכנסת הפעילות ביותר בתחום החברתי // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

השאלה עד כמה. מיכאלי בטוחה שהיא תוכל להשיב את מפלגת העבודה לימי הזוהר, להנהגת המדינה. תומכיה מסכימים. "מרב מיכאלי אכן תהיה ראשת הממשלה", נכתב בקבוצת ווטסאפ פוליטית גדולה, "יש לה את כל התכונות הנחוצות".

מתנגדיה מטילים ספק. היא הגיעה לשבעה מנדטים רק מפני שיאיר לפיד בחר לשתוק במהלך הקמפיין שלו, אומר הפעיל הוותיק שפרש מהמפלגה עם הצטרפותה לממשלה. "זה הישג מקרי מאוד. היא לא תצליח לחזור עליו".

מיכאלי הביאה תוצאה יפה, אומר בכיר במפלגה, "וזה בזמן שהעבודה הייתה במצב הכי קשה שלה. יכולנו להגיע גבוה יותר אם בראש המפלגה היה אהוד ברק ואפילו אבי ניסנקורן, ואם מראענה לא הייתה נכנסת לרשימה. הכוח שלנו הוא במרכז־שמאל. לרשימה של מרב יש דימוי רדיקלי שישאיר אותנו כמפלגת נישה עם לא יותר משמונה מנדטים. הכי מסוכן להיתקע באזורי הנישה. לצערי אנחנו שם. בבחירות הבאות יהיה לחץ להצטרף למרצ, ומשם הדרך למעלה תהיה חסומה. ממפלגת שלטון נהיה מפלגת שמאל רדיקלי קטנה".

הפעילה הוותיקה צופה 15 מנדטים לעבודה בהנהגתה של מיכאלי. "היא פועלת נכון, לא חנפנית אבל גם לא מביעה זלזול. יודעת להתנהל בצורה מכובדת ואצילה. ההרס במפלגה לא שייך אליה. כבר הרבה זמן שאין סניפים. הרצוג היה האחרון שהחזיק את המנגנון המפלגתי בחיים באופן מלאכותי. גם הדיבורים על מפלגה תל אביבית הם קשקוש. אנחנו לא אמורים לחלק ילקוטים בפריפריה. בשביל זה יש ממשלה. היא תעלה את המפלגה, השאלה עד לאן תלויה באלטרנטיבות. אם אני משווה את מרב לנשים אחרות בפוליטיקה, היא עולה על רבות מהן. אני לא פמיניסטית אבל בעיניי מרב היא ליגה. אני כבר לא מרגישה בושה שאני שייכת למפלגת העבודה. ולמרות כל זה אני חוששת שמפלגת העבודה תיעלם או תהיה קיימת בוורסיה אחרת, אולי מיזוג עם בני גנץ. לא משנה מי יעמוד בראש המפלגה, אנחנו כבר לא במשחק. גם אם הרמטכ"ל אביב כוכבי יגיע למפלגת העבודה, התוצאה תהיה זהה. סיימנו את תפקידנו ההיסטורי. אם כי בפוליטיקה העכשווית קשה לדעת. אם בנט הוא ראש ממשלה עם שישה מנדטים, אפשר בהחלט לראות סיטואציה שבה מיכאלי ראשת הממשלה".

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook