fbpx !-- Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

אפוקליפסה עכשיו | רוסיה, הגרסה הפסימית

מערכת הרפואה תקרוס, הכלכלה תתפורר, האוכל ייעלם מהמדפים, הטכנולוגיה והמדע יימחקו, הצבא יהפוך לחזות הכל. אחר כך תתחיל מלחמת הכל בכל, ומרוסיה, שפעם הייתה גדולה, לא יישאר דבר מלבד עוני, רעב וייאוש. זהו הגורל הבלתי נמנע תחת שלטונו של פוטין

0

מבין כל התרחישים האפשריים להתפתחותם של האירועים, הגרוע ביותר עבור רוסיה עשוי להיות מותו של ולדימיר פוטין מסרטן או מכל מחלה אחרת בעוד כמה שנים, כשהרפואה הרוסית לא תוכל עוד להאריך את חייו. גם מבלי לאבחן את פוטין רפואית – כפי שנטען במקורות שונים – מדובר באבחון קליני לכל רוסיה: המדינה סובלת מגרורות סרטן בכל חלקה, עד כי הטיפול אינו אפשרי יותר. 

ומדוע זהו התרחיש הגרוע ביותר? מפני שאם פוטין יצליח לאחוז בתפקידו עוד כמה שנים, המשמעות היא שבכל הנהגת המדינה אין אנשים החלטיים או שפויים מספיק כדי לשאת באחריות ולנהל אותה. לו היה מי שיחליט ויעשה פוטש, הוא לכל הפחות היה זוכה לקצת כבוד במערב: הנה, חיסלנו את הפושע, הצלחנו את העולם מאיום המלחמה הגרעינית, מגיע לנו לשבת יחד ליד שולחן המשא ומתן. מותו הטבעי של פוטין, לעומת זאת, מבטיח למעשה שיורשו ימשיך במדיניותו. 

מכת חושך

עבור האזרחים הרוסים חסרי האונים ההשלכות של עזיבתו של פוטין את השלטון בדרך הטבע יהיו גרועות יותר. שנות שלטונו הבאות יהפכו את ההתפוררות והריקבון של המדינה לבלתי נמנעים. גם במקרה הלא סביר מאוד שהצבא הרוסי יצליח להחזיק את דונבאס ואת קרים, לא יהיו אלו חלקים מרוסיה, אלא רוסיה תהפוך לחלקים מהן. 

בעוד חודשים לא רבים מטוסים יפסיקו כמעט לטוס בשמי רוסיה מפני שאין די חלקי חילוף עבורם. מפעלים רבים ייוותרו ללא חלקי חילוף. תאונות רבות יתרחשו מפני שאין חלקי חילוף. מעליות בבניינים רבי קומות ישותקו. 

הנה כמה נתונים שיסבירו את האתגר: בתעשיית הרכב הרוסית 40% מכלל הרכיבים מיובאים. הנדסת הנפט והגז עדיין תלויה ב־71% ביבוא. וכך גם בניית כלים תעשייתיים – 93%. הרפואה – 73%. תעשייה קלה – 78%. תעשיית העץ – 87%. 

המשמעות הברורה של הנתונים הללו היא שבחורף סנט פטרסבורג תקפא, לא
כמטאפורה; ניז'ני נובגורוד תיוותר ללא חשמל, מאניית ריגול המונית תתחיל במדינה, אנשים בעלי שמות משפחה אוקראיניים יפוטרו מעבודותיהם – לו ייוותרו עבודות כאלה. הצוותים של השירות החשאי יוכפלו וישולשו. 

במהרה עסקים רבים ייסגרו, ובייחוד העסקים המתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית. מעמד הביניים יימחק. נטישתן של חברות מערביות רבות מהשוק הרוסי אין משמעותה רק אובדן של מאות אלפי מקומות עבודה, אלא גם ביטולם של חוזי פרסום במיליארדים. על כן, גם משרדי פרסום וסטודיו לעיצוב יתחילו להיסגר בהמוניהם. כמובן, אף אחד גם לא יזדקק לאדריכלות, למוכרי פרחים, אפילו לא לבתי קפה ומסעדות, וגם לא לפסיכולוגים – למי יהיה כסף לשלם. 

הכלכלה, אין בכך ספק, תקרוס במהירות. החסכונות בבנקים יוקפאו ותוכנס הלוואה כפויה, בסגנון "הכל לחזית, הכל למען הניצחון". כל מקורות הכסף המשמשים כמנוף לכלכלה ינוטרו, האבטלה ההמונית תגבר. 

בינתיים, במערב יחפשו טכנולוגיות יעילות ונקיות יותר, שיאיצו את התרחקותו משימוש בנפט, בפחם ובגז. לרוסיה לא יהיה אפילו היכן לאחסן את האנרגיה שתופק, משום שלא יהיה מה לעשות עם הכמויות הללו. 

למדע הרוסי מצפים זמנים קשים מאוד, מפני שמדע אינו יכול להיות לאומי בלבד. כמעט כל הקשרים המדעיים ינותקו, איש לא יזמין מדענים רוסים לכנסים בינלאומיים. אפשר יהיה לשכוח ממענקי חוץ, שבעזרתם הצליח המדע לשרוד איכשהו. נוסף על כך, כמעט כל הציוד המדעי הרציני מגיע מבחוץ. גם החומרים המתכלים. המדענים המוכשרים ביותר יעזבו, ומי שיישאר ייאלץ לעבוד למען המלחמה. 

הקוסמונאוטיקה הרוסית תחדל מלהתקיים – לא יהיה מספיק כוח, כסף או טכנולוגיות כדי לשמר אותה. הצבא ישגר עוד כמה לווייני סיור מכוח האינרציה ותו לא. האמריקאים, האירופים והסינים ימשיכו לירח, בלעדינו. 

הקושי הגדול ביותר יהיה להורים צעירים: המזון לתינוקות יידלדל וייעלם, התורים לחנויות החלב יתחילו משעות הבוקר המוקדמות מאוד. לא יהיו חיתולים, ואלה שעוד נותרו יכובסו, ייובשו וימוחזרו. הצעירים ילמדו מהוותיקים איך לתפור גרביים ולשטוף שקיות.

מחירי המזון יאמירו. הממשלה תנסה להסדיר את המחירים, אך הסחורה תיעלם מהמדפים. בחנויות יינטשו קרבות על סוכר וכוסמת. האבטלה הגואה והמחסור בכסף ישחקו לידי הצבא, מפני שהתגייסות למלחמה תהפוך לדרך היחידה להציל את המשפחה מחרפת רעב ומעוני. הלוויות יהפכו לעניין שבשגרה ויתקבלו בשוויון נפש. הרחובות יתמלאו בנכים המתחננים לנדבות: "שפכתי את דמי בשבילך, הצלתי את העולם מהנאצים בזמן שישבת בעורף, עזור לי". 

בהיעדר ציוד, מערכת הבריאות תתפורר, איכות רפואת השיניים תצנח בחדות, המחסור בתרופות יוביל למקרי מוות רבים. 

הרי לכם תמונה של התמוטטות בכל החזיתות. 

מלחמת החמולות

כפועל יוצא של כל אלו, החינוך הפטריוטי והדתי בבתי הספר יתחזק. ספרי הלימוד ייכתבו מחדש, איכות ההוראה של שפות זרות תיפגע בצורה ניכרת. כל יום יתחיל בהנפת הדגל, בשטיפת מוח פוליטית. רוסיה תהפוך במהירות לאזור אפור, מוצף מעבדות סמים כמעט רשמיות ובנשים המוכרות את גופן. 

או אז כבר לא יהיה מספיק כסף למלחמה, לכוחות הביטחון ולגמלאים. החיסכון יתחיל בחלשים ביותר. ברחבי הארץ יחלו צעדות של אמהות עם מחבתות ריקות. קשה הרבה יותר לפזר אמהות הזועקות "אין לנו אוכל לילדים" מאשר סטודנטים עם כרזות "לא למלחמה עם אוקראינה". 

רוסיה של דמדומי חייו של פוטין תחווה את דמדומיה. בשלב מסוים רמדאן קרימוב הצ'צ'ני יבין שמוטב לו לשמור את המילציות שלו קרוב לבית, ובהמשך ילכו בעקבותיו החיילים מהרפובליקות האחרות, שיסרבו גם הן לממן את המלחמה בהיעדר יכולת הישרדות לתושביהן. 

ברגע כלשהו ייאסף פוטין אל אבותיו, ומיד יחלו החמולות להילחם על השלטון במדינה. כל ההסכמים הישנים יבוטלו מיד. המאבק על הכוח יהפוך למאבק ‏על החיים, והאימפריה תתחיל להתפרק במהירות. אולי בקלינינגרד, בלנינגרד, בקרליה ובסחלין המצב יהיה טוב יותר. 

רוסיה תשקע לתקופה של כנופיות המשתלטות על המשאבים, שודדות אוכל מחקלאים. המדינה תהיה מלאה בנשק וריקה מתקווה. במהרה תתחיל הגירה המונית. מספר הפליטים יעמוד על עשרות מיליונים. כדי למנוע רעב, ייאלצו מדינות שונות לשלוח מאות שיירות מזון לשטחה של רוסיה. או רוסיה לשעבר. 

כמה מהשליטים המקומיים ינסו ודאי לעסוק בסחיטה גרעינית. כך, למשל, דיוויזיית הטילים ה־42 תדרוש כמות גדולה של מטבע חוץ משווייץ, אחרת תתקוף את ציריך, באזל וז'נבה. כדי להמחיש את האיום, אולי ישגרו טיל עם ראש נפץ גרעיני לאוקיינוס האטלנטי. בתגובה, ינחיתו הכוחות המשולבים של האו"ם או של נאט"ו את חייליהם ברוסיה כדי להשתלט על בסיסי כוחות הטילים האסטרטגיים. פירוק גרעיני כפוי ייעשה בתוך חודשים ספורים. 

לאחר מכן, כמות החדשות מרוסיה תפחת באופן דרסטי – מה שנשאר ממנה יפסיק להפחיד או לעניין את האדם הפשוט. קשה להרשים את התודעה המערבית באמצעות שינוי הגבולות בין האזור האורתודוקסי של קובאן לבין הרפובליקה העממית של סטלינגרד. למי איכפת. 

זה מכבר הבטיח אילון מאסק להציג בתוך שנים אחדות אבטיפוס של רובוט דמוי אדם. בזמן הזה ברוסיה אנשים יהרגו זה את זה בגלל כמה תפוחי אדמה קפואים.

דמיטרי צ'רנישוב הוא עיתונאי, מעשרת הבלוגרים המובילים של רוסיה mi3ch.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook